פס"ד בערעור שהגישה חברת "י.מ.ש השקעות", על חיובה במע"מ בגין תקבול של שלושה מיליון דולר שקיבלה כשכר טרחה בהקשר של סכסוך הירושה של משפחת איזנברג - פסקדין

ערעור זה, שעניינו בשומת מע"מ שהוצאה למערערת, מעורר שאלות הנוגעות למהות הייצוג בידי עורכי דין, חובות עורך דין כלפי לקוח וכלפי בית המשפט, וכן את השאלה האם רשאי עו"ד לתת שירותים משפטיים לפלונית, בעודו מייצג את פלמונית באותו סכסוך.

בערעור לפניי נדונה שומת מע"מ שהוצאה למערערת, י.מ.ש השקעות בע"מ (להלן: המערערת), בגין עסקה של מתן שירותים משפטיים לגב' לאה אייזנברג, במהלך מאבק על ירושת בעלה המנוח, שאול אייזנברג ז"ל. החשבונית נשוא המחלוקת (מס' 4397 מיום 2.10.03, להלן: החשבונית), מופנית לגב' לאה אייזנברג, בגין תקבול בסך 15,677,698 ₪ בגין שכ"ט עבור מתן שירותים משפטיים בנוגע לעיזבון המנוח אייזנברג. שיעור המע"מ בחשבונית הוא אפס, כיון שלטענת המערערת גב' איזנברג היא תושבת חוץ וחל בעניינה האמור בסעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), הקובע שיעור מס אפס לשירות הניתן לתושב חוץ.

המדינה, המשיבה, טוענת כי השירותים בהקשר לסכסוך הירושה במשפחת איזנברג לא ניתנו לגב' לאה איזנברג, אלא לבתה, גב' ליז הרדי, שהינה תושבת ישראל, ולכן העסקה חייבת במע"מ.

אין מחלוקת כי המערערת ועוה"ד מטעמה בראשות עו"ד ד"ר יוסף שגב, בלווי עו"ד אפי פרי ואחרים מטעם המערערת (להלן: עו"ד שגב, עוה"ד ממשרד שגב, משרד שגב והמערערת בהתאמה), ייצגו את ליז הרדי לכל אורך הסכסוך האמור, במובן זה שגב' ליז הרדי ייפתה את כוחם של עורכי הדין ממשרד שגב לפעול בשמה בעניין עיזבון המנוח אייזנברג; שנחתמו מספר הסכמי שכר טרחה בין ליז הרדי לבין משרד שגב וכן שעוה"ד ממשרד שגב הציגו עצמם כבאי כוחה במספר הליכים שנדונו בערכאות, בהליכי בוררות וכלפי צדדים שלישיים. טענתה המרכזית של המערערת, היא כי אמנם המערערת ייצגה פורמלית את ליז הרדי, אולם, ליז הרדי פעלה, במסגרת אותו סכסוך, עבור האינטרסים של אימה, גב' לאה אייזנברג, באופן בלעדי בתקופה הרלבנטית, ועל כן בפועל השירות ניתן ללאה אייזנברג בשליחות נסתרת ע"י עוה"ד ממשרד שגב, באמצעות בתה, ליז הרדי. לטענת המערערת, כיון שלאה היא מקבלת השירות בפועל והינה תושבת חוץ, אזי שיעור המע"מ בעסקה עמה הוא שיעור אפס.

יש לציין כי במקביל להליך שלפניי מתנהל הליך פלילי (32690-06-10), לפני כב' השופטת יעל פרדלסקי, בבית המשפט השלום בת"א, במרכזו טוענת המדינה כי עו"ד שגב וחברות בשליטתו, לרבות המערערת ניסו להעלים את המע"מ נשוא החשבונית (להלן: ההליך הפלילי). עו"ד שגב מעלה בהליך הפלילי טענה דומה במהותה לפיה השירות אכן ניתן ללאה אייזנברג שהינה תושבת חוץ. על ההליך הפלילי בהרחבה אעמוד בהמשך.

עו"ד שגב טוען כי המדינה נתפשה לכלל טעות בכך שהיא מייחסת חשיבות לעניין הייצוג הפורמלי. לטענתו, לצורך חיוב במע"מ יש לבחון למי ניתן השירות המשפטי, במובן זה שיש לבחון את האינטרסים של מי קידם השירות המשפטי. כדי להדגים כי עו"ד שגב עצמו, גם בהליכים בהם הוא טוען להבחנה בין הייצוג הפורמלי למתן השירות, חוטא בהתייחסות אחת לשני המצבים, בחרתי כבר בפתח הדברים להביא מעדותו של עו"ד שגב בהליך הפלילי לעניין הייצוג. עו"ד שגב נשאל האם בנה של ליז הרדי ואביו נתנו הוראות בשמה של ליז הרדי למשרד שגב וכך השיב (בעמ' 580 לפר' בהליך הפלילי מיום 10.5.12, ש' 1-12):

"היחידה שהציגה את משאלותיה וניסיתי למלאן הייתה ליז הרדי.

ש. כשאתה אומר היחידה הייתה ליז הרדי, לאיזו תקופה אתה מתכוון?

ת. לכל אורך התקופה של התיק משול הלקוח למנותח בניתוח מוח שיגיד למנתח באיזה עובי לחתוך, הם לא יכולים להגיד לך ולתת לך הוראות, הם יכולים להציג לך הוראות [צ"ל כנראה מטרות]. לכל אורך התקופה ליז הייתה זו שהציגה את המטרות."

כל ההדגשות אינן במקור אלא אם ציינתי אחרת מ' א' ג'.

על אף דברים אלו טוען עו"ד שגב בערעור לפניי כי השירות נשוא החשבונית ניתן לגב' לאה איזנברג. כיון ששאלת תחולתו של סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ בדבר שיעור מע"מ אפס, לוי בראש ובראשונה במתן שירות לתושב חוץ, שני הצדדים מתמקדים בשאלה אילו שירותים משפטיים נתן משרד שגב ולמי, הן מבחינת הייצוג הפורמלי, הן מבחינת האינטרסים של הצדדים בהליכים השונים. לאור האמור, כדי להכריע בשאלה זו יש לעמוד על השירותים המשפטיים שנתן משרד שגב בכלל ועו"ד שגב בפרט, במהלך סכסוך הירושה שהתגלע במשפחת אייזנברג עם מותו של אבי המשפחה, שאול איזנברג ז"ל.