פסק-דין חלקי בתיק א 72269/04 - פסקדין

יסודה של התביעה שבפני בתאונת שרשרת שארעה ביום 3.1.04 בה היו מעורבים רכב מסוג סוזוקי, הנהוג בידי עת/1, ומבוטח באמצעות התובעת, רכב מסוג מאזדה הנהוג בידי הנתבע 1, עה/2 ורכב מסוג טויוטה הנהוג בידי צד ג' 2 - עה/3.

הצדדים הסכימו ביניהם כי תחילה ייתן בית המשפט פסק דין חלקי בשאלת האחריות בטרם תידון הסוגיה הביטוחית שבין הנתבעים וצד ג' 1.

לעניין האחריות  העידו בפני הנהגים המעורבים:

מעדותו של עת/1 נהג הסוזוקי, עולה כי במועד הרלוונטי נסע לכיוון אשקלון, ובהגיעו לפני מחלף יבנה עצרו כלי הרכב שלפניו. לדברי העד הוא הצליח לבלום, סיטרואן שעצר לפניו - אם כי "טיפה פגעתי בו" ונהג הסיטרואן אף יצא, וזאת עוד בטרם נפגעה הסוזוקי מאחור, ומשראה שלא נגרם נזק לרכבו נסע מהמקום ואחרי כ - 10-7 שניות הגיע מאחריו רכב מסוג מאזדה שפגע בו מאחור, ואחרי מספר שניות 10-5, הגיע עוד רכב שפגע במזדה וזו נהדפה שוב אליו, וכתוצאה מכך קיבל מכה נוספת, כשלדבריו המכה הראשונה היתה חזקה יותר.

מאידך העידו הנתבע 1, (עה/2) ואשתו שנסעה עימו (עה/1), כי הספיקו לעצור כמטר לפני הסוזוקי כשראו רכב שועט מאחור שפגע בהם והדפם לעבר הסוזוקי.

לדברי נתבע 1, הוא נסע עובר לתאונה במהירות של 80 קמ"ש במרחק כ - 20 מ' מהרכב שלפניו (עמ' 6 לפרוטוקול, סוף חקירתו הנגדית), אשר לצד ג' 2 (עה/3), זה מעיד שנסע בעקבות משאית ולא ראה דבר ומשסטה ימינה ראה לפניו את טור המכוניות, בלם, אולם פגע ברכב שלפניו (המאזדה). לדבריו בעת הפגיעה הבחין כבר באנשים שעמדו בצד הדרך - אינו יודע מי הם, לדבריו הצביע על הנתבע 1 שהיה לטענתו כבר בחוץ.

ב"כ התובעת וצד ג' ויתרו על הגשת סיכומים בכתב, ואלה הוגשו רק מטעם ב"כ הנתבעים.

בסיכומיו, בקליפת אגוז מנסה ב"כ הנתבעים לקעקע את גרסתו של עת/1 ואף לטעון כי אין ביכולתו של הלה לשפוך אור על מסכת האירועים וכי העדות היחידה והמהיימנה הינה עדותם של עדי ההגנה 1 ו - 2 בלבד.

עוד מפנה ב"כ הנתבעים את בית המשפט לניתוח הנזקים בכלי הרכב על מנת לאשש טענת מרשו כי נהדף, אשר לניתוח זה מקומו אולי בחוות דעת של מומחה, אולם אין בסיכומים לכשלעצמם להביאני למסקנה כי העדויות העובדתיות שבפני כמוהן כעפר ועפר ואין ליתן להם כל משקל.

ראשיתם של דברים - התרשמתי מעדותו של עת/1 שהינו למעשה בבחינת עד ניטראלי. הלה פוצה על ידי מבטחיו ואין לו כל אינטרס כספי בתוצאות המשפט, ועל מי מן המעורבים האחרים יוטל התשלום והאם תפרע התובעת מן הגורן או מן היקב.

מעדותו של עד זה - אשר בגרסתו הבסיסית לא מצאתי סתירות מהותיות עולים שניים.

עובדה אחת הוא פגע תחילה בסיטרואן שלפניו, וזו עזבה את המקום משנהגה מצא כי לא ניזוק, מכאן שאין לקבל את רכיבי הנזק בחלק הקדמי של הסוזוקי - משבנסיבות אלה לא תתכן הדיפה (דהיינו, יש להפחית מסכום התביעה סך של 3,778 ש"ח בגין הנזק מקדימה ומירידת הערך יש להפחית 1% בגין נזק לגשר עליון פח חזית).

אשר לנזק בחלק האחורי, זכאית התובעת לפי צו מלא, כאשר יש לחלק האחריות בין שני המעורבים מאחור על פי מפתח כדלקמן:

ראשיתם של דברים, אינני מקבלת את גרסתו של הנתבע 1, כי הספיק לעצור ולא פגע. עת/1 מעיד ברחל בתך הקטנה ובאופן פוזיטיבי כי לאחר שהספיק כבר לעמוד 10-7 שניות, הגיעה המזדה מאחור ופגעה בו פגיעה חזקה.

לציין כי הנתבע 1 מעיד על מהירות נסיעתו שהיתה 80 קמ"ש, וכי המרחק בינו לבין הסוזוקי 20 מ'.

לציין כי במהירות של 80 קמ"ש עובר הרכב 22.2 מ"ש, דהיינו, מרחק של 20 מ' אין בו די על מנת לעצור את הרכב עד לבלימה מלאה כפי שמעיד עה/2, אלא ההפך הוא הנכון.

ומצטרפת עובדה זו לעדותו של עת/1, כי תחילה פגעה המאזדה ברכבו ורק כעבור מס' שניות הגיע עוד רכב, פגע במאזדה שנהדפה בשנית אליו, הרי שהמסקנה הינה כי גירסת הנתבעים אין לה על מה שתסמוך, לטעמי.

אמנם הצד השלישי 2, לא פגע "קלות" כטענתו במזדה מאחור, ועסקינן בפגיעה משמעותית כעולה מתמונות הנזק ודוח השמאי של רכב המאזדה, אולם פגיעה זו הצטרפה לפגיעה הראשונה של המזדה בסוזוקי, ולא גרמה לה, ולפיכך אף פוצו הנתבעים באופן יחסי לנזק מקדימה ולא עבור מלוא הנזק.

בנסיבות אלה, ובשים לב לעדויות שבפני ולעוצמת הפגיעות בכלי הרכב, מצאתי לקבוע כי תחילה פגעה המאזדה בסוזוקי שלפניה, ולאחר מכן נפגעה מאחור ונהדפה שוב לעבר הסוזוקי, ובשים לב לעדותו של עת/1 בדבר עוצמת הפגיעות ברכבו והתיאור המדויק ששמעתי מפיו, באשר לרצף המכות ועוצמתן אני קובעת כי יש לחייב את הנתבע 1 ב - 70% מנזקי הסוזוקי מאחור, ואת צד ג' 2 ו - 3 ב - 30% על דרך התוספת וההחמרה, כאשר עסקינן כאמור בגין הנזק האחורי בלבד לרכב הסוזוקי.