פסק-דין חלקי בתיק בשא 2463/06 - פסקדין

ביחס לנתבע מס' 2

1.         זוהי בקשה לדחיית התביעה כנגד האפוטרופוס  על נכסי נפקדים (להלן: "נתבע מס' 2").

התביעה עוסקת בהתנהלות חברת  ג'י. בי. טורס בע"מ (להלן: "החברה"), ומעלה טענות של קיפוח המיעוט, הפרת חובות אמונים והפרת חובות הגינות וזהירות.

2.         ג'רג'ורה לילא (להלן: "נתבעת מס' 1"), ונתבע מס' 2 (להלן ביחד: "המבקשים"), הינם  בעלי מניות בחברה.

3.         הבקשה לדחיית התביעה כנגד נתבע מס' 2 נסמכת על הטענה כי בין המבקשים, בינם ובין עצמם, נערך הסכם ביום 10.7.06, על פיו הועברו מניותיו של נתבע מס' 2 בחברה, לידי  נתבעת מס' 1. המבקשים טוענים כי במסגרת ההסכם נטלה נתבעת מס' 1 את מלוא האחריות בגין הטענות הנטענות כנגד נתבע מס' 2 במסגרת התביעה דנן, אם וככל שתפסק אחריות מעין זו. כן התחייבה נתבעת מס' 1 לשאת בכל הנפקויות הכרוכות  בהתחייבותה זו.

            ההסכם בין המבקשים לא צורף לבקשה ואף לא לכתב התשובה שהוגש מטעמם. לתשובת המבקשים צורפו, עם זאת, תצהירה של נתבעת מס' 1, ותמצית מרשם החברות, המעידה על כך שהנתבע מס' 2 איננו עוד בעל מניות בחברה. התצהיר מאשר את  התחייבותה של נתבעת מס' 1 להיכנס לנעליו של נתבע מס' 2 בכל הנוגע לחובות שיתלוו להכרעת בית המשפט בתביעה העיקרית.

4.         המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי יש לדחותה על הסף, בהעדר תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה,  ומשלא צורף העתק מהסכם העברת המניות בין המבקשים. (כאמור לתשובה צורפו, שלא על פי הוראות סדרי הדין, תצהיר ותמצית רשם החברות).

לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה, מאחר וההסכם בין המבקשים הינו הסכם להמחאת חיובים. הסכם שכזה, לטענתם, אינו יכול לשחרר את נתבע מס' 2 מחבותו כלפי המשיבים מבלי שנתנו הסכמתם לכך, וזאת בהתאם לס' 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט -1969 (להלן: "חוק המחאת חיובים").

5.         בתגובה לטענות המבקשים טענו המבקשים כי כיום, לאחר העברת המניות, המבקשת מס' 1 הינה היחידה היכולה לקיים כל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט.

המבקשים חולקים על הטענה כי, מדובר בהמחאת חוב, טוענים כי לכל היותר מדובר בהמחאת זכות שאיננה טעונה הסכמת הנושה, אלא רק הודעה עליה, ולחילופין, אף אם נדרשת הסכמת המשיבים הרי זו ניתנה בהחלטה שנתקבלה בישיבת בעלי מניות שלא מן המניין ביום 30.9.1985 בסעיף 17, אשר הובאה לידי ביטוי בתקנון החברה.

            המבקשים מוסיפים כי המשיבים מרחיבים את הנטען בכתב התביעה באמצעות תשובתם שבה העלו טענות נגד פעולות הנתבע מס' 2, פעולות שזכרן לא בא בגדר כתב התביעה.

6.         המשיבים, בהיותם בעלי מניות בחברה, הגישו תביעה כנגד בעלי מניות הרוב בחברה, בכללם, המבקשים כאן ונתבעים נוספים, על ניהול כושל של החברה, תוך קיפוח המיעוט, הפרת חובות אמונים, ההגינות והזהירות המוטלות על נושאי משרה בחברה.

            עקב התנהלות זו תבעו המשיבים ביטול הפעולות שבוצעו תוך קיפוח והפרת חובות אלה, ותשלום פיצויים (בסכום שלא הוערך ולא ננקב בתביעה).

7.         בעת שהוגשה התביעה החזיקה מבקשת מס' 1 ב- 129 מניות רגילות ורגילות א', והמבקש מס' 2, החזיק ב- 55 מניות רגילות. כיום מחזיקה המבקשת מס' 1 ב- 184 מניות, ( 159 מניות רגילות ו- 25 מניות רגילות א'), לאחר שהמבקש מס' 2 העביר אליה את כל מניותיו.

8.         אף שהתובעים ציינו בתביעתם כי הם מבקשים להורות על ביטול הפעולות הלא חוקיות שבוצעו, לטענתם, בחברה ולפסוק להם פיצויים, אין התביעה כוללת סעד כספי מפורט, התובעים לא נקבו בסכום הפיצוי ולא הביאו כל ראיה לאמוד את נזקיהם, אף שמצויים אנו בשלב בו הובאו ראיותיהם.

9.         הנתבע מס' 2 איננו עוד בעל מניות בחברה, ולא אחד ממנהליה.

הצד הנכון לתביעה כפי סעדיה, הינם בעלי המניות הנוכחים, שהם בעלי העניין בהחלטות החברה הנוגעות לניהול השוטף שלה, בשינויים בתקנון החברה וכיוצ"ב. למבקש מס' 2, אין כל עניין כיום בתוצאות התובענה, והוא איננו צד דרוש לשם קיום הוראות בית המשפט, ככל שאלה תינתנה ביחס לאופן ניהול החברה, וביטול החלטות או פעולות שנערכו בה שלא כדין. (ראה לשם השוואה רע"א 10349/01 - מוניות גאולה ירושלים בע"מ נ' ראבי מוחמד . תק-על 2002(1), 674).

10.        על החלטה זו עותרים המבקשים ליתן להם רשות ערעור. המבקשים חוזרים על הטענות אותן העלו בבקשת הסילוק על הסף, ומוסיפים המשיב אינו מצביע בכתב תביעתו על פעולה מסוימת המיוחסת לחברה או לאורגנים בה, ואשר מהווה בסיס לטענת קיפוח.

11.        לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עיון בכתב התביעה