פסק-דין משלים בתיק א 335/99 - פסקדין

1.         8 משפחות תובעים הגישו נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין הפרת התחייבויות וליקויי בניה בוילות שרכשו מאת הנתבעת.

2.         בתאריך 11.8.03 ניתן על ידי פסק דין בתובענה.

3.         הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון (ע"א 9305/03).

4.         בתאריך 8.12.04 ניתן פסק דין בערעור ולפיו הוחזר הדיון בפני בשני נושאים כדלקמן:

"שאלת נפקותם של כתבי הוויתור שחתמו שלושה מן הדיירים (התובעים המפורטים לעיל - הערה שלי - ב.ב.) לטובת המערערת ושאלת נפקותה של העובדה שמקצת מן הקונים אחרו בתשלום מחיר הדירה ובה בעת קיבלו פיצוי בגין האיחור במסירה".

5.         ב"כ הצדדים הסכימו שלא להביא ראיות נוספות בשאלות שבמחלוקת והסתפקו בהגשת סיכומים בכתב. פסק דין זה ניתן בשאלות אלה בלבד.

כתבי הוויתור :

6.         כאמור, 3 משפחות תובעים בלבד חתמו על מסמכים, שנקראו בפסק דינו של בית המשפט העליון "כתבי וויתור". הנתבעת , בסיכומיה, מסכימה כי אין מדובר בכתבי וויתור , אלא לטענתה מדובר בהסכמי פשרה שנחתמו בין הצדדים. כמובן שכינוי המסמך אינו רלבנטי להכרעה ולהלן אביא הנוסח המלא של המסמכים, לשם בחינת נפקותם:

6.1            משפחת דוננפלד:

בתאריך 24.1.97 נחתם בין הנתבעת ומשפחת דוננפלד הסכם כדלקמן:

    "הנדון: חוזה רכישת בית מיום 2.8.96 בין אפיק בחדרה לבין נעם דוננפלד

1.               סוכם בין מוטבי ההסכם על פיצוי חד פעמי בסך 12,500 דולר ארה"ב בגין הפרת חוזה (פיגור בתשלומים).

2.               סוכם על מועדי התשלומים הבאים:

130,000$ עד 1.2.97

74,000$ עד 25.2.97.

3.               לחברה הזכות לעכב את מסירת הבית עפ"י סעיף 3ג' ב- 3 חודשים נוספים מעבר למופיע בחוזה המכר.

4.               מצ"ב שיק דחוי...

5.               סוכם בין הצדדים כי במידה והתשלומים יבוצעו על פי הסכם זה, לא תהיה לחברה כל עילה לתבוע את הצד השני בגין פיגור בחוזה האמור מיום 2.8.96.

6.               ולראיה באו הצדדים לחתימה.