פסק-דין חלקי בתיק ת"א 1532/99 - פסקדין

            רקע כללי

1.         בפני תביעה הנוגעת לזכויות של 15/27 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 98 בגוש 30610 הנמצאת בשכונת בית חנינה החדשה בירושלים (להלן - הנכס או המקרקעין). השטח הכולל של הנכס הוא 1,491 מ"ר. התובעים 2-8 הם שבעה יורשים של המנוח טאלב עלי עבדאללה אבו זהרייה (להלן - טאלב) והם טוענים שטאלב רכש מאת המנוח מוחמד חוסין חנון ואדי (להלן - חנון) 15/27 חלקים הרשומים על שמו של חנון בלשכת הסדר המקרקעין בירושלים, ביחד עם שלושה שותפים נוספים בחלקים בלתי מסוימים (מושע). 

            תובע 9, שווכאת טאיה (להלן - שווכאת) טוען שרכש מהתובעים 2-8 (יורשי טאלב) את החלקים שירשו מאביהם טאלב. שווכאת ויורשי טאלב תובעים את  ברטה, בתו של חנון ואת בעלה (נתבעים 1 ו-2), הטוענים אף הם לזכויות ב-15 חלקים של החלקה בטענה שחנון מכר לבתו ברטה את כל רכושו בבית חנינה, לפני שמכר את חלקו בחלקה לטאלב. התביעה הוגשה גם נגד נתבע 5 הטוען שרכש מאת ברטה ובעלה 15/27 חלקים במקרקעין. נתבעים 1-3 ו-6 נמחקו מהתביעה עקב אי התייצבות וזניחת הגנתם (החלטה מיום 9.9.04).

 השאלה הדרושה הכרעה בתביעה היא למי מהצדדים הזכויות ב-15/27 החלקים של החלקה. המחלוקת  בעניין זה נותרה למעשה רק בין התובעים לבין נתבעים 5-6.

            שאלת הנפקדות

2.         ביום 26.7.04, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים בתביעה ולאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד להוכחות, הגיש האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן -האפוטרופוס) בקשה לצרף אותו כנתבע נוסף בתיק. בהחלטה מיום 31.8.04 נעתרתי לבקשתו, למרות האיחור המשמעותי בהגשת הבקשה שגרם לעיכוב של ממש בשמיעת התביעה. האפוטרופוס צורף כנתבע נוסף בתיק (בש"א 6647/04).

            צירוף האפוטרופוס העלה שאלה מקדמית הדרושה הכרעה הנוגעת למעמדם של הצדדים הטוענים לזכויות בנכס (חנון, טאלב ויורשיו (אשתו ובתו) כנפקדים.

            פסק דין זה מתייחס לשאלה זו בלבד.

תמצית טענות האפוטרופוס

3.         אין חולק כי טאלב, חנון והצדדים המתדיינים בתביעה לא הוכרזו כנפקדים לפי חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950. עם זאת, טוען האפוטרופוס כי הבעלים הרשום של הנכס (חנון) היה נפקד, כהגדרת מונח זה בחוק. האפוטרופוס טוען כי היה על התובעים להמציא ראיות בדבר אזרחות זרה והעדר אזרחות ירדנית של  הבעלים הרשום (חנון) במועד הקובע. לטענתו, התובעים לא המציאו ראיה פוזיטיבית מרשויות ניקרגואה על אזרחותו הזרה של חנון ואף לא אישור של מועצת הרשות הירדנית הניתנת לאזרח זר (שאינו ירדני), להרשם כבעל מקרקעין בירדן או אישור אחר על פי הדין הירדני. לטענתו, נוכח טענת התובעים כי חנון ירש את החלקה, היה עליו להמציא אישור על כך וכן ויתור על אזרחותו הירדנית במועד הקובע. לטענתו, לא ניתן ללמוד מהרישום שאכן בוצע מכוח ירושה וכן לא ניתן ללמוד על העדר אזרחותו הירדנית של חנון.

            לאור זאת טוען האפוטרופוס כי לא בוצע כל מכר כחוק ולא היתה לטאלב וליורשיו אחריו כל זכות בנכס. לטענת האפוטרופוס, די בכך כדי לדחות את התביעה. למעלה מן הדרוש טוען האפוטרופוס כי גם לו היתה מבוצעת מכירה, מתעוררות בעיות של נפקדות בנוגע לקונה וליורשיו. האפוטרופוס טוען כי החלק בנכס מושא התביעה הינו נכס נפקד ומוקנה לו ולכן פעולות המכר הנטענות, הינן חסרות נפקות משפטית ובטלות לפי סעיף 22 לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950.

            תמצית טענות התובעים

4.         התובעים טוענים כי האפוטרופוס לא הוציא תעודת נפקדות בנוגע לחנון או טאלב ולכן הנטל "להוכיח היפוכו של דבר" לא עבר אל התובעים. לטענתם, האפוטרופוס גם לא הניח תשתית ראייתית להחלטתו המינהלית שהחלקים של חנון בנכס הם בחזקת "נכס נפקד" כנדרש בהלכה הפסוקה. התובעים טוענים כי הם עמדו בנטל להוכיח את אי נפקדותו של חנון וטאלב מעל ומעבר לנדרש על פי הדין במשפט האזרחי. התובעים טוענים כי הטענה בדבר נפקדותם של טאלב, אשתו ובתו כלל לא הופיעה בכתב ההגנה שהגיש האפוטרופוס ומדובר בהרחבת חזית שאינה מותרת. התובעים מוסיפים וטוענים כי האפוטרופוס לא הניח תשתית ראייתית כי טאלב היה אזרח, נתין או תושב של מדינת אוייב (ירדן). התובעים מפנים לפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 3080/04 מפי כב' השופט אוקון) ומבקשים להחיל את ההלכה שנקבעה שם על עניינה של האלמנה ובתה (יורשי טאלב).

          המסגרת הנורמטיבית

5.         סעיף 1(ב) לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן - חוק נכסי נפקדים, או החוק) מגדיר מיהו "נפקד":

            "(1) אדם אשר - בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 2, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר תש"ח (19 במאי 1948) 3 חדל מהתקיים - היה בעל חוקי של נכס שבשטח ישראל או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או על ידי אחר, ובכל עת בתוך התקופה האמורה -

( I ) היה אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עיראק או תימן, או

( II ) נמצא באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ לשטח ישראל, או

( III ) היה אזרח ארצישראלי ויצא ממקום מגוריו הרגיל בארץ- ישראל -