אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד פלילי יהווה ראייה בהליך אזרחי נגד קרנית למרות שלא היתה צד לו.

פס"ד פלילי יהווה ראייה בהליך אזרחי נגד קרנית למרות שלא היתה צד לו.

תאריך פרסום : 14/10/2009 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
523-08,518-080
12/10/2009
בפני השופט:
ס.הנשיא ניל הנדל

- נגד -
התובע:
1. קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (בבר"ע 523/08)
2. ראיד קבועה (בבר"ע 518/08)

עו"ד מ. זוכוביצקי
עו"ד גלעדי-ז'ולסון
הנתבע:
1. עזבון המנוח קבוע עלי ז"ל
2. קבוע אהוימל
3. קבוע אמנה

עו"ד נ. גיצה
פסק-דין
  1. בקשה זו עניינה יישום סעיף 42 א' לפקודת הראיות לרבות הקשר בין הסעיף האמור לבין מעמדה של קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן "קרנית"). בית משפט השלום בבאר שבע דחה את עתירת מבקש 2 (להלן "המבקש") להתיר לו להביא ראיות לסתור על פי הוראות סעיף 42 ג' לפקודת הראיות. על החלטה זו הגישו המבקש (בבר"ע 518/03) וקרנית (בר"ע 523/08) בקשות נפרדות להרשות להם לערער. הואיל ומדובר בהחלטה אחת מצאתי לנכון מטעמים מעשיים לדון בשתי  הבקשות במסגרת החלטה זו תוך התייחסות לכל אחד מהמבקשים.

משיבים 2 ו - 3 הינם הורי המנוח של משיב 1-  הגישו תביעה נגד  המבקש שלטענתם נהג בטרקטורון כאשר בנם המנוח נסע עימו ונהרג כתוצאה מתאונה. הטרקטורון לא היה מבוטח משום שהמבקש נהג ברכב מבלי שהוא בעל רשיון בתוקף במועד התאונה. התביעה הוגשה נגד הנהג ונגד קרנית. קיימת מחלוקת בין הצדדים מי נהג ברכב בזמן התאונה, המבקש או המנוח.

הוגש כתב אישום נגד המבקש אודות התאונה. במסגרת הסדר טיעון הודה המבקש שהוא נהג ברכב ובהתאם הורשע על פי הודאתו. פסק הדין הפלילי הוגש כראיה לכאורה על פי סעיף 42 א' לפקודת הראיות במסגרת התביעה האזרחית הנדונה. על רקע האמור הוגשה בקשה על ידי המבקש, אליה הצטרפה המבקשת, לפיה יש לאפשר להם להביא ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי. בית משפט קמא סקר את הפסיקה בעניין וקבע כי לא מדובר במקרה בו יאפשר בית המשפט להביא ראיות לסתור על פי אמות המידה שנקבעו. צויין כי בית המשפט העליון אף דחה את בקשת המבקש  למשפט חוזר תוך שהוא מציין כי הודאתו שרירה וקיימת. בנוסף נקבע  כי אין לקבל את עמדת קרנית לפיה -  פסק הדין הפלילי אינו מחייב אותה שכן יש לראותה כמי שבאה בנעלי הנהג. בית משפט קמא  חזר על ההלכה לפיה פסק הדין הפלילי יכול לשמש ראיה לכאורה גם כנגד מי שלא היה צד להליך הפלילי, תוך הפנייה לדברי המלומד ארנון : " נמצא שפסק דין פלילי יכול לשמש ראיה גם כנגד 'זרים' - אלה שלא היו צדדים למשפט הפלילי, וזאת בתנאי שצריך אחד מבעלי הדין במשפט האזרחי להיות המורשע או חליפו, או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע". לאור הכלל האמור בחן בית משפט קמא את תפקידה של קרנית תוך אזכור פסיקה של בית משפט שלום אשר הגיע לתוצאה זהה  (ראה ת.א. (שלום -  ת"א) 66054/03 האני ג'אבר נ' קרנית ואחר') ופסק כי יש לראות בקרנית כחליפו של המורשע וכתוצאה מכך פסק הדין הפלילי יכול לשמש כראיה לכאורה אף כנגדה ובמקרה זה אין לאפשר גם לה להביא ראיות לסתור על רקע הנימוקים שצוינו לעיל.

  1. 2.      לטענת המבקשת טעה בית משפט קמא במסקנתו. שני נימוקים באמתחתה :  ראשית, טוענת המבקשת כי לא ניתן לקבוע שקרנית באה בנעלי המורשע לאור  פרשנות סעיף 42 א' לפקודת הראיות. ההקבלה בינה לבין חברת ביטוח אינה רלוונטית, שכן היא גוף סטטוטור
  2. י שהוקם מכח חוק לפיו היא מחויבת בפיצוי במקרים המתאימים. החבות של קרנית נובעת לא מכח פוליסת הביטוח, אלא מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, במידה וייקבע כי המנוח לא נהג בטרקטורון. עוד מדגישה המבקשת שהיה וייקבע שהמבקש הוא זה שנהג בטרקטורון תהיה לה עילת השבה כנגדו. על פי קו זה אם המבקשת יכולה לתבוע אותו ודאי שאינה בגדר חליפו של המבקש. שנית, נטען כי בית משפט קמא ניהל דיון הוכחות במסגרתו נשמעו עדויות אף ביחס לשאלת זהות הנהג, כך שקיים  בשלב זה השתק המונע מהמשיבים לבקש שפסק הדין הפלילי יחייב את בית המשפט האזרחי. זאת במיוחד נוכח העובדה שהמשיבים הביאו את עדיהם לבחינת סוגיה זו ונותר להם עד אחד מטעמם. על כן אין  לאסור בשלב זה על המבקשת להוכיח את טענת ההגנה מטעמה. תוצאה כזו תמנע ממנה קבלת יומה בבית המשפט. המבקש טען בבקשתו למתן רשות ערעור  את שתי הטענות שנטענו על ידי קרנית. 

      המשיבים תומכים בהחלטת בית משפט קמא ומדגישים כי המשיב הודה הודאה ברורה וחד משמעית שניתן לה תוקף בבית משפט העליון.  במסגרת ההליך הפלילי בטרם הורשע הוא זומן בשנית לבית משפט וזאת לאור העובדה כי בתיק האזרחי הוא הכחיש את אשמתו, ובפני בית משפט הוא שוב חזר על הודאתו, תוך שבית המשפט מוודא שאינו עומד על טענותיו בהליך האזרחי. כן הם מדגישים את פסק הדין שניתן בעניין אריאלה (בר"ע (ב"ש) 758/99) בו נקבע שבבקשה להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי שהוגש באזרחי יש צורך בתצהיר מבוסס, משכנע ומפורט פירוט ממשי ולא סתמי. בענייננו, המבקש הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ואין בכך כדי לסתור את פסק הדין הפלילי. לטענת המשיבים יש לפרש את המונח "חליפו ומי שחב  בחוב הפסוק" באופן רחב, על פי מבחן האינטרס המשפטי ולאו דווקא לפי צורת הקשר המשפטי שבין בעל הדין לחליפו. קיים אינטרס משותף בין קרנית לבין המבקש  - שכן אם המשיב אינו הנהג קרנית אינה חבה בפיצויים.

  1. 3.      לגישת המבקשים קרנית אינה מחויבת על פי סעיף 42 א' בפסק הדין הפלילי שניתן בעניינו של המבקש. כדי לבחון עמדה זו ראוי תחילה להציג את התשתית המשפטית הרלוונטית להכרעה.

עד לחקיקת סעיף 42 א' לפקודת הראיות לא היה ניתן להגיש פסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי. ראיות שנשמעו בהליך הפלילי הינם בגדר עדות שמיעה להליך האזרחי ומסקנות בית המשפט בתיק אחד אינן קבילות בבית המשפט בתיק אחר. בשנת תשל"ג - 1973, תוקן החוק ובעצם נוצר חריג לכלל שבמבט ראשון פוסל את ההכרעה  של בית משפט בעניין אחר, שעל פי גישה זו הינה בגדר סברה ועדות שמיעה - משום שהראיות בתיק האחד לא נשמעו בתיק האחר. הותר לבעל דין להגיש פסק דין פלילי מרשיע, כאשר הממצאים והמסקנות יהוו ראיה לכאורה במשפט. התיקון הוא בדמות סעיף 42 א' לפקודת אשר קובע: " הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". יושם אל לב כי מדובר בראיה לכאורה ביחס למורשע, ואוזכרה בסעיף רשימה של שלוש שדינם לצורך הסעיף האמור הוא כדינו של המורשע. בנסיבות מיוחדות גורם מהקבוצה האמורה רשאי לבקש לסתור את פסק הדין הפלילי. כלשון המחוקק בסע' 42 ג' לפקודה: " הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין".

המחוקק במבוא להצעת החוק הציג את הרציונל לתיקון סעיף 42 א' לפקודת הראיות: " הצעת החוק מבוססת בעיקרה על דו"ח הוועדה הנזכרת ועל מסקנותיה, ומטרותיה הן שתיים :

(1)   (1)    למנוע, במידת האפשר, סתירה בין תוצאות הדיון במשפט הפלילי לבין תוצאות הדיון במשפט האזרחי, כלומר חוסר סימטריה שיפוטית ;

            לייעל את ההליכים במשפטים אזרחיים על ידי מניעת כפילות בשמיעת ראיות, וזאת בין שהתביעה האזרחית מתנהלת במנותק מהתביעה הפלילית ובין שהיא המשך לה, אפשרות שגם היא חידוש שבאה הצעת החוק לחדש".

            התיקון בא עקב ביקורת על המצב המשפטי הקיים. כפי שנכתב בהצעת החוק:

(2)   (2)   " בעקבות הבקורת, שהושמעה בארץ ובארצות חוץ על התעלמות מערכו הראייתי של פסק הדין הפלילי, מוצע שפסק דין סופי במשפט פלילי...יהא קביל כראיה במשפט אזרחי" (הצע"ח תשל"ב, 995, עמ' 265).

            השוני בין המשפט הפלילי לבין המשפט האזרחי תרם את חלקו לתיקון האמור. כידוע המשוכה הראייתית להוכחת עובדה המרשיעה במשפט פלילי גבוהה יותר מהמשוכה לקביעת ממצא דומה במשפט האזרחי. על כן התוצאה לפיה הוכחה עובדה מרשיעה במשפט הפלילי אך לא במשפט האזרחי באותו עניין עלולה לפגוע באמון הציבור במלאכת השיפוט על פסיקותיה. אמנם התיקון לא הסתפק בקביעת הכלל לגבי המורשע בפלילים בלבד אלא גם לקבוצה נוספת של גורמים שלא הועמדו לדין בהליך הפלילי אך בפועל באים במקום המורשע בפלילים. שיקולים של צדק ויעילות עמדו מאחורי ההרחבה האמורה. הדוגמא הברורה יותר היא חברת ביטוח שלית מאן דפליג שמהווה חליפתו של הנהג המורשע לעניין חובותיו האזרחיים.

4.         ומהו דינה של קרנית? האם היא משמשת חליפתו של המורשע? כמובן כדי להשיב לשאלות אלו ראוי להציג את תפקידה של קרנית כפי שהוגדר בסעיף 12 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

      "תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצוים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:

(1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;

(2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה...

(2א) למבטח מונה מנהל מורשה...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ