פסק - דין בתיק ע"ת 102/01

המערער, רס"ן דן שחור, הורשע על פי הודייתו באי אחיזת ההגנה, של המכונית שבה נהג, בשתי ידיו, תוך שהוא השתמש במכשיר סלולארי ללא דיבורית, בניגוד להוראות תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א1961-.

בית הדין קמא השית על המערער פסילה בפועל מהחזיק רשיון נהיגה צבאי ואזרחי למשך חודשיים, פסילה על תנאי לחודשיים למשך שנתיים, וקנס על סך 750 ש"ח.

הערעור מופנה כלפי חומרת העונש.

זה מכבר, אמר בית דין זה את דברו, כי במקרים מתאימים - אם בשל עברו התעבורתי של הנאשם, ובעיקר אם הורשע בעבירה דומה בעבר, או בשל נסיבות חמורות אחרות - ניתן, ואף צריך, להטיל על הנאשם פסילה בפועל, אף לתקופה ממושכת, "ואין קדושה בתקופת פסילה של חודש". אמת הדבר, שתקופת פסילה של חודש באה כהמלצה לבתי הדין בערכאות הדיונית לשקול פסילת רשיון נהיגה בשל עבירה כאמור, ובית הדין קמא הנכבד, במקרה זה, פירש נכון את פסיקתו של בית דין זה. כל האמור לא בא אלא כדי להשריש בציבור ובקרב שופטי בית הדין בערכאות הדיוניות את הצורך להילחם בתופעה של שימוש בטלפון סלולארי ללא דיבורית, מתוך הנחה שיש בכך כדי להסיח את דעת הנוהגים ברכב מן המתרחש בדרך ובתנועה.

נכון הוא, כי במקרים אחרים, משמדיניותו השיפוטית העונשית של בית דין זה היתה ברורה וידועה, הסתפקנו גם במקרים מסוימים, ובמקרים ראויים, בענישה שאיננה כוללת פסילה בפועל. אולם, הכלל נותר בעינו, שיש מקרים, שלא רק ראוי להטיל בהם פסילה בפועל, אלא יש צורך בכך.

בעניין דנן, קיימת הרשעה קודמת, ונראה לי כי בית הדין קמא יכול היה להתחשב בתקופה של נהיגתו הארוכה בדרך של המערער, ולהתחשב במכלול העניינים.

באי כוח, בעלי הדין, הותירו לשיקול דעתו של ביה"ד את רכיב הפסילה בפועל, ונראה לי להעמיד את הפסילה בפועל על תקופה של חודש אחד בלבד, במקום חודשיים.

יתר חלקי גזר הדין של בית הדין קמא - יישארו בעינם.

ניתן והודע היום, 21/08/01, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

אל"ם עזרא קמא -  שופט

חתימת המגיה: _________________                          העתק נכון          מהמקור

                                                                                                רס"ן    ציון       סלמנזדה

תאריך:  ______________________                                       ק.   בית                   הדין