אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעתו של מר יגאל רביד

פס"ד בתביעתו של מר יגאל רביד

תאריך פרסום : 26/04/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
31118-07-14,46612-10-14
26/04/2017
בפני השופטת:
אסנת רובוביץ - ברכש

- נגד -
התובע:
יגאל צימט רביד
עו"ד דור חזקיה
הנתבע:
משה נסטלבאום
עו"ד אורון שוורץ
עו"ד אמיר טיטונוביץ
פסק דין
 

 

  1. בפנינו שתי תביעות: האחת של התובע, מר יגאל רביד כנגד מר משה נסטלבאום, לפיצוי בגין הטרדה מינית, התנכלות והפליה בעבודה, לשון הרע ועגמת נפש והשנייה, של מר משה נסטלבאום כנגד מר יגאל רביד לפיצוי בגין פרסום לשון הרע (להלן: "תביעת לשון הרע"), שהוגשה בתחילה בבית משפט השלום בתל אביב והועברה לבית דין זה. שתי התביעות נדונו יחדיו.  התיק החל במסגרת בקשה למתן סעד זמני אותה הגיש מר רביד כנגד רשות השידור ומר נסטלבאום בנוגע לבקשתו לשיבוצו בלוח השידורים בערוץ הראשון בטלוויזיה. בהחלטה מיום 5.11.14  הוקפאו ההליכים כנגד רשות השידור-הנתבעת 2. כתב התביעה המתוקן אותו הגיש מר רביד היה רק כנגד מר נסטלבאום.
  2. רקע ותשתית עובדתית כעולה מחומר הראיות שהוגש לתיק בית הדין, במסגרת שני התיקים:
  • התובע והנתבע בתביעת לשון הרע, מר יגאל רביד (להלן:"רביד") מועסק ברשות השידור כעורך ומגיש תוכניות שונות בטלוויזיה וברדיו מזה שנים רבות.
  • הנתבע והתובע בתביעת לשון הרע, מר משה נסטלבאום (להלן:"נסטלבאום") מועסק שנים רבות ברשות השידור, שימש מספר פעמים בתפקיד מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ושימש כמנהלו הישיר של רביד, כמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית החל מיום 17.10.11.
  • ביום 29.1.2012 פנתה גב' נאוה קוכנובסקי, הממונה על מעמד האישה ברשות השידור למר נתן לויט, מנהל אגף חקירות ומשמעת מנציבות שירות המדינה בדבר תלונה על הטרדה מינית, כמצוטט: "מר יגאל רביד התלונן בפני טלפונית על התייחסות מבזה לנטייתו המינית ע"י מי שמשמש כמנהל חט' החדשות בפועל בטלוויזיה, מר משה נסטלבאום. מר רביד ביקש נמרצות שלא אתלונן בפניכם בנושא אך החוק מחייב אותי. לטיפולכם המסור..."  (ר' נספח 7  לתצהיר רביד).
  • ביום 3.4.13 הוגשה תובענה משמעתית כנגד נסטלבאום על מספר אישומים הקשורים לרביד ולמר רותם אברוצקי, שהועסק גם ברשות השידור. תובענה משמעתית זו תוקנה כפי שיפורט בהמשך (ר' נספח 1 לתצהיר רביד).
  • אגודת העיתונאים הגישה עתירה כנגד רשות השידור, נסטלבאום ואח' במסגרת בג"צ 4051/13, בה נתבקש בית המשפט להורות לרשות השידור להעביר את נסטלבאום מכל תפקיד ניהולי ברשות השידור לפחות עד לסיום  בירור התובענה המשמעתית. ביום 4.11.13 ניתן  צו על תנאי שקבע כמצוטט: "... על יסוד עתירה זו שהובאה לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבים 1-2 ומורה להם להתייצב וליתן טעם: מדוע לא תפעיל המשיבה 1 את סמכותה ותעביר את המשיב 2 מכל תפקיד ניהולי במשיבה 1 עד לסיום בירור התובענה המשמעתית שהוגשה על ידי המשיבה 3 נגד המשיב ומתן פסק דין חלוט בעניינו. למען הסדר הטוב: העברה מתפקיד תוכל להיות לתפקיד שאינו ניהולי ולכלול גם יציאה לחופשה..." (ר' נספח 3  לתצהיר רביד).
  • ביום 23.12.13 הוגשה תובענה משמעתית מתוקנת כנגד נסטלבאום באופן בו נמחקו רוב האישומים ונשאר רק האישום המפורט: "במספר הזדמנויות לאורך שנות עבודתו, ובין היתר לאחר שמונה לשמש בתפקיד מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה, התבטא הנאשם באופן בלתי ראוי ובלתי הולם כלפי רותם ויגאל . ב. בנוסף, במועדים שאינם ידועים למאשימה, אמר הנאשם ליגאל: "לידך אני צריך ללבוש תחתוני פח" ולרותם אמר הנאשם : " אני אפתח לך מטריה בתחת" בכך התייחס באופן מבזה לנטייתם המינית. הן יגאל והן רותם ביקשו מהנאשם שלא יתבטא כך כלפיהם". בהתבטאויות אלה פגע הנאשם בשירות המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ושעלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה" (ר' נספח 4 לתצהיר רביד).
  • ביום 29.12.13 ניתנה הכרעת דין בעניינו של נסטלבאום על בסיס כתב התובענה המתוקן בה צוין: "בדיון שהתקיים בפנינו ביום 25.12.13 הודה הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, באישום ובעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה והורשע על פיהם". (ר' נספח 5 לתצהיר רביד). ביום 29.12.14 ניתן גזר דין בתובענה המשמעתית ונקבע כי: "הנאשם משה נסטלבאום, יליד 1953, עובד רשות השידור.., ששימש מיום 17.10.13 כמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית, הורשע על ידינו ביום 25.12.13, על פי הודאתו ובמסגרתו של הסדר טיעון, בעבירות משמעת לפי סעיפים 17 (1)(1)ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963..2. הנאשם הורשע כאמור לאחר שהודה כי במספר הזדמנויות לאורך שנות עבודתו ובין היתר לאחר שמונה לשמש בתפקיד מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה, התבטא באופן בלתי ראוי כלפי עובדי הרשות יגאל רביד ורותם אברוצקי.... עוד הודה הנאשם כי במועדים מסויימים, שאינם ידועים לתביעה, אמר ליגאל :" לידך אני צריך ללבוש תחתוני פח":.. ובכך התייחס הנאשם באופן מבזה לנטייתם המינית של השניים, אשר ביקשו ממנו שלא יתבטא כך כלפיהם....לאור כיבודו של הסדר הטיעון יוטלו על הנאשם אמצעי המשמעת הבאים: 1) נזיפה 2) הפקעת משכורת קובעת אחת שתיפרע ב-10 תשלומים 3) העברה מתפקידו לתפקיד שאינו ניהולי 4) פסילה למשך 3 חודשים לכל תפקיד ניהולי (תקופת פסיקה תימנה החל מיום 23.12.13). " (ר' נספח 5 לתצהיר התובע).
  • לאור מינויו של נסטלבאום לתפקיד ניהולי ברשות השידור לאחר תקופת הפסילה שנקבעה בגזר הדין, פנתה בחודש 6/14 אגודת העיתונאים בעתירה נוספת לבית המשפט העליון בבג"צ 3273/14. ביום 29.6.14  ניתן צו על ידי בית המשפט העליון שקבע: "מוצא צו על תנאי המורה למשיבה 1 ליתן טעם מדוע לא יועבר המשיב 2 מתפקידו כמנהל בפועל של חטיבת החדשות בטלוויזיה... ב. מוצא צו ביניים האוסר על המשיב 2 למלא את התפקיד של מנהל בפועל של חטיבת החדשות בטלוויזיה. הצו יעמוד בתוקף עד להכרעה בעתירה. ...". (ר' נספח  6 לתצהיר רביד).
  • רביד פנה למבקר המדינה כדי לקבל צו הגנה לחושף שחיתויות כנגד רשות השידור. ביום 7.13  נתן מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור את החלטתו כמצוטט: "משנראה כי התלונה מצביעה על קשר סיבתי לכאורי, מתקבל על הדעת, בין תלונות המתלונן לנציבות שירות המדינה, לבין הקטנת היקף עבודתו כמגיש בכיר עד כדי הפסקת שיבוצו בפועל בתוכניות השידורים, ולאחר שבחנתי בכובד ראש את מכלול הנסיבות והשיקולים הצריכים לעניין, ובכלל זה הצורך להגן על זכויות המתלונן עד למיצוי הבירור בתלונתו, החלטתי בתוקף סמכותי לפי סעיף 45 ג(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח -1958 (נוסח משולב) ליתן צו זמני:" הריני מצווה בזה, כי רשות השידור לא תפגע בתפקידו, במעמדו, בסמכויותיו ובזכויותיו של המתלונן, ובכלל זה תשוב ותשבצו כמגיש בכיר בתכוניות האקטואליה ברדיו, כפי ששובץ בעבר" (ר' נספח 9 לתצהיר רביד).
  • לאחר הגשת הבקשה למבקר המדינה התקיים דיון בנוכחות נציגי הרשות, רביד ומר אברוצקי בפני מבקר המדינה, שהציע לצדדים הליך גישור לו הסכימו הצדדים. ביום 22.8.13 התקיים הליך גישור בו השתתפו רביד ומנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם. מבקר המדינה המליץ לצדדים להגיע להסכמה בנוגע לשיבוצו של רביד בחזרה הן ברדיו והן בטלוויזיה, המלצה שהתקבלה על ידי רשות השידור ר' נספח 9 לתצהיר רביד ור' נספח א' לבקשת לצו ביניים.      (להלן:" הסכם הגישור").
  • ביום 23.7.14 הגיש רביד לבית דין זה בקשה למתן סעד זמני, בה עתר להורות בצו שיפוטי לרשות השידור ולנסטלבאום לפעול בהתאם להסכם הגישור ולאסור על הרשות להפר את הסכם הפשרה ולהורות לה שלא לסטות מהסטטוס–קוו כפי שהתגבש בו, וכן למנוע מרשות השידור ומנהליה מלהדירו מלוח השידורים בערוץ הראשון בטלוויזיה. במהלך הדיון הוסכם כי נסטלבאום ימחק מההליך הזמני.
  • ביום 30.7.14 וכן ביום 6.8.14 התקיימו דיונים בבקשה למתן סעד זמני. במסגרתם קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין והגיעו להסכמות לפעול בהתאם להסכם הגישור.
  • בתיק העיקרי בשתי התביעות שאוחדו, התקיימו מספר ישיבות הוכחות. מטעם רביד העידו רביד עצמו, מר יאיר ויינרב, מר רותם אברוצקי, מר אבי מוסקל, מר מצליח מושון וגב' לינדה בר ומטעם נסטלבאום העיד נסטלבאום עצמו, גב' מיכל רבינוביץ, גב' דינה רייס ומר זליג רבינוביץ. בקשת מר נסטלבאום  להבאת עדויות הזמה נדחתה בהחלטה מיום 23.6.16.
  • רביד הגיש בקשה לפיה ממצאי ההליך המשמעתי ישמשו ראיה חלוטה בתיק. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 4.3.15.

תמצית טענות הצדדים  בנוגע לתביעת רביד

  1. לטענת רביד, במהלך שנות עבודתו ברשות השידור, נסטלבאום כינה אותו בשמות גנאי והתבטא כלפיו באמירות בוטות ומעליבות על רקע נטייתו המינית.  זאת, גם לאחר שמונה כמנהלו של התובע בחטיבת החדשות. עוד טוען רביד כי למרות שביקש ממנו במספר הזדמנויות לחדול מהתבטאויותיו המיניות כלפיו, הדבר לא פסק ולכן פנה לגב' קוכונובסקי שכיהנה כמנהלת מרכז ההדרכה והממונה על מעמד האישה והטרדות ברשות השידור, והיא פנתה לאגף החקירות והמשמעת בנציבות שירות המדינה והציגה בפניהם את התלונה שקיבלה. בסמוך לאחר הגשת התלונה, טען רביד כי נסטלבאום החמיר את התנהגותו והתנכלותו כלפיו תוך פגיעה בשמו הטוב  ובמעמדו המקצועי.  כמו כן, החל מחודש 2/12  סמוך לאחר פנייתו לממונה על מעמד האישה, הורה נסטלבאום כי רביד יפסיק להגיש את מהדורת החדשות במוצאי שבת אותה הנחה עד אז וכן מנע ממנו סיקורים תקשורתיים ושלל ממנו הטבות, לרבות סירוב לאשר לו את בקשותיו להיתרי עבודות פרטיות מחוץ לרשות. כפועל יוצא מכך טען כי נפגעו הכנסותיו.  עוד טוען רביד כי נסטלבאום פרסם כנגדו פרסומים, לרבות אמירות בוטות ומעליבות על רקע נטייתו המינית, שיש לראותם כפרסומי לשון הרע וכן  ניסה למנוע ממנו לשמש כאחד ממנחי טקס השאת המשואות ביום העצמאות ופנה לצורך כך לשרת התרבות דאז-גב' לימור לבנת במכתב משמיץ שיש לראות בו הוצאת לשון הרע. אשר על כן טוען מר רביד  כי מר נסטלבאום צריך לפצותו בגין הטרדתו המינית וההתנכלות נגדו בשל הגשת התלונה שהגיש והפלייתו לרעה וזאת בסכום המירבי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק הטרדה מינית") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק השוויון"). כן טוען רביד כי פרסום הדברים של מר נסטלבאום כנגדו פגע בשמו הטוב בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") וכי נגרמה לו עגמת נפש רבה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ