פסק-דין חלקי בתיק ת"א 1983-09 - פסקדין

1.         תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 שהיא גם תאונת עבודה. התובע יליד 1956 נפגע בתאונה ביום 14/5/07 כאשר פרק סחורה באמצעות מלגזה מס' רישוי 390697 ממשאית מס' רישוי 7526600. הנתבעת מס' 1 ביטחה את המלגזה לפי פוליסה מס' 8071105309 והנתבעת מס' 2 הייתה הבעלים של המלגזה. המשאית הייתה בבעלות ו/או בחזקת הנתבעת מס' 3 והיא בוטחה על ידי הנתבעת מס' 4 בביטוח חובה.

על פי עילת התביעה (כתב התביעה המתוקן) בעת שקרתה התאונה פרק התובע חבילות של גלילי ברזל, תוך שימוש במלגזה. נטען כי תוך כדי פריקה החלה המשאית לנסוע וזה גרם למלגזה להתהפך כאשר התובע בתוכה. התובע נפצע.

הנתבעים חולקים על החבות. בא כוח התובע טוען כי הוא מותיר לבית המשפט את ההחלטה על מי מהנתבעים להטיל את החבות. בא כוח הנתבעים 1-2 חולק על כך שהאירוע נופל להגדרה של "תאונת דרכים" כי מדובר ב"פריקה וטעינה" ובכל מקרה, המלגזה שהייתה טרקטור אינה נופלת בגדר "רכב מנועי".  באי כוח הנתבעים 3-4 טוענים כי אם מדובר בתאונת דרכים אזי על הנתבעת מס' 1, מבטחת המלגזה לשאת בחבות, והם חולקים על הניסיון בסיכומים לטעון כי המלגזה אינה רכב מנועי בא בשעה שהדבר לא נטען בכתב ההגנה וגם המלגזה בוטחה על ידי הנתבעת מס' 1.

2.         בתצהיר נסיבות מטעם התובע, מיום 19/9/09, העיד התובע כי עסק בפירוק שלדי ברזל ממשאית ואז המשאית התחילה לנסוע במהירות פתאומית ושלדי הברזל נתפסו בעמוד של ארגז המשאית וכתוצאה מכך: "נהג המשאית הפך את המלגזה יחד  עמי" . בפרוטוקול בדיון ביום 5/1/10 מסר התובע כי פרק כלונסאות מהמשאית באמצעות המלגזה. הוא הרים את כל חבילות הכלונסאות והעביר אותם מחוץ למשאית. כשהגיע לחבילה האחרונה, הוא החל להרים את החבילה, אך כדי שלא יצטרך להרים גבוה המשאית נסעה קדימה.  תוך כדי תנועת המשאית נתפסה החבילה במשאית או הייתה תפוסה על המשטח של המשאית, ונהג המשאית לא שמע את התובע מצפצף ונסע, והמלגזה, כאשר התובע בתוכה, התהפכה ( עמ' 1 לפרוטוקול מיום 5/1/10). התובע עמד על כך שלא החל לנסוע תוך כדי הרמת החבילה מתוך משטח המשאית. 

בתעודת חדר המיון מצוין מפי התובע כי בזמן עמידה הוא התהפך בטרקטורון. בנספח למכתב השחרור הגרסה היא כי התובע לדבריו נפל בתוך טרקטור במהלך עבודתו.  בתביעה שהוגשה למל"ל על הפגיעה בעבודה, תוארה הפגיעה בכך שבזמן העבודה, בעת פריקת משאית , התהפך הטרקטור שבו היה המפעיל - התובע. כעד רשום משה, מנהל העבודה. הוא לא העיד בפני. בטופס גם מצוין כי מדובר בתאונת דרכים כי בזמן פריקת המשאית התהפך הטרקטור (מוצג נ/1) . בטופס של תביעה לקצבת נכות מסופרת הגרסה כי : "בעת פירוק סחורה ממשאית, המשאית התחילה בתנועתה והפילה אותי יחד עם הטרקטור, עליו עבדתי" (מוצג נ/1). בטופס בל /250 רשומה הגרסה הבאה: "בעת פרוק משאית התהפך הטרקטור עליו עבד המפעיל" (מוצג נ/1). 

בחקירה הנגדית הסביר התובע כי לגבי כל החבילות למעט האחרונה, המשאית הייתה בעמידה. הוא הגיע למשאית עם המלגזה/ טרקטור והרים את החבילה  מעבר לברזלים התומכים בצדי המשאית, ונסע הצדה והניח את החבילה  בצד. כאשר הוא הגיע לחבילה האחרונה, החמישית, הוא הרים את החבילה באוויר ונהג המשאית חשב שהחבילה משוחררת מהמשטח והחל לנסוע.

לפי עדות התובע, הנסיעה הייתה מסוכמת עם הנהג, כי לאחר שהוא מרים את החבילה באוויר הנהג נוסע קדימה לאט לאט. התכנון היה שמאחר והחבילה הייתה אמורה להיות באוויר התנועה קדימה של המשאית תותיר את המלגזה העומדת בסופו של דבר עם החבילה המשוחררת באוויר בגובה קצת מעל המשטח ותחסוך את הצורך בחלק מהתמרון שהיה נכון לחבילות האחרות. אך בפועל החבילה ככל הנראה לא השתחררה מהמשאית והתנועה של המשאית עם קצה החבילה משכו את המלגזה. בחקירה נגדית עמד התובע על כך שתהליך ההרמה היה כאשר המלגזה עומדת עם בלם (ברקס). הוא הוסיף כי הזרוע הייתה מורמת והמלגזה עמדה מהצד ולכן לא היה קשה להפוך אותה ( עמ' 14 לפרוטוקול מול שורות 29-30).

3.         לאחר ששקלתי את הראיות אני מאמינה לתובע כי התאונה קרתה כאשר הוא פרק את המשאית באמצעות המלגזה, כאשר הפריקה נעשית כשהמלגזה בעמידה והתנועה היא של הזרוע של המלגזה. כמו כן השתכנעתי כי המלגזה התהפכה כאשר התובע מצוי בה, והסיבה לכך הייתה שהמשאית בתנועתה משכה את הזרוע שאליה הייתה מחוברת החבילה. החבילה לא השתחררה כי הייתה תפוסה במשטח המשאית או בתפס במשטח. לא השתכנעתי מהראיות כי המלגזה נעה בתהליך האמור תוך שימוש בכוח המכאני שלה.

יוצא כי התאונה קרתה מחמת שימוש בכוח המכאני של המשאית אך בתהליך הפריקה. לא מצאתי כי יש הבדל בין פריקה ידנית לבין פריקה באמצעות כלי אחר.

בא כוח הנתבעים 1-2 מפנה להלכה בעניין עוזר [ע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , פד' נ (3) 532 (1996) ] וטוען כי השימוש בכוח המכאני של המשאית גובר על החריג של פריקה וטעינה המוציא פעולה זו מההגדרה של "תאונת דרכים".

בא כוח הנתבעים 3-4 טוענים כי מה שקובע הוא השימוש בכוח המכאני של המלגזה, הזרוע, ועל כן על פי ההלכה בעניין עוזר, יש לעדיף זאת על פני החריג של פריקה וטעינה.

לחלופין הם טוענים כי גם אם תדחה טענה זו בית המשפט קבע בעניין אוסם כי יש להעדיף את הנסיבות שבהם השימוש ברכב המנועי, קרי המלגזה, הוא שגרם להתדרדרות/התהפכות ואזי הפריקה לא מוציאה את התאונה מההגדרה של "תאונת דרכים" [ רע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה (לא פורסם, 13.12.04) ].

מתוך הראיות לא השתכנעתי כי השימוש בזרועה המלגזה נועד למטרות תחבורה שהוא התנאי שיש לקרוא יחד עם ה"שימוש בכוח המכאני" [ רע"א 613/95 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פד"י נא (4) 659 (1997); רע"א 9084/05 אג"ד בע"מ נ' ינטל (לא פורסם, 29/10/07) ].

כי השימוש בזרוע נועד להרמת החבילות ממשטח המשאית והורדתן מחוץ למשאית.

מתוך הראיות לא השתכנעתי כי המלגזה איבדה את שיווי המשקל שלה מחמת תהליך ההרמה של חבילה משוחררת בשילוב עם התנועה של הזרוע, כי לכך אין תשתית ראייתית. לכן הטעון כי מדובר במקרה של הידרדרות או התהפכות המלגזה ללא גורם חיצוני - נדחה.

4.         ככל שמדובר בתהליך הפריקה, מדובר היה בפריקה מהמשאית, כאשר התאונה קרתה בתהליך זה, בשלב של תנועה מתוכננת של המשאית. אילו לא נתפסה החבילה האחרונה לא הייתה קורית התאונה למרות תנועת המשאית.

            לפיכך, הסיבה לתאונה הייתה מחמת ההנעה בכוח המכאני של המשאית למטרות תחבורה. האירוע לא נופל לחריג של פריקה וטעינה כי  תנועת המשאית גרמה לתאונה ולא תהליך הפריקה.

5.         על כן, התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית. הנתבעת 4  תשלם  לנתבעות 1 ו-2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התביעה כנגד הנתבעת 3 - נדחית.

6.         החבות היא אפוא של הנתבעת 4. על ב"כ הנתבעת 4 להמציא לב"כ התובע תוך 30 יום את פרטי הנהג ונתונים על רישיון הנהיגה שלו, כדי שיוסיף אותו לכתב התביעה כצד . כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 60 ימים.  אני קובעת קדם משפט ליום 13/5/12 בשעה 08:50, לאחר תיקון כתב התביעה כאמור והמצאה לנהג, אלא אם כן תודיעה הנתבעת מס' 4 על כיסוי ביטוחי.