פס"ד בבקשה להכריז על קטינה כבת אימוץ כלפי הוריה

הרקע העובדתי פורט בהרחבה בבקשה ולמעשה ברובו לא נסתר על ידי המשיבים, ולהלן תובא אך תמציתו.

נשואת הבקשה היא הקטינה שנולדה ביום 23.X.X לאמה, המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") ולאביה, המשיב 2 (להלן: "המשיב").

המשיבה, ילידת שנת 1986, נשואה בשנית למשיב ואם לשני ילדים נוספים (ילידי השנים 2006 ו-2008) מנישואיה הקודמים. המשיבה מוכרת למערכות הרווחה ובריאות הנפש בישוב X משנת 2004 על רקע היותה מתמודדת נפש שאובחנה עם סכיזופרניה ואינטליגנציה גבולית.

שני ילדיה הגדולים הוצאו ממשמורת המשיבה מאז ינקותם וגדלו בבית הוריה בישוב X במסגרת של אמנה טיפולית על רקע חוסר מסוגלותה לגדלם. משך השנים התגלו קשיים בהשמה זו והקשר של המשיבה עם ילדיה אינו תקין ואינו רצוף.

המשיבה לא עבדה במשך שנים רבות ומתקיימת מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, וכן זכאית לשירותי סל שיקום. לאחרונה החלה לעבוד כמט"בית, וכן נמצאת במועדון תעסוקתי, אם כי לא באופן רציף.

בשנת 2014 המשיבה אושפזה לראשונה בבית החולים לבריאות הנפש "איתנים", ולאחר מכן התגוררה במסגרת שיקומית למתמודדי נפש עד שנת 2022, שם הכירה את המשיב.

המשיב, יליד שנת 1974, נשוי בשנית למשיבה. המשיב מאובחן כמתמודד עם הפרעה סכיזואפקטיבית שהתפרצה ביום גיוסו לצה"ל, התקפי חרדה לצד אירועים פסיכוטיים המלווים בקולות רדיפה ולו פוסט טראומה. המשיב מוכר כנכה צה"ל בשיעור של 51% בגין הפרעה נפשית עם הגבלה ניכרת בכושר התפקוד וכפיון (ת/2). המשיב מטופל תרופתית באופן כרוני והתמודדותו הנפשית לוותה משך השנים ב- 18 אשפוזים במוסדות פסיכיאטריים. המשיב אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות מטעם משרד הביטחון. המשיב נזקק לסיוע אינטנסיבי למתן מענה לצרכיו הסוציאליים הבסיסיים והשיקומיים, נתמך על ידי מתאמת שיקום וחונך אישי לסיוע בהתנהלות הבסיסית ומשולב במועדון תעסוקתי.