פפר נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

פסק דין

עפ"י כתב התביעה, התובע הזמין נופש לקפריסין בתאריכים 17.8 עד 23.8 דרך חברת יוניטל. לטענת התובע בכוונת מכוון נרשמה שעת הטיסה חזרה לשעה 11.59 על אף שהטיסה היתה מיועדת לשעה 01.30 בלילה. משהעיר התובע את תשומת לב הסוכנות, הם התעקשו חזור וטעון כי הטיסה אכן תצא בזמן הנקוב בה, 11.59.

לגרסת התובע, באותן שיחות טלפוניות הבהיר לפקידת הסוכנות ואח"כ למנהלה כי בנתב"ג בלוח הנחיתות מצויה שעה שאיננה מתאימה לשעת ההמראה. לטענת התובע, הפקידה השיבה כי מדובר בטיסה ארוכה של 3 שעות (?), ומנהל הסוכנות הבהיר כי מדובר בתקלה בלוח הנחיתות של נתב"ג. התובע הגיע לשדה התעופה לקפריסין כפי שהנחו אותו טלפונית, ובפועל התברר כי אכן כפי שצפה הטיסה יצאה בשעה שיועדה לה בשעה 01:30 בלילה. לטענת התובע, מדובר בשיטה של הנתבעת וזאת על מנת שהכרטיס לא ייצא עם תאריך של יום חדש על מנת שלא יצטרכו לממן לילה נוסף בבית מלון לנוסעים. כמו כן, טוען התובע כי נגרמה לו עוגמת נפש, כי לו היה יודע שמדובר בהתמשכות של שעה וחצי נוספת כפי שאכן סבר שכך יהיה, היה מממן לילה בבית מלון על חשבונו, ולו על מנת שהוא וילדיו יוכלו לנוח.

לגרסת ההגנה, אין מדובר בכוונת מכוון וכל תביעה זו הינה קנטרנית ולא נועדה אלא להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת. לגרסת ההגנה, התובע אכן הזמין חבילת נופש לקפריסין שמתחילה ב- 16.8.09. כבר ביום 21.7.09 עדכן את סוכנות הנסיעות כי הטיסה חזרה תתבצע ב-01:35 בלילה, חובתה של הסוכנת היתה להודיע עדכון זה לתובע, ומשלא עשתה כן הרשלנות רובצת לפתחה ולא לפתחה של הנתבעת. אין זו מחובתה של הנתבעת להודיע לתובע, שכן כל ההתקשרות של התובע היתה דרך הסוכנות. כמו כן, הנתבעת מכחישה כי קיים איזה שהוא פיצוי בטיסה אחרי 12:00 בלילה, וכל הנטען ע"י התובע בנושא זה הינו מהרהורי ליבו.

שמעתי את טענות הצדדים, והבהרתי לתובע עוד במהלך הדיון כי לא ניתן לטעון עדויות על שיטה כשמביאים בפני ביהמ"ש מקרה אחד בודד. על מנת שביהמ"ש יגיע למסקנה כי מדובר בשיטתיות שפועלת לטובת הנתבעת, יש להביא מספר רב של מקרים בהם רובם ככולם נרשם בכרטיס הטיסה 11:59 , כשבפועל הטיסה בוצעה בשעה 01:30 אחר חצות או שעה אחרת אחר חצות, וכי אין מדובר באיחור סטנדרטי של טיסות צ'רטר. התובע טען, כי היה לו מקרה דומה בביהמ"ש לתביעות קטנות כאשר חברה אחרת הסכימה לפצותו. מאחר והתובע לא הביא בפניי את פסק הדין או את פרוטוקול הדיון, קשה לי להתייחס למקרה זה.

ממקרה בודד אחד שמביא אותו התובע בפניי, קשה לי לקבוע כי מדובר בשיטה של הנתבעת בכוונת מכוון. אף לא ירדתי לסוף דעתו של התובע מה הנפקות הכלכלית שיש במעשה מכוון זה, אם בכלל של הנתבעת. לא ברור מהי האסמכתא עליה נשען התובע בטענתו כי לו היה הכרטיס מציין שעה מאוחרת מ-12:00 בלילה, היתה חייבת הנתבעת לספק לתובע לילה נוסף בבית מלון. צודקת הנתבעת בטענתה כי מדובר ברכישה של חבילת נופש קצרה, כאשר ממילא מועדי המלון ידועים מראש, וכאשר ממילא אמור התובע לעזוב את המלון בשעה 12:00 בצהריים ללא קשר לשעת הטיסה המתוכננת.

התובע מבקש פיצוי של 2,000 ₪ בגין העיכוב של שעה וחצי, ואינני סבורה כי במקרה זה מגיע פיצוי כלשהו. מדובר בטיסת צ'רטר אשר יכול ויתבצע איחור בטיסה, במקרה זה אף טוענת הנתבעת כי המידע הועבר לסוכנת הנסיעות, ואולם התובע בחר להגיש את תביעתו נגד הנתבעת ולא נגד סוכנות הנסיעות דרכה הזמין את הנופש ועימה היה בקשר טלפוני.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה, התובע לא הוכיח תביעתו כי מדובר בהטעיה מכוונת של הנתבעת. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה