-
בעניין הנדון, תביעת האב להפחתת מזונות הקטינים בוססה על מספר טענות: ירידה בהכנסות התובע, עלייה בהכנסות הנתבעת, בע"מ 919/15, שינוי בזמני השהות עם הקטינים. בסיכומיו הוסיף עילה חדשה ולפיה הצדדים הסכימו שהמזונות יעמדו על סך של 2,800 ₪. משכך, אדרש אחת לאחת לטענותיו העובדתיות של האב ואבחן האם יש בהן בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת המזונות בהתאם להלכה הפסוקה.
-
ירידה בהכנסות התובע
לכתב תביעתו צרף האב 11 תלושי שכר לתקופה שבין 02/2020-05/2021. ממוצע תלושי השכר עולה כי שכרו של האב אכן נמוך ועומד על סך של כ- 2,500 ₪ נטו לחודש בעוד שבעת עריכת ההסכם שכרו עמד על כ- 16,000 ₪. עם זאת, תמוה בעיני מדוע בחר האב, שעבד כמאמן כדורגל ב... להציג בפניי 11 תלושים נבחרים מתוך תקופה של 15 חודשים. זאת ועוד, בניגוד להוראות תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א- 2020, בחר התובע שלא לצרף לכתב תביעתו תדפיסי חשבון עובר ושב לתקופה הרלוונטית, ללא כל הסבר מניח הדעת.
אין מחלוקת וידוע לכל כי בתקופת הקורונה המשק כולו חווה האטה נוכח המצב, הסגרים ותחושת האי וודאות וגם משחקי הכדורגל הופסקו לתקופה, אלא שתקופה זו חלפה זה מכבר וגם אם חווה התובע ירידה בשכרו נוכח תקופת הקורונה, הרי שכיום ומזה תקופה ארוכה, ליגות הכדורגל פעילות ואין כל מניעה לתובע לעבוד. מה גם שכאשר כל המשק חווה סגרים וקשיים, סביר שגם הנתבעת התקשתה להתפרנס מאחר ועובדת כעצמאית.
מעבר לאמור וכפי שציינתי לעיל, על המבקש סעד מבית משפט בכלל ובפרט המבקש הפחתת מזונות להגיע לבית משפט בידיים נקיות ושעה שהתובע שבאותה העת התגורר בבניין מפואר בתל אביב נמנע מלפרט כלל הכנסותיו והוצאותיו. איני מוצאת כל סבירות לטענה שהתובע הרוויח כ- 2,500 ₪ כל תקופת הקורונה, שכן באותה העת, בחר להתגורר במגדל בתל אביב. התובע בחר שלא לצרף כאמור תדפיסי עו"ש לתקופה הרלוונטית על מנת שאתרשם מהן מלוא הכנסותיו ואף בחר שלא להציג בפניי את הסכם השכירות לתקופה בה התגורר בתל אביב ואת שווי שכר הדירה ששילם בפועל. אף לו הייתי מקבלת טענתו לפיה השתכר כ- 2,500 ₪ תקופה ארוכה, לא ברור יכול היה להמשיך להתגורר בתל אביב בדמי שכירות העולים פי כמה על הכנסתו החודשית כטענתו. התובע כאמור בחר שלא לצרף הסכם שכירות ותדפיס עו"ש לתקופה הרלוונטית ומשכך, איני מקבלת הטענה לפיה זהו שכרו בתקופה הרלוונטית ולכן גם איני מקבלת הטענה לפיה התגורר בשותפות עם חבר נוסף בדירה.
לא זו אף זו, התברר כי מעת שעבד התובע כמאמן נוער חל שינוי במעמדו התעסוקתי וכיום לגרסתו החל לעבוד כמאמן בליגה ... ומשתכר לגרסתו כ- 8,500 ₪. חרף התחייבותו בסעיף א (3) לתצהירו מיום 02/10/2022 להציג בפני בית משפט במעמד הדיון את תלוש שכרו, בחר שלא לעשות כן ללא כל הסבר מניח הדעת. משכך, איני מקבלת הטענה בנוגע לשכרו ונוטה להניח כי שכרו גדל ועתיד להמשיך ולגדול.
זאת ועוד, במעמד דיון ההוכחות התברר כי התובע כדורגלן עבר, סיים לפני כחודש קורס מאמנים לליגה .... המדובר בקורס שהתובע החל בשנת 2018, ורק לאחרונה סיימו ולכן יכול לאמן בליגות הבכירות. עוד התברר שהתובע יכול להשלים קורס נוסף של שנה ולעבוד כמאמן בליגת ... בכדורגל. אומנם התובע ניסה ליצור במהלך הדיון תדמית של ארעיות לעבודתו שעה שמועסק כמאמן "מחוץ לקווים", כגרסתו, אלא שהתובע העיד על עצמו כדורגלן מפורסם ובכיר בעברו, אשר צבר ידע מקצועי במהלך שנות הקריירה שלו אשר יכול לסייע לו להיות כיום מאמן בליגת ה... (עמוד 9, שורות 6-8). בנסיבות אלו, התרשמתי כי לתובע פוטנציאל רב כמאמן בליגות ... ובוודאי שאין לקבל את טענתו לפיה נמוך כיום במחצית מתקופת עריכת ההסכם ובמיוחד כשבחר שלא להציג הסכם העסקה או תלושי שכר.
בנסיבות אלו ובהיעדר ראייה אחרת שיש בה לתמוך בגרסתו, נראה כי יש להעריך את פוטנציאל השתכרותו של התובע על הרף הגבוה ולמעט תקופת הקורונה בה לא עבד תקופה קצרה, לא הצליח התובע להוכיח ירידה משמעותית בשכרו חרף תלושי השכר שהוצגו לעוני בתקופה הרלוונטית.
יתרה מזאת, המדובר בשינוי נסיבות שהיה על התובע לצפות, התובע ידע כי לא יוכל להיות כדורגלן לנצח ובשלב כלשהו יצטרך לעבוד בעבודה אחרת המתאימה למקצועו וכך גם עשה בפועל. התובע עצמו טען בתביעה הקודמת כי הוא בן 38 ועתיד להפסיק לשחק כשחקן פעיל במאי 2016 ויש לקחת זאת בחשבון בעת קביעת מזונות הקטינים. משכך ושעה שהתובע, בריא בגופו ובנפשו, הרי שאין מדובר בשינוי נסיבות שלא ניתן לצפותו גם אם היתה ירידה קלה בשכרו, ירידה שלא הוכחה בהיעדר תדפיסי עו"ש בתקופה הרלוונטית ובהיעדר תלוש שכר לתקופה הנוכחית ולא התרשמתי כי מדובר בשינוי מהותי היורד לשורשו של הליך .
זאת ועוד, עיון בתדפיס חשבון הבנק של התובע מעלה תהיות. התובע לא ידע להסביר הפקדות כספים משמעותיות בחשבונו. כך לא ידע להסביר מה מקור שיק על סך 850 ₪ שהופקד בחשבונו ביום 12/10/2021; 21/11/2021 בסך של 3,250 ₪. עוד טען כי סך של 21,000 ₪ שהופקד לחשבונו ביום 21/10/2021 הינו הלוואה מחבר. בנסיבות אלו, התרשמתי כי התובע מסתיר את מלוא הכנסותיו מבית משפט ומהנתבעת ונוהג בחוסר תום לב.
כך גם אין זה סביר בעיני שהתובע, שלטענתו מתגורר בבית הוריו החל מחודש יולי 2021, הצליח עד לאותו מועד להתגורר במגדל ... בתל אביב ולממן שהייתו בו. בעניין זה כאמור ושעה שלא הוצג בפניי חוזה השכירות, עדיפה גרסת הנתבעת לפיה התגורר בגפו בדירה ולא עם שותף כטענתו. אשר על כן, איני מוצאת כל אפשרות כלכלית להתגורר במגדל בו דמי השכירות הינם כ- 7,000 ₪ בצירוף דמי ניהול בסך של כ- 1,100 ₪ וארנונה כ- 500 ₪, כאשר המשכורת הינה 2,500 ₪.
בנסיבות אלו ולאור פוטנציאל ההשתכרות העתידי הגבוה של התובע ולאור אופי עבודתו הקודמת והצפי הברור לפיו לא יוכל להיות כדורגלן לעד, המדובר בשינוי צפוי ושעה שהתרשמתי שרב הנסתר על הגלוי והתובע בחר להסתיר מידע רב, דין הטענה לפיה קיימת ירידה בשכר התובע, אשר יש בה בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי, להידחות וכך הינני מורה.
-
עלייה בהכנסות הנתבעת
התובע טען לעלייה בהכנסות הנתבעת. כך טען שהנתבעת עובדת בתור קוסמטיקאית בעלת שם, משתכרת כ- 40,000 ₪ לחודש ומרוויחה כספים שאינם מדווחים לרשויות המס.
מנגד, טענה הנתבעת שטענותיו לגבי כושר השתכרותה חסרות שחר. כך טענה שעובדת בביתה בלבד ובחדר שהקצתה לכך. לכתב הגנתה צרפה הנתבעת דו"ח הכנסות והוצאות לשנת 2020 ממנו עולה כי הרווח הנקי לשנת 2020 עומד על כ- 62,658 ₪.
לתצהירה צרפה הנתבעת דו"ח שומה שהוגש לרשויות המס בגין שנת 2021 וביום 29/06/2022 ממנו עולה כי הכנסתה החייבת במס לשנה זו עומדת על סך של 60,573 ₪.
עוד צרפה מכתב מרואה החשבון ולפיו הכנסתה החודשית המשוערת בשנת 2022 עומדת על כ- 7,245 ₪.
עיון בתדפיסי חשבון העו"ש של הנתבעת, מלמד כי לא נצפו הכנסות בסדרי הגודל להם טוען התובע. כך בחודש ספטמבר 2022 הופקדו לחשבונה כ- 10,000 ₪ ככל הנראה מלקוחות ובחודש אוגוסט 2022 כ- 6,500 ₪ ובחודש יולי כ- כ- 4,400 ₪ ועוד הפקדה של 17,200 ₪ ביום 28/07/2022. בעניין הפקדה זו טענה הנתבעת כי מדובר בכספים שניתנו לה על ידי ארוסה ולמחרת הוחזרו לחשבונו. עיון בתדפיס חשבון הבנק של הנתבעת מלמד שאכן סך של 12,800 ₪, הופקד למחרת בחשבון בן הזוג. משכך, אסיק כי הכנסתה החודשית בחודש זה עמדה על סך של כ- 8,800 ₪.
בכל מקרה, לא הוצגה תשתית ראייתית ולו בדוחק להכנסות בסדר גודל של כ- 40,000 ₪ כנטען על ידי התובע.
זאת ועוד, עיון בכתב הגנתו של התובע שהוגש לתיק הקשור עת הגישה הנתבעת תביעת המזונות הראשונה, מלמד כי התובע טען בכתב הגנתו מיום 07/12/2015 בתיק 19836-11-15 כי הכנסות הנתבעת מעבודתה כקוסמטיקאית עומדות על סך של מעל 75,000 ₪ (סעיף 8 לכתב הגנתו מיום 07/12/2015).
חרף האמור בכתב ההגנה, הגיעו הצדדים לאחר מכן להסכם הגירושין. משכך ושעה שהתובע טוען כיום להכנסה נמוכה ב- 25,000 ₪ מזו שטען לו בכתב ההגנה בתיק בו אושר ההסכם, לא ברור מהו שינוי הנסיבות בהכנסותיה של האישה ובפועל, בהתאם לגרסאותיו השונות, הכנסתה פחתה באופן משמעותי מזו שטען לה בהליך הקודם במסגרתו אושר הסכם הגירושין.
בנסיבות אלו ושעה שהוצג בפניי דו"ח שומה עדכני; מכתבו העדכני של רואה החשבון בדבר גובה הכנסותיה המשוערות לשנת 2022 העומדות על כ- 7,245 ₪ לחודש, תדפיסי העו"ש ולאור טענותיו העובדתיות של האיש בהליך קודם בדבר גובה הכנסות האישה, לא מצאתי כי חל שינוי מהותי בגובה הכנסותיה המצדיק הפחתת המזונות.
כך גם לאור האסמכתאות שצורפו, לא עלה בידי האיש להוכיח הסכומים להם טוען ואין בעובדה שהאישה נמצאת ביתרה חיובית גבוהה בחשבונה בכדי לבסס הטענה וזו לא הוכחה כלל וכלל.
-
בן זוגה של האישה
התובע טען כי האישה מתגוררת עם בן זוגה שהוא סוכן ... בתחום ..., המשתכר מיליונים בשנה. אין מחלוקת כי הנתבעת התגוררה תקופה לא מבוטלת עם בן זוגה, אלא שאיני מוצאת כל רלוונטיות לעובדה זו, שעה שידוע לצדדים כי הנתבעת נפרדה מבן זוגה לפני מספר חודשים ומתגוררת לבדה בדירתה. מעבר לאמור, אין בעובדה שבחרה תקופה להתגורר עם בן זוג בכדי להוות שינוי נסיבות, שכן אך הגיוני שהנתבעת כאישה צעירה תשקול לחיות במהלך חייה עם בן זוג והיה על התובע לצפות זאת מבעוד מועד.
-
שינוי זמני השהות
התובע טען כי חרף האמור בהסכם הוא רואה את הילדים עוד פעם פעמיים בשבוע. עוד הוסיף שמאחר והנתבעת נוסעת תכופות לחו"ל הוא נמצא עם הקטינים כ- 100 ימים בשנה.
מנגד, טענה הנתבעת כי הקטינים לא ישנים מזה שנים אצל התובע במהלך השבוע, אלא משוחחים בטלפון בלבד ולנים אצלו רק בסופי השבוע.
שני הצדדים בחרו שלא לחקור על זמני השהות. הנתבעת נשאלה בחקירתה אודות שהייתה בחו"ל וטענה שכאשר היתה 28 ימים בחו"ל, שהו הקטינים שבועיים עם בני משפחת התובע ושבועיים עם משפחתה.
אם כן, ושעה שלא הוצגו בפניי כל ראיות נוספות בנוגע לשינוי בזמני שהות, לא הוכח כי אלו שונו. לא הוכח כי הקטינים נמצאים אצל האב מעבר לזמני השהות הקבועים בהסכם. לא הוכח כי הם לנים אצלו באופן קבוע במהלך השבוע ואין בעובדה ששהו בבית משפחתו כשבועיים בחופש הגדול, בכדי לקבוע שחל שינוי כלשהו בזמני השהות.
כך גם לא מצאתי ממש ביתר טענות התובע לרבות טענה בדבר קיומו של בן זוג חדש מזה שלושה שבועות, עובדה שאף אם תוכח כנכונה, איני מוצאת בה כל רלוונטיות להליך שבפניי וקיים ספק בתום לבו של התובע שעה שנראה כי הסתיר עובדות מבית המשפט, בחר לשוב לבית הוריו בסמוך למועד דיון ההוכחות ונראה כי אך לצורך ההליך המשפטי ונראה כי ניסה לייצר בפניי מצג עובדתי שאינו קיים בפועל לצורך שינוי המזונות שנקבעו בהסכמה בין שני הצדדים במסגרת הסכם שנערך ביניהם.
בנסיבות אלו ושעה שלא הוכח כל שינוי נסיבות מהותי בפניי ואפילו לא שינוי נסיבות קל, ברי כי אין לדון בתחולתה של הלכת 919/15 בשים לב לאמור בהלכת פלונית לעיל.