א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
61421-04
14/10/2007
|
בפני השופט:
דורית קוברסקי
|
| - נגד - |
התובע:
שמעוני אליעזר
עו"ד אנושי
|
הנתבע:
1. ועקנין שלמה
2. י.א. שביט שאיבת בטון בע"מ
3. אריה בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד רוטקופף
|
| פסק-דין חלקי |
לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע כתוצאה מפגיעה של זרוע משאבה של משאית אשר הופעלה על ידי הנתבע 1 (להלן:
"הנתבע"). הצדדים חלוקים בשאלת החבות.
1. על פי האמור בתביעה, עמד התובע על גג ביתו על מנת לבצע יציקת בטון באמצעות משאבה המחוברת למשאית. את זרוע המשאבה כיוון הנתבע 1 (להלן:
"הנתבע"), באמצעות ידיות שהיו מותקנות על המשאית. לפתע נפגע התובע בראשו כתוצאה ממכה חזקה אותה ספג מזרוע המשאבה (להלן: "
התאונה"). הנתבעת 2 היתה מעבידתו של הנתבע והשימוש ברכב מבוטח באמצעות הנתבעת 3.
לטענת התובע, התאונה היא "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (להלן:
"החוק"), ועל כן מבוקש למנות מומחה רפואי בתחום אף אוזן וגרון.
הנתבעות כפרו בכתב ההגנה באופן כוללני וגורף בנסיבות קרות התאונה, והתנגדו לבקשה למינוי מומחה מטעם בית משפט בשלב זה.
בשל עמדתן של הנתבעות, התבקש התובע ליתן תצהיר נסיבות.
2. בתצהירו (ת/1) פירט התובע את תהליך יציקת הבטון:
"
א. תחילה מכינים את הבטון בתוך משאית - מערבל בטון
ב. על יד משאית מערבל הבטון עמדה משאית נוספת המצוידת במשאבת בטון בעלת זרוע ארוכה.
ג. המשאיות עמדו כשחלקן האחורי מופנות זו כלפי זו.
ד. משאית המשאבה מצד אחד שואב את הבטון ומצד שני מוציא אותו מתוך זרוע אל גג הבית.
במהלך ביצוע יציקת הגג כיוון נהג משאית המשאבה את זרוע המשאבה באמצעות שלט רחוק אשר אפשר לו לעמוד יחד איתי על גג הבית. מסיבה שאינה ידועה לי גרם נהג משאית המשאבה לזרוע המשאבה לנוע במהירות ולפגוע בעוצמה בראשי. "
בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו ועמד על כך שמי שהפעיל את המשאבה זה הנתבע:
"
אני, הנהג והפועלים נמצאים על הגג, והנהג קשור לו שלט אלחוטי לחזה שמחובר עם בקרה למשאבה, והוא נותן הנחיות למשאבה עם השלט. תפקיד המשאבה לשפוך את הבטון על התקרה. הוא מכוון את המשאבה עם השלט. אני עמדתי מספר מטרים ממנו, ומכוון את הפועלים איפה ליישר את הבטון ואז, מסיבה לא ברורה לי, כי הוא מקצועי ועבד איתי הרבה בעבר, הוא אמר שהשתחררה לו האצבע בטעות ובמקום ללחוץ ימינה הוא לחץ שמאלה ונתן לי חבטה עם הזרוע של המשאבה והעיף אותי. "
(פרוט' מיום 20.9.06, עמ' 1 ש' 18-13).
3. הנתבעות עמדו על הכחשת החבות וביקשו לדחות את הדיון לצורך הגשת תצהיר מטעמו של הנתבע ובקשה לזמן לעדות ללא תצהיר את מר שלום דהן. על פי תצהירו של הנתבע (נ/1), אכן עבד כמנהל עבודה אצל הנתבעת 2, אך במועד התאונה כלל לא נכח בזירת האירוע, ושמע על נסיבות התאונה מפי התובע רק מספר ימים לאחר מכן.
בחקירתו הנגדית העיד הנתבע כי מי שביצע את היציקה בביתו של התובע הוא שלום דהן, אך הוא כבר אינו עובד בחברה (פרוט' מיום 14.5.07, עמ' 3-1).
4. לאחר עדותו של הנתבע ונוכח עמדת הנתבעות, נדחה הדיון פעם נוספת על מנת לאפשר לתובע לצרף תצהירים נוספים מטעמו, ולנתבעת לזמן לעדות את מר שלום דהן. התובע הגיש תצהירים של אביו- יוסף שמעוני, ואחיו- כרמי שמעוני, אשר על פי עדותם ראו את התאונה (ת/2 ת/3).
בחקירתם הנגדית חזרו העדים על גרסתם. כך העיד יוסף שמעוני: