פסק-דין חלקי בתיק ת"א 12263/05 - פסקדין

1.         התובעת הגישה תובענה לתשלום 325,000 ש"ח נגד הנתבעים, ביניהם הנתבע 3 (הוא המבקש). על פי הנטען בכתב התביעה, הגיעו אל התובעת 13 שיקים שמשכה הנתבעת 1 לפקודת הנתבעת 4. השיקים הגיעו לתובעת באמצעות עסקת ניכיון שביצעה הנתבעת 4. השיקים כולם חוללו באי פרעון בתקופה שבין סוף שנת 2003 לבין תחילת שנת 2004. לטענת התובעת, נובעת חבותו של הנתבע 3 ממקורות אחדים. האחד - חוזי: כתב ערבות עליו חתם הנתבע 3 ביום 19.4.99; השני - נזיקי: מחמת התרשלות הנתבע 3 בתפקידו כמנהל וכבעל מניות בנתבעת 1, שעה שאיפשר לה לעשות שימוש בשיקים בידיעה שאלה חוללו ולחלופין מחמת תרמית; השלישי - הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 וחיוב הנתבע 3 כבעל מניותיה ומנהל בה.

3.         הנתבע 3 כפר בטענות התובעת. לשיטתו אין בסיס לחיובו האישי שכן לא היה במועד הרלבנטי  (2003-2004) בעל מניות או מנהל בנתבעת 1, וכן אין תחולה לכתב הערבות שכן הערבות היא לכל חוב של הנתבעת 1 בגין סחורות ו/או שירותים שרכשה היא מן התובעת. בפרשתנו אין מדובר ברכישת סחורות או שירותים ע"י הנתבעת 1 מן התובעת והעילה עצמה מיוסדת על נכיונם בידי התובעת של שיקים שמסרה הנתבעת 1 לצד ג'. על כן, עתר הוא לסילוק התובענה על הסף.

3.         עמדת התובעת היא כי השאלה אם שימש הנתבע 3 בעל מניות או מנהל בנתבעת 1, היא שאלת עובדה אשר אינה ראויה להתברר בשלב הדיוני הנוכחי, ואילו לגבי כתב הערבות - חל הוא גם שעה שחל שינוי בחוב הנערב, עפ"י האמור בסעיף 7 שבו. על כן, אין מקום לסילוק התובענה כלפי הנתבע 3.

4.         אשר לתובענה שיסודה נזיקי: טענת הנתבע 3 היא שלא היה בעל מניות או בעל תפקיד כלשהו בנתבעת 1 בשנים 2003-2004. הוא חדל להיות בעל מניות ומנהל ב-13.4.00 בהתאם להסכם שבינו לבין הנתבע 2 ודיווח מתאים נמסר לרשם החברות ב-27.4.00. טענות אלה נתמכו בתצהיר הנתבע 3, שהוגש בתמיכה לבקשה. ב"כ התובעת לא ביקש לחקור את הנתבע 3. לשיטתו, אין זה השלב הראוי לעריכת בירור עובדתי. איני מקבל עמדה זו. בע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ , פ"ד נד(4) 464, 478 נפסק כי:

"כפי שנאמר מיועדת תקנה 101 'לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת' ... (ע"א 316/56 ח.קרמש ו- "אגד" (אש"ד) בע"מ נ' סול ו- מזל דבי ואח', פ"ד יא (3) 1336 ..."

(ההדגשות - שלי. מ' י').

            די בכך על מנת לאפשר בירור (קל ופשוט) של טענות הנתבע 3 כבר בשלב הנוכחי. משלא נחקר הוא על תצהירו ומשלא הוגש תצהיר נגדי, יש לקבל גרסת הנתבע 3 הנתמכת במסמכים המעידים על כך שביום 27.4.00 נמחק הוא מרישומי רשם החברות כבעל מניות וכמנהל בנתבעת 1. משכך, אין לו כל חובת זהירות כלפי מאן דהוא ביחס לאירועים שאירעו בשנת 2003-2004, כארבע שנים לאחר שסיים את כהונתו כמנהל וכבעל מניות. ממילא לא יכול היה הנתבע 3 לרמות את התובעת, עת כלל לא שימש בתפקיד כלשהו אצל הנתבעת 1. מכאן, שיש ממש בטענת העדר היריבות ואף אין בסיס כלשהו להרמת המסך, הננקטת אך כלפי מי שהיה בעל מניות בעת הרלבנטית.

5.         אשר לחבות על פי כתב הערבות, הרי שחבות זו הוגדרה בסעיף 1 לכתב הערבות (נספח ג' לכתב התביעה) בלשון ברורה:

"ערבותי היא לכל חוב עד סכום לא מוגבלש"ח בגין סחורות ו/או שירותים שרכשה החייבת מהחברה".

            בפרשתנו אין חולק שהחבות המיוחסת לנתבעת 1, אדניה בניכיון שיקים שלה אשר נעשו לפקודת צד ג'. ניכיון השיקים בוצע בידי התובעת. ניכיון זה אינו נמנה עם רכישת סחורות או שירותים ע"י הנתבעת 1 מן התובעת. התובעת סבורה כי יש בנסיבות העניין תחולה להוראת סעיף 7 לכתב הערבות, לפיו:

"ערבות זו תישאר בתוקף גם אם יחול שינוי כלשהו בחוב הנערב ולא אהייה רשאי לבטל ערבותי בגין השינוי האמור"

            ברם, אין בפנינו כל "שינוי בחוב הנערב". כמוסכם, החוב הנערב יכול שינבע אך ורק מרכישת סחורות ו/או שירותים ע"י הנתבעת 1 מן התובעת. השינוי הנטען ע"י התובעת, אינו שינוי בחוב הנערב. הלכה למעשה בפנינו יצירת חיוב חדש ושונה בתכלית מן החוב הנערב המקורי: החוב הנערב מדבר על רכישת סחורות ושירותים ואילו "החוב" החדש - זה הנתבע בכתב התביעה - עניינו אינו באלה כי אם בניכיון שיקים. למעשה, אין זה חוב חדש, אלא חיוב חדש, שכלל לא נערב בידי הנתבע 3 (ואף לא בידי הנתבע   2).

            אשר על כן, אין עילה בפי התובעת כלפי הנתבע 3, שיסודה בכתב הערבות (נספח ג' לכתב התביעה).

6.         התובענה נגד הנתבע 3 מסולקת בזה על הסף, מן הטעמים שנתבארו לעיל. התובעת תישא בהוצאות הנתבע 3 ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח+מע"מ, להיום. הבקשה בבש"א 163193/05 נמחקת.

ניתנה היום, ‏א' אייר תשס"ה ( ‏10 מאי 2005 ), בהעדר הצדדים.