בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
|
6719-17
28/09/2017
|
בפני השופט:
ד' מינץ
|
- נגד - |
המבקש:
פיראס פקי עו"ד עבד אבו עאמר
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד עדי שגב
|
החלטה |
לפנַי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה).
הרקע לעתירה
- ביום 8.6.2017 הוגש נגד העותר ושלושה נוספים, ביניהם אחיו של העותר, כתב אישום בבית המשפט המחוזי מרכז (תפ"ח 19060-06-17), בגדרו יוחסו לעותר עבירות של מגע עם סוכן חוץ – עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 וקשר לבצע עסקה אחרת בנשק במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע מעשה טרור – עבירה לפי סעיפים 30(א) ו-28(ג)(1) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
- על פי עובדות כתב האישום, העותר, יליד 1997, ביקר עם בני משפחתו ברצועת עזה במהלך חודש דצמבר 2014. בסוף חודש אפריל 2017 סיפר אחיו של העותר (להלן: אחיו או האח) לעותר כי בעת ביקורם ברצועת עזה הוא ירה בכלי נשק שמסר לו אחיהם למחצה (להלן: מחמד) שהינו פעיל בארגון הטרור חמאס המתגורר ברצועת עזה. עוד סיפר לו אחיו כי מחמד וחבריו הציעו לו לבצע פיגוע בישראל. בסמוך לאחר מכן, ביקש מחמד מהעותר לרכוש עבור אחיו מכשיר טלפון נייד וכרטיס "סים", ולהתקין על המכשיר ישומון ("אפליקציה") להעברת מסרים מוצפנים (להלן: הישומון). העותר עשה כבקשתו והתקין על מכשיר הטלפון שלו את הישומון.
- בתחילת חודש מאי 2017 או בסמוך לכך, מסר העותר לאחיו את מכשיר הטלפון הנייד שלו, על מנת שישוחח עם מחמד באמצעות הישומון המותקן עליו. העותר עשה כן חרף ידיעתו כי מחמד קשור לארגון טרור ואף כי הציע בעבר לאחיו ליטול חלק בפיגוע בישראל, וחרף חשדו כי השימוש בישומון נועד להסתיר את תוכן ההתקשרות הקשורה לעבירות נגד בטחון המדינה. מחמד כתב לאח באמצעות הישומון כי הוא מבקש את סיועו בהוצאתו אל הפועל של פיגוע בישראל כנקמה על מותו של בכיר בתנועת החמאס בשם מאזן פוקהא (להלן: פוקהא), שאת מותו מייחס ארגון הטרור חמאס לישראל. מחמד ביקש מהאח להתנקש בחיי חייל או שוטר ישראלי וכן ביקש ממנו להשיג לצורך ביצוע הפיגוע שני אקדחים עם משתיקי קול, מכשיר טלפון וכרטיס "סים". בהמשך עדכן האח את העותר בפרטי התכתבותו עם מחמד, וכן ביקש ממנו לרכוש מסכה "המכסה את הפנים".
- זמן מה לאחר ההתכתבות האמורה, שהה האח ביחד עם נאשם נוסף המוזכר בכתב האישום (להלן: נאשם 3) ברכב. העותר ניגש לרכב ומסר לאחיו את מכשיר הטלפון שלו על מנת שיתכתב עם מחמד באמצעות הישומון. מחמד ציין פעם נוספת את בקשתו לביצוע פיגוע, וכן ביקש מהאח למצוא אדם שיבצעו. זמן מה לאחר ההתכתבות האמורה, קשרו שלושת הנאשמים קשר על מנת להשיג אקדחים עם משתיקי קול לצורך הוצאתו אל הפועל של פיגוע, כבקשתו של מחמד. במסגרת קשר זה, נסעו שלושתם ברכב, במועד שאינו ידוע למשיבה, על מנת לפגוש בנאשם נוסף המוזכר בכתב האישום (להלן: נאשם 4), שהבטיח כי ישיג עבורם את הנשק הדרוש.
- בהמשך, התכתב האח פעם נוספת עם מחמד באמצעות מכשיר הטלפון של העותר באשר לבקשת ארגון החמאס להוצאת פיגוע התנקשות. כעבור זמן מה הסיר העותר את הישומון ממכשירו, וביום 17.5.2017, לאחר שביקש זאת מחמד, התקין אותו בשנית. בשיחה שניהלו באמצעות הישומון ביקש מחמד מן העותר לרכוש כרטיס "סים" ומכשיר טלפון, ואמר כי יעביר לו כסף לשם כך. בשלב מסוים נודע לעותר כי המשטרה עצרה חשודים בפרשה ונוכח חששו ממעצר נסע לרמאללה. בעת שהותו שם התקשר העותר למחמד על מנת לברר לגבי העברת הכסף אך מחמד לא ענה לשיחתו. למחרת נעצרו העותר ואחיו על ידי כוחות הביטחון.
- בסיפא לכתב האישום נטען כי במעשים אלה קיים העותר מגע עם מי שידע כי נשלח לעסוק מטעם ארגון החמאס במעשים העשויים לפגוע בביטחון המדינה. כן קשר העותר קשר לעשות עסקה אחרת בנשק (אקדחים ומשתיקי קול) במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור וביצוע פיגוע התנקשות.
- בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של העותר עד לתום ההליכים נגדו, במסגרתה פורטו הראיות לכאורה להוכחת אשמתו, ובהן: הודאת העותר במיוחס לו בכל הנוגע לעבירות הביטחון; הודאת נאשם 4 בדבר המפגש עם העותר ועם הנאשמים האחרים ובקשתם כי ישיג עבורם נשק; דו"חות חדירה לטלפון הנייד של העותר המלמדים על קשר שהתקיים עם מחמד, שליחת שמו של פוקהא לטלפון שלו ואינדיקציות להורדת הישומון התואמות את הודאותיו; פלטים בקשר למעבר בני משפחת העותר לרצועת עזה בסוף שנת 2014 בהתאם לגרסת העותר ואחיו. עוד נכתב בבקשה כי לעותר עבר פלילי הכולל הרשעה בעבירות החזקת נשק, קשר לפשע ושימוש פחזני באש. ביום 15.5.2016 הוא אף נדון לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל, ולחובתו גם מאסר על-תנאי.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת