פסק-דין חלקי בתיק בשא 1135/05 - פסקדין

1.         בפניי בקשת הגב' לוטפיה חאמד (להלן: "המבקשת") לדחות על הסף את התביעה שכנגד שהוגשה כנגדה על-ידי מר חיים עזאני (להלן: "המשיב"). כן עותרת המבקשת לחיובו של המשיב בהוצאות הבקשה.

2.         בתאריך 12/12/04 הגיש המשיב תביעה שכנגד על סך של 205,435 ש"ח שעניינה תשלום חוב אשר המבקשת חבה למשיב מכוח הסכם מכר שנחתם בין המבקשת והמשיב ביום 22/9/87 בתוספת הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם. בכתב תביעתו טוען המשיב כי ביהמ"ש המחוזי במסגרת פסק דין בתיקים מאוחדים 135/03 ו-180/03 קבע כי המבקשת נותרה חייבת למשיב סך נומינלי של 3,750 דולר נכון ליום 10/10/87 וכי הודעת הביטול אשר נשלחה אליה על-ידי המשיב ניתנה שלא כדין. המשיב טוען בתביעתו כי באי תשלום הסך של 3,750 דולר הפרה המבקשת את הסכם המכר בהפרה יסודית ואישור לפי סעיף 50 לחוק מס שבח מקרקעין אשר לא היה בפני ביהמ"ש המחוזי בעת מתן פסק הדין אותר על-ידי המשיב בימים האחרונים ועל כן ומכוח הוראת ההסכם זכאי המשיב לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם ולפיו תחול ריבית דולרית שנתית בשיעור של 18% על כל סכום שבאיחור ובסך של 175,435 ש"ח נכון להגשת התביעה שכנגד. עוד עותר המשיב בתביעה שכנגד לחייב את המבקשת בהוצאות ההליכים שהתנהלו בביהמ"ש המחוזי ואשר נכפו על המשיב על-ידי המבקשת.

3.         המבקשת טוענת בבקשה כי תביעת המשיב עומדת בסתירה גמורה לקביעות העובדתיות כפי שנקבעו על-ידי ביהמ"ש המחוזי בפסק דינו אשר קבע כי המבקשת לא הפרה את ההסכם שנקשר בינה ובין המשיב וכי מועד תשלום הסך של 3,750 דולר טרם הגיע, שכן המשיב לא המציא אישור לפי סעיף 50 לחוק מס שבח כמותנה בהסכם. מכאן, טוענת המבקשת, כי המשיב מנוע מלערער על קביעות ביהמ"ש המחוזי המהוות מעשה בית דין.

4.         המשיב טוען בתגובתו לבקשה כי התובענות אשר נדונו בפני ביהמ"ש המחוזי ואשר בהן הכריע ביהמ"ש המחוזי סבו בשאלה אחת והיא זכותה של מי גוברת לרישום הבעלות: זכותה של המבקשת ו/או זכותה של חברת ליוורנו השקעות בע"מ וכי פסק הדין לא הכריע כלל בשאלת הזכות לפיצויים. עוד טוען המשיב, כי קביעות ביהמ"ש ביחס להפרת ההסכם שנקשר בין המבקשת למשיב ולעניין חובה של המבקשת בסך של 3,750 דולר ניתנו אגב אורחא ומבלי שהיו בפני ביהמ"ש כל הראיות הנוגעות לשאלת הפרת ההסכם והזכאות לפיצויים. כן טוען המשיב, כי גם פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי קובע מפורשות כי המשיב רשאי לתבוע פיצויים בגין ההסכם בסעיף 13 בעמ' 10 לפסק הדין. המשיב טוען כי ממילא ביהמ"ש יידרש להכריע בטענות המועלות על-ידי המשיב וקבלת הבקשה עשויה למנוע מן המשיב את מיצוי הזכויות והצגת הראיות והטענות הרלבנטיות.

5.         ב"כ הצדדים לא צירפו לטיעוניהם את התובענות אשר נדונו במאוחד על-ידי כב' השופט שווילי (סגן נשיא) בפסק דינו בתיק מאוחד 135/03, 180/03.

6.         כב' השופט שווילי (סגן נשיא) בפתח פסק דינו מפרט את הסעד לו עתר המשיב בכתב התביעה המתוקן כדלקמן:

"25. אשר על כן מתבקש כב' ביהמ"ש לקבל את התביעה, להצהיר על כך כי הנתבעת הפרה את הוראות חוזה המכר ועל בטלותו של חוזה המכר בין התובע ובין הנתבעת וכן להורות על מחיקת הערת האזהרה ביחס לחלקה ולחילופין לקבוע את סכום הפיצוי המגיע לחברת ליוורנו השקעות בע"מ ולחייב את הנתבעת לשלמם וכן לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק".

            מן האמור נובע, איפוא, כי בפני כב' השופט שווילי (סגן נשיא) לא רק נתבררה שאלת הזכויות הנוגדות של המבקשת וחברת ליוורנו השקעות בע"מ ביחס לזכות במקרקעין, אלא המשיב עצמו הביא להכרעת ביהמ"ש את סוגיית הפרת המבקשת את הוראות חוזה המכר שנקשר בין הצדדים בגין אי תשלום חובותיה על פי הסכם המכר. כמו כן נתבקש כב' השופט שווילי (סגן נשיא) לחייב את המבקשת בהוצאות המשיב בהליך שהתברר בפניו.

            מקריאת פסק הדין עולה כי ההפרה הנטענת על-ידי המשיב כלפי המבקשת ביחס להוראות הסכם המכר התייחסה לאי תשלום מלוא המחיר המוסכם וכאמור כב' השופט שווילי (סגן נשיא) מפרט את טענות המשיב בהקשר זה בסעיף 2 לפסק הדין:

 "לטענת התובע שילמו הרוכשות סך 12,350 ש"ח בתוספת מע"מ במעמד חתימת ההסכם, כמצוות סעיף 2 (א) שבהסכם ואילו היתרה לא שולמה. לטענת התובע הופיעה ברכה אצלו בערך במחצית 1999 ושילמה סכום כסף נוסף ולפיכך רשם התובע על שמה בלשכת רישום המקרקעין (להלן - הטאבו) את מחצית החלקה. אכן לפי נסח הרישום רשומה ברכה בטאבו כבעלת מחצית החלקה והתובע כבעל המחצית השניה (להלן - תיקרא המחצית השניה בשם "הנכס"). התובע טוען שלוטפיה לא השלימה את חלקה בתשלום.

זאת ועוד, המשיב חזר על טענתו לפיה המבקשת לא שילמה חלקה במחיר המוסכם גם במסגרת הגנתו כנגד התביעה שכנגד שהגישה המבקשת וטען לפיכך כי ביטל כדין את ההסכם עם המבקשת ורשאי הוא למכור את הנכס לחברת ליוורנו השקעות בע"מ (ראה סעיף 4 לפסק הדין).

כב' השופט שווילי (סגן נשיא) לאחר ששמע את עדויות הצדדים ולאחר שהכריע בשאלת הזכויות הנוגדות נתן הכרעתו ביחס לזכות הביטול של הסכם המכר שנטענה על-ידי המשיב (פסקה 12 לפסק הדין). בבוחנו את שאלת זכות הביטול של המשיב נדרש השופט לשאלת הפרת חובותיה של המבקשת, קרי: הפרת חובת התשלום על פי ההסכם וגובה החוב שנותר לתשלום. כב' השופט שווילי (סגן נשיא) קובע בפסק דינו כי המבקשת נותרה חייבת סך של 3,750 דולר ואולם קובע הוא בסעיף 12 (א) לפסק דינו כי אין באי התשלום הנ"ל כדי להקנות למשיב זכות ביטול מן הטעם ש:

"לפי סעיף 2(ג) להסכם היה על הרוכשות לשלם יתרה בסך 9,150 ש"ח בתוספת מע"מ לאחר שהתובע ימציא טופס 50. התובע לא המציא טופס כזה, למרות דרישתו של עו"ד אלקון ולא הודיע ללוטפיה שבידו טופס כזה. נמצא שמועד התשלום לא הגיע ולוטפיה לא הפרה את ההסכם".

לנוכח קביעתו זו של כב' השופט שווילי (סגן נשיא) בפסק דינו ומשלא הוגש ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, קיימת הכרעה שיפוטית במערכת היחסים שבין הצדדים ביחס לקיום חיוביה של המבקשת העולה לגדר מעשה בית דין, וכאמור, לא נטען על-ידי המשיב כי הוגש על ידו ערעור על פסק דינו של כב' השופט שווילי (סגן נשיא).

הגם שבתי המשפט אינם נוטים לסגור שעריהם בפני בעלי הדין, הרי בנסיבות ענייננו נדרשה כבר הכרעת ביהמ"ש בסוגיה לנוכח המחלוקות והטענות שהעלה המשיב בהליך בפני כב' השופט שווילי (סגן נשיא) ואשר עמדו בפני ביהמ"ש המחוזי להכרעה והכרעת ביהמ"ש לא נעשתה אגב אורחא. על כן סבורה אני כי קיים מעשה בית דין בסוגיה והמשיב מנוע מלנהל תביעתו הנגדית המבוססת כל כולה על הטענה כי הינו זכאי לקבלת פיצוי בגין אי תשלום חיוביה של המבקשת על פי הסכם המכר. כך גם לעניין הוצאות המשפט אשר התנהל בפני ביהמ"ש המחוזי. כב' השופט שווילי (סגן נשיא) קבע בסעיף 14 לפסק הדין מפורשות כי לאור נסיבות המקרה אין הוא סבור שיש לחייב את המבקשת בהוצאות לאיש מן הצדדים וראה לנכון להטיל על המשיב את תשלום ההוצאות לחברת ליוורנו השקעות בע"מ בסך של 15,000 ש"ח.

7.         אוסיף ואציין כי לא ראיתי לקבל טענת המשיב בסעיף 7 לתגובתו לפיה פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי קובע מפורשות כי המשיב רשאי לתבוע בהליך נפרד פיצויים בגין ההסכם. עיון בסעיף 13 לפסק הדין של כב' השופט שווילי (סגן נשיא) אינו מבסס את טענת המשיב, מה גם שסבורני כי על בעל דין לתבוע את מלוא סעדיו על פי הסכם ואין הוא זכאי לפנות ולתבוע לשיעורין בתביעות שונות ונפרדות סעד לביטול ההסכם מחמת הפרה, סעד של אכיפת ההסכם וסעד של פיצויים על פי ההסכם וזאת בלא שניתנה על ידי ביהמ"ש החלטה המתירה למשיב לפצל את סעדיו.

8.         לנוכח האמור לא ראיתי מנוס מלדחות את התביעה שכנגד על הסף.

9.         המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך של 2,500 ש"ח. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

10.        מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין החלקי לב"כ הצדדים.