אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין מתן מעמד בכורה לרצון הילד בקביעת הסדרי הקשר עם הוריו

פס"ד בעניין מתן מעמד בכורה לרצון הילד בקביעת הסדרי הקשר עם הוריו

תאריך פרסום : 02/11/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
22089-02-16
29/10/2017
בפני השופטת:
נלי רוסמן גליס

- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד טלי ברמן טל ואח'
הנתבע:
פלוני
עו"ד י. אלשטיין בר-תנחום
פסק דין

"הילד כמונו, הוא אדם בעל ערך"

 [יאנוש קורצ'אק: 'ילדות של כבוד', תשל"ז עמ' 347].

 

  1. עניינו של פסק דין זה בתובענה "להחזרת קטין" שהוגשה ע"י התובעת, אמו של הקטין, כנגד הנתבע, אביו, לפני למעלה משנה ומחצה, משעה שחרף היותה ההורה המשמורן על הקטין, האב נטל אותו לביתו ולא השיבו לביתה.

 

  1. בעת הגשת התביעה, היה הקטין כבן 14.5 שנים וכיום הנו כבן 16 שנים, נער נבון, לבבי, מנומס ועדין, אשר ניכר כי אוהב את הוריו, מכבד אותם וזאת לאחר שזכה לקבל מכל אחד מהם את המיטב שיכול היה לספק לו בשנות ילדותו.

 

  1. במסגרת התובענה, הואשם האב כי הסית את הקטין כנגד אמו במתכוון, וזאת בשל מחלוקת רכושית אשר נסובה סביב מועד מכירת דירתם המשותפת של הצדדים. האב כפר בהאשמות אלו וטען, כי סרב להשיב את הקטין לבית אמו נוכח דיווחי הבן אודות אלימות שהופעלה עליו משך שנים מצד האם, דיווחים אשר בגינם גם פנה למחלקת הרווחה, לבית לין ולמשטרת ישראל.

 

  1. לכתחילה, נדונה התובענה בפני חברתי, כב' השופטת שפרה גליק, אשר הורתה על הזמנת תסקיר סעד מהמחלקה לשירותים חברתיים באזור- יישוב בו מתגוררת האם.

 

 

 

  1. בתסקיר שהוגש ביום 3/3/16, נכתב כדלקמן:

            "בפגישה עימי הילדתיאר אירועי אלימות ותחושות קשות מול התנהלות האם כלפיו- מצב שחזר על עצמו על פי תיאורו והביא לדרישתו לעבור לבית האב (כאמור האם מכחישה כל אלימות)... עם אמו הוא אינו מדבר. בשבוע האחרון ענה לה מעט...

            התרשמתי כי הילד נמצא בתחילתו של ניכור הורי כלפי אמו. בתהליך זה הוא מוחק את החוויות הטובות שהיו בשנים הרבות בהם גדל עמה (ולמעשה להערכתי הוא עלול למחוק חלק מעצמו), תהליך זה אם לא ייגדע, עלול השפיע קשות להערכתי על התפתחותו הנפשית בעתיד...

 

            אין להערכתי מניעה, לאור רצונו הנחוש של הנער בן ה 14 – לאשר לבן משמורת זמנית אצל אביו. במידה והאב לא יהיה מסוגל בהמשך לאפשר לעודד את הבן לשיקום קשר משמעותי ומורחב עם אמו- יש מקום לשקול בהמשך בדיקת מסוגלות הורית...

            ...

לאור כל זאת להלן ההמלצות:

  1. לקבוע לבן משמורת זמנית אצל אביו. לשקול הפניית ההורים לבדיקת מסוגלות הורית במידה ולא יתקיים ויתקדם נושא חידוש קשר משמועתי בין הבן לאמו.
  2. לקבוע לבן זמן שהות לפחות פעם בשבוע עם האם. ... "

 

  1. איש מהצדדים לא ביקש לזמן את העובדת הסוציאלית החתומה על התסקיר לחקירה בדבר ממצאי התסקיר או המלצותיו.

 

  1. ביום 6/3/2016, מינתה כב' השופטת שפרה גליק את "מכון שלם" כמומחה מטעם ביהמ"ש לשם מתן חוות דעת בדבר מסוגלות הורית ובדבר מצבו הרגשי של הקטין.

 

  1. עם העברת התיק לדיון בפני ונוכח גילו של הקטין, זומן הקטין לשמיעה על ידי, בנוכחות עו"ס מיחידת הסיוע. קיים חיסיון מלא על תוכנו של מפגש זה, אולם ניתן לציין כי הן אנוכי והן העו"ס, הגב' תמר גוזנר, לא התרשמנו כי המדובר בקטין אשר מוסת כנגד אמו. הקטין שוחח במהלך הפגישה על נושאים רבים, בהם עלה גם יחסו למי מהוריו ולמי מבני המשפחה הנרחבת. יחסו של הקטין לאמו התאפיין באהבה וכבוד שלא נפגעו באופן משמעותי, כמו גם רצון ברור ומופגן לשוב ולהיות בקשר עם אמו, בהדרגה, ללא כפייה ועם התחזקות כוחותיו הפנימיים.

 

  1. במסגרת חוות הדעת שהוגשה מטעם מכון שלם ביום 9/6/16, נכתב כדלקמן:

 

            " ...להאב משאבים וכוחות אגו מספקים, על מנת להתמודד בצורה מאוזנת עם חיי היומיום ובכלל זה גם עם משברים ומצבי דחק שונים. לפיכך הוא בהחלט בעל פוטנציאל הורות תקין ונאות.

            בד בבד עם הנאמר לעיל ולאור המורכבות המסויימת שעולה בהקשר של יחסיו הבינאישיים, מומלץ להפנות את האב להדרכת הורים וכן לתיאום הורי יחד עם אם בנו. ...

            ...

            ניכר כי גב' ר. מבטאת דאגה לבנה, רצון להיטיב עמו ולספק את צרכיו במלואם, לפי

            תפיסתה והבנתה....

            עם זאת, לאור האמוציונאליות שלה עולה שאלה באשר ליכולתה להתנהל מול הבן באורח שיהיה מספיק מאופק ונינוח ולהוות עבורו סמכות הורית. נראה כי חרף כוונותיה הטובות חסרה במודעות לאופן בו הרגשות הבלתי מווסתים שלה עלולים להוות גורם דחק עבור בנה. עדיין יכולתה ההורית מצויה בטווח הנורמטיבי והיא מסוגלת להוות הורה "טוב דיו" עבור בנה.

...

מסוגלת להוות בעת הצורך משמורנית עבור בנה ואין מניעה כי יחזור להתגורר עמה במידה ומעוניין בכך. (ההדגשה אינה במקור- נ.ר.ג.)

...

            אין ספק כי הן האם והן האב חייבים עתה למהלכים אשר יורידו את עצמת הקונפליקט ביניהם, כמו גם לתהליך אשר ישיב את האיזון בחייו של הילד  ויחסוך ממנו את הצורך לנקוט צד...

            ניתן להבין את בחירתו של הילד  כיום, אך עם זאת אין לתת לבחירה זו גושפנקא ולהעביר את המשמורת לאב. מאידך לא יהיה זה נכון היום להחזיר את ילד למשמורת בפועל של האם. נושא המשמורת הפורמאלית ייקבע עם התקדמות ההליך הטיפולי ובטווח של שנה מהיום. ללא נקיטת מהלכים טיפוליים קיים חשש סביר להתפתחות ניכור הורי מצד ילד כלפי האם".

           

  1. איש מהצדדים לא ביקש לזמן את עורך חוות הדעת הנ"ל לחקירה על ממצאיה או על מסקנותיה.

 

  1. לאחר קבלת חוות הדעת מטעם מכון שלם, התקיים בפני דיון בנוכחות הצדדים ובנוכחות העו"ס לסדרי דין, הגב' טל שביט, וזאת ביום 16/6/16.

 

  1. במסגרת הדיון הנ"ל, העידה העו"ס לסדרי דין, כי אכן החלו הצדדים בהליך טיפולי אצל המטפלת המשפחתית הגב' נעמי פוגל מ***  וכי קיים שיתוף פעולה של ההורים עם טיפול זה. כמו כן, הצהירו הצדדים שניהם כי הם מסכימים לקחת חלק בטיפול משפחתי זה וכי יעשו כל שביכולתם לגרום גם לשיתוף פעולה מצד בנם במסגרת הטיפול.

 

  1. נוכח כל המפורט מעלה, ניתנה על ידי החלטה, בתום הדיון ולפיה הקטין יוסיף להתגורר עם האב וכן כי יתקיימו בינו לבין האם הסדרי ראייה שיורחבו בהדרגה בהתאם להמלצות המטפלת המשפחתית, ולכל הפחות אחת לשבוע.

 

  1. למרבה הצער, הודע לביהמ"ש מאת המחלקה לטיפול במשפחה בעירית *****, כי התיאום ההורי לא יוכל להמשך וכי יש צורך בהכרעות שיפוטיות בכל הנוגע להסדרי הקשר שבין האם לבן.

 

  1. בדיון הבא שהתקיים בעניינם של הצדדים, ביום 15/1/17, העידה התובעת, כי : "הבן שלי מאוד יקר לי, אני פוגשת אותו על בסיס פעמיים, שלוש בשבועיים. כאשר אנחנו יחד, אנחנו נמצאים במקום של אמא ובן, רק במפגש האחרון הוא אמר שהוא רוצה להיות בבית...

 

בהתחלה עשינו אצלה תיאום הורי. הוא אמר שהוא צריך שקט מאמא שלו. ...

אנחנו מתראים בקניון אחת לשבוע, בשבוע לאחר מכן בבית הורי, בארוחת ערב שבת...

אני רוצה שהוא יהיה בבית בחדר שלו, עם אמא שלו, לא נראה לי נכון לטייל בפארקים בקור, בקניונים, אין שום מניעה ואין חשש, הוא מרגיש בטוח איתי..."

 

הנתבע העיד מצדו, כי : "הוא בהחלט רוצה להיפגש עם אמא שלו, הוא נפגש איתה 4 פעמים בשבועיים... אכן עשינו את הארוחה על האש, ברוח טובה מאוד... אני לא יודע איך הוא יגיב כאשר הסדרי הראייה יהיו גם אצלה בבית. זה מקום שהוא עבר טראומה...".

 

לאחר שהצעתי לצדדים להתחיל בהליך של הרגלת הקטין מחדש לביקורים בבית אמו, וזאת באמצעות ליוויו ע"י האב לבית זה, קיבלו הצדדים שניהם את ההצעה והגיעו להסכמות, ולפיהן:

"בימי שלישי ושבת יגיע הקטין לבית האם, בשעה 18.00. בתחילה בליווי האב לארוחת ערב ופעילות משותפת אצל האם. בנוסף ימשיך הבן להתראות עם האם בימי שישי, אחת לשבועיים, לארוחת ערב אצל הוריה. בימי שבת ככל האפשר יצטרף גם בן הדוד ע. . האב מתחייב ככל האפשר לצאת מהמפגשים "התירוצים שונים" על מנת לאפשר לקטין ליצור קשר מחודש עם דירת האם ולעודד את הקטין בכל דרך שהיא, להגיע גם בלעדיו".

 

  1. באחרית הדיון הנ"ל, נקבע דיון נוסף לבחינת התנהלותם של הצדדים, אשר נדחה בשל בקשות מי מהצדדים ובשל טעמים שאינם תלויים בהם.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 27/6/17, טענה ב"כ התובעת כי:

"מהדיון האחרון יש מפגשים קבועים בין ילד לבין אמו, כל סוף שבוע שני ופעמיים בשבוע. הוא מגיע הביתה. הוא בא לבד. הם מאוד נהנים, סה"כ נוצרה שגרה מבורכת. הוא לא מוכן להישאר והטענה שאבא לא מרשה. אם הכל בסדר ואין שום בעיה, חשבנו שאולי אפשר שבימ"ש יורה שהוא יישאר לישון את הפעמיים בשבוע האלה. "

 

האם העידה, כי : "הוא נרדם אצלי בלילה ובבהלה שאני אחזיר אותו. הוא מרגיש בבית הוא מדבר עם אבא שלו ואבא שלו דורש ממנו שהוא יחזור הביתה..."

 

האב העיד מצדו, כי : "לא היו שיחות כאלה חד משמעית. היא שלחה לי סמס ואמרה לי שילד נשאר לישון אצלי כי הוא נרדם לא הגבתי לא אמרתי שום דבר ולא דיברתי עם הילד, הילד התעורר פרק זמן מסויים ועמד על זה חד משמעית שהוא לא מוכן לישון שם. הילד לא תקשר איתי בכלל. אני לא מעורב בכלל, בתיאומים ביניהם...".

 

  1. הלכה למעשה, העידו הן האב והן האם כי הבן שב להיפגש עם אמו בביתה, באופן קבוע ובתיאום ביניהם, כאשר בכל הנוגע להיעדר לינה בבית האם- כל צד תולה את הסיבה בנסיבות עובדתיות אחרות.

 

  1. לאור האמור, כמו גם התבגרותו של הקטין (כמעט כבן 16 שנים) הוסכם כי ההליך יתמצה בפסיקה הבוחנת את חיוב הבן גם ללון בבית אמו, בעת ביקוריו, וזאת לאחר שמיעה ישירה נוספת של הקטין על ידי ביהמ"ש.

 

  1. לאחר הדיון, נערכה פגישה נוספת בחסיון, ביני לבין הקטין. התרשמתי כי הקטין עבר תהליך מאז פגישתנו הקודמת, אשר תרם לפתיחות בכלל ובכל הנוגע לחידוש הקשר עם אמו בפרט.

 

  1. מבלי לגרוע מפרטיותו של הקטין והחיסיון שחל על תוכן השיחה, רק יודגש כי ניכר היה שהקטין הצליח לראות את חשיבות חידוש הקשר עם אמו באופן הדרגתי המכבד גם את רגשותיו בנדון.

 

  1. מכלל המתואר לעיל, עולה כי לא זו בלבד שמאז הוגשה התובענה לא חלה הסלמה ביחסי האם ובנה או הליך של ניכור הורי, אלא להיפך. ממצב בו הבן לא עמד בקשר עם אמו כלל ועיקר, החל הבן לפגוש אותה אחת לשבוע בנוכחות דודתו, לאחר מכן התרחבו הביקורים במקומות ציבוריים אף ללא הדודה, לאחר מכן החל הקטין לבקר את אמו בביתה בליווי אביו, עד כדי שבדיון האחרון הצהירה האם כי הבן מגיע אליה עצמאית באופן קבוע פעמיים בשבוע.

 

  1. אכן, מצערת העובדה שהבן אינו מסוגל עדיין ללון בבית האם. אולם, ההתקדמות ההדרגתית אשר חלה ביחסי הבן והאם, מאז הוגשה התובענה ועד היום מצביעה על מגמה ברורה ולפיה ככל שהאם תשכיל לכבד את רצונו ואת גבולותיו הפנימיים המשתנים של בנה, כך יוכל הבן להשתחרר מכבלים כאלו ואחרים החוסמים אותו מלהרחיב יחסים אלו.

 

  1. כאן המקום לציין, כי חרף ההאשמות ההדדיות של הצדדים איש את רעהו בכל הנוגע לנסיבות אשר הולידו את התרחקות הקטין מאמו, הרי שנחה דעתי כי הצדדים שניהם עברו כברת דרך משמעותית ביותר במהלך ניהול התובענה, תוך ששניהם מבינים כי מהטלת אשם זה כנגד זו ולהפך לא תצמח לבנם כל טובה.

 

  1. סביר להניח כי כמו במקרים רבים של סכסוך בין הורים, אין אמת אחת ויחידה בכל הנוגע למצע העובדתי אשר הוליד את נסיבות הגשת התובענה. ככל הנראה, תרמו הצדדים שניהם תרמו כל אחד בדרכו, אם לא לגרימת הנסיבות במישרין, לכל הפחות- להעצמתן והחרפתן.

 

  1. ברור כי התובעת שגתה באופן יחסה לבן והתנהלותה מולו וברור בה במידה כי לו היתה תקשורת, אמון ושיתוף פעולה בין ההורים, יכול היה הנתבע לסייע לה לתקן את שגיאותיה ולשמור על מקומה החשוב בחיי הבן, ללא צורך בהליך משפטי.

 

  1. אין הורה שלא שוגה ביחסיו עם ילדיו, ברמה כזו או אחרת ובמקרה זה אני סבורה כי חריצת המסד העובדתי לכאן או לכאן לא תתרום למצבו הרגשי של הבן, באשר עליו להשלים עם הדמויות ההוריות שטיפלו בו, כפי שטיפלו בו, על הדבש שבהן, על העוקץ, על המר והמתוק. השלמה זו תסייע לקטין להשלים בראש ובראשונה עם מי שהוא, על הניגודים שיש בו, אלו היפים יותר ואלו היפים פחות ותאפשר לו לפתח מערכות יחסים תקינות גם בעתיד.

 

  1. אני תקווה כי האם תשכיל מחד להביע חרטה על מעשיה באשר הם ואשר הובילו לכך שבנה נפגע הימנה, בין שהיתה מודעת להם ובין שלא, בין שהתכוונה לפגוע ובין שלילדבה במידה, אני תקווה כי האב ישכיל להעביר לבנו את המסר החשוב בדבר לגיטימציה של טעות הנעשית בידי אם אוהבת, בדבר חשיבות הסליחה וההשלמה, בדבר חשיבות מקומה של האם בחייו ותרומתה המכרעת בעיצוב אישיותו ועתידו.

 

  1. נחה דעתי כי מרקם היחסים העדין שבין האם לבנה, אשר זכה לאחרונה לעדנה מחודשת בדמות רכישה מדורגת של אמון, רק ייפגע במידה שביהמ"ש יחייב את הבן גם ללון בבית האם, בעת ביקוריו אצלה בניגוד לרצונו ושמא אף יוביל לנסיגה בביקורים אלו.

 

 

 

 

 

 

  1. כאמור, המדובר בקטין שהינו כיום בן 16 שנים ואשר בניגוד לכל "התחזיות הקודרות" מצד אמו- לא פיתח כלפיה "ניכור הורי" ואף הצליח לחדש עמה את הקשר ולהרחיבו עד לכדי ביקורים עצמאיים בביתה. אין כל טעם להכריח את הבן באמצעי- כפיה חיצוניים להרחיב קשר זה לכדי לינה בבית משותף בניגוד לרצונו וליכולתו. יש להעביר לבן מסר של כבוד לרצונו לרגשותיו ולתהליך שהוא עובר, תוך תקווה כי דרך זו תשיב לו את האוטונומיה המוגנת הפנימית, לה הוא זקוק, על מנת להרגיש בטוח בבית אמו ולהרחיב את ביקוריו ואת אופן ביקוריו בבית זה.

 

  1. הבן שב וחזר על רצונותיו ברוח זו הן בפגישה הראשונה עימי והן בפגישה השניה באופן ברור קוהרנטי ובלתי מוטה.

 

  1. רצון זה, הנאמר מפי קטין בן 16 שנים, אשר ניכר כי אינו מושפע או מוסת באופן משמעותי, אם בכלל, ראוי כי יקבל מעמד של בכורה במסגרת השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להכריע בעניינו.

 

  1. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת ד' דורנר, אשר הציגה את טובת הילד וזכויות הילד במילים אלה: "ילד איננו חפץ שלהוריו זכות קניין בו, להחזיקו לטובתם. הוא בעל ישות עצמאית ולו זכויות ואינטרסים משלו" (דנ"א 7015/94, היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ(1) 48, בעמ' 65, בין האותיות ו-ז).

מה הן הזכויות והאינטרסים של הילד? על כך משיבה השופטת דורנר כי "זכותו של כל ילד – ואף היא זכות יסוד – כי צרכיו הפיזיים והנפשיים יסופקו ברמה הדרושה להתפתחותו התקינה. לזכות זו של ילד,  שהוא חסר ישע התלוי באחרים, מעמד בכורה" (שם, בעמ' 66 למעלה).

מעמד ההורים, על פי גישה זו, מתואר באופן הבא: "זכות ההורה הטבעי אינה אלא כי הוא עצמו ולא אדם זר יגשים את זכותו של ילדו, יגדלו ויחנכו. הזכויות שיש להורה הטבעי הן אפוא חובות" (שם, בעמ' 66 בין האותיות   א-ב).

 

  1. קצרה היריעה מלגולל את ההתפתחות שחלה במשפט הישראלי מעיקרון "טובת הילד" – כמונח פטרנליסטי הטומן בחובו את דעתם ולו המושכלת של המבוגרים בדבר טובתו של הקטין, על כל הפרמטרים הכרוכים בכך, אל עבר עיקרון "זכויות הילד" ובכללן גם זכותו להישמע במסגרת הליך הנוגע לעניינו, לחייו, למקום שהייתו ולאופן סיפוק צרכיו, תוך מתן משקל הולם לרצונו של הילד עצמו, גם במקום בו הוא סותר או שונה מדעתם של המבוגרים הנוגעים בדבר.

 

  1. עיקרון זה של זכות הילד להישמע ולהתחשבות בדעתו עוגן באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אשר נכנסה לתוקף בישראל ביום 2/11/1991. בסעיף 12 לאמנה נקבעו עקרונות בדבר השתתפות הילד בהחלטות הנוגעות לחייו. העיקרון מתבסס על ההכרה כי לא רק דעתם של מבוגרים היא בעלת ערך לשם קביעת טובתו של קטין, אלא גם ואולי בעיקר דעתו שלו.

 

  1. אין צורך לטעמי להכביר במילים עד כמה עקרונות אלו יפים שבעתיים, עת עניין לנו ברצונו ובדעתו של קטין בן 16 שנים.

 

  1. הלכה למעשה ומתוך כבוד לרצונו החופשי של הקטין, לדעתו בדבר צרכיו וטובתו ומשעה שנחה דעתי כי אינו מוסת על ידי אביו כנגד אמו, אני קובעת כי הקטין יהיה במשמורת פיזית קבועה אצל אביו הנתבע, כאשר בינו לבין התובעת יתקיימו הסדרי שהייה פעמיים בשבוע לפחות, עם או בלי לינה- בהתאם לבחירתו של הקטין, והכל בתיאום ישירות בין הבן לאמו כפי שמתקיים כיום.

 

  1. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

 

  1. תואיל המזכירות לסגור את התיק.

 

 

פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים

 

 

 

 

ניתן היום,  ט' חשוון תשע"ח, 29 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ