פסק-דין חלקי בתיק ת"א 54665-06 - פסקדין

1. לפני תביעה לתשלומים שהגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע") כנגד נתבעות 1-2 על פי הסכם השפוי הנהוג בין הצדדים משנת 1979, בגין גמלאות ששילם התובע וישלם לנפגע תאונת דרכים, מר חסאן רחמים הנושא ת.ז. 4218034 (להלן:"הנפגע"), כפי שיתואר בהרחבה בהמשך. לחילופין, הגיש התובע תביעה כנגד נתבעות 3-5, במידה ויקבע כי אין המדובר בתאונת דרכים, על פי פקודת הנזיקין בעילת הרשלנות. ביום 1.11.07 החליט בית המשפט לפצל הדיון כך שתחילה תידון השאלה האם מדובר בתאונת דרכים בדרך של שמיעת הראיות. פסק דין זה יעסוק אך בשאלה המשפטית בדבר האחריות לאירוע.

רקע לתביעה :

2. על פי הנטען בכתב התביעה, הנפגע עבד בחברת "סולל בונה" בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו. ביום 4.10.99 עבד הנפגע בשטח הפרויקט מטעם מעבידתו. ביום התאונה הגיעה בשעות הבוקר המוקדמות משאית בעלת מנוף של הנתבעת 4 לאתר הבניה. המשאית נכנסה לאתר הבניה לעבר המקום שבו אמורה הייתה לפרוק שוחת בטון. נהג המשאית (נתבע 5) ירד ממנה וקשר את רצועת המנוף לעוגני שוחת הבטון לצורך הפריקה. לאחר מכן הפעיל נהג המשאית את המנוף מתוך תא הנהג והחל  לפרוק את השוחות. לפתע, תוך פריקת אחת השוחות על ידי המנוף החלה ליפול ארצה השוחה ממנוף המשאית אל עבר הנפגע. בניסיון להימלט מפגיעת השוחה הנופלת , נפל הנפגע ונחבל באופן חמור בעיקר בכתפו השמאלית.

3. הנפגע הגיש אצל התובע תביעה בגין הפגיעה בעבודה וכן בקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה כמו גם תשלום גמלאות נכות בגין בפגיעה בעבודה. התובע הכיר בתאונה כתאונת עבודה ובהמשך לכך קיבל הנפגע ומקבל קצבת נכות מעבודה.

4. תביעה זו אם כן היא תביעת שיבוב בסך של 724,321 ש"ח נכון ליום התביעה בגין קצבת נכות מעבודה ששולמה עד לחודש 12/03 בתוספת ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה.

נסיבות התרחשות התאונה :

5. נתבעות 1-2 ביטחו בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו את השימוש במשאית בעלת המנוף מ.ר. 2739215 (להלן: "המשאית").

6. נתבעת 3 היא חברה בע"מ אשר הייתה הבעלים והמחזיקה של שוחת הניקוז שהורדה מן המשאית ותוך כדי הורדתה נפלה ופגעה בנפגע.

7. נתבעת 4 הייתה הקבלן העצמאי אשר ביצע עבור המעביד של התובע (סולל בונה) הובלות והיא הייתה הבעלים של המשאית. נתבע 5 היה נהג המשאית ומי שפרק את שוחות הניקוז מן המשאית.

8. נתבעות 1-2 חולקות על גרסת הנפגע והתובע לנסיבות התרחשות התאונה, כאשר נתבעים 3-5 טוענים מבחינה משפטית כי המדובר בתאונת דרכים על פי החוק.

9. הראיות שהוגשו בתיק זה:
10. התובע הגיש במצורף לתביעתו:

א.      הודעה על פגיעה בתאונה של הנפגע בו צוין כי: "בעת פריקת בריכות ביוב מבטון שהובאו לאתר על ידי משאית ומנוף נעקרו מתוך הבטון העוגנים המשמשים להרמה והבריכה נפלה. בניסיון להימלט מפגיעת הבריכה נמלט/קפץ הנ"ל לאחור מהבריכה ונפל על קיר מבטון".

ב.       תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה שהגיש הנפגע אצל התובע:  שם צוין בפרטים על הפגיעה כי: "במסגרת עבודתי כמנהל עבודה בחברה, הניעו שוחות ריכוז במשאית מנוף, שוחות הביוב הונעו על ידי מנוף. בזמן הרמתה אני כיוונתי את המנוף. על מנת שלא יפגעו בחוטי חשמל, העוגנים נתלשו מיחידת הניקוז והיחידה נפלה לכיוון שבו עמדתי. תוך כדי נפילתם ברחתי מהמקום ונפלתי על צידי השמאלי.".

ג.        תצהיר מאת מהנדס מטעם חברת החשמל אשר שהה במקום התאונה- מר מיכאל קרפצ'ו אשר נחקר על תצהירו.

11. הנתבעות 1-2 צרפו לתיק המוצגים מטעמם:

א.      הודעת חברת ההובלות (נתבעת 4) מיום 19.7.04 לפיה: "בתאריך 4/10/99 פרק הנהג פאיז אבו ג'אנם, הנהג שלנו את הסחורה באתר כאשר עמד במרחק של שלושה מטרים ממנו (מנהל העבודה). כאשר מנהל העבודה זז הצידה רגלו נתפסה בחפץ שהיה תקוע באדמה וכתוצאה מכך נפל מנהל העבודה. כמו כן אנו מכחישים בזאת שמנהל העבודה נפל כתוצאה מכך שנבהל מזה שנפלה שוחה".

12. העדויות שנשמעו:

א.      מר חסאן רחמים - הנפגע, תיאר התאונה  בעדותו : בהגינותו ציין כי נוכח פרק  הזמן הארוך שעבר וגילו המתקדם אינו זוכר בדיוק את פרטי התאונה. העד זכר לציין כי המשאית נסעה ברוורס על מנת להוריד באמצעות המנוף את השוחה ולהכניסה לבור. השוחה היא למעשה ריבוע גדול השוקל בערך טון, כאשר הוא עמד בקצה הבור ולא באמצע הפרויקט, כאשר המנוף היה באמצע. שלושה מהחיבורים נפלו כאשר השוחה נותרה תלויה רק בחיבור אחד למנוף, השוחה התחילה לרדת ומאותה עת לא ראה דבר כי החל לברוח כאשר פניו לכיוון המנוף. העד סיפר כי: "לא היה לי מה לרוץ, עשיתי כמה צעדים, עשיתי סיבוב נתקלתי ונפלתי, נתקלתי או גומי או אבן , לא זוכר בדיוק אבל נתקלתי ובשביל זה גם נפלתי" (עמ' 10 ש' 8-10 פרוטוקול מיום 1/2/09). העד ציין כי נפל בשל מכשול כמו אבן או גומי ולא בשל צינור, מדובר בחתיכת מקל או לוח. בסופו של דבר השוחה התנתקה מהמנוף ונפלה לרצפה.