פסק-דין חלקי בתיק א 60752/00 - פסקדין

1.    בתחילת שנות התשעים יזם משרד התעשיה והמסחר (להלן: "המדינה") פרויקט לפיתוח והקמה של אזור תעשיה בעמק שרה שבבאר שבע. (להלן: "הפרויקט"). בעקבות כך פנתה התובעת בחודשים מרץ ומאי 1993 למדינה לצורך חכירת שטח בפרויקט.

2.   בהתאם למכתבה של המדינה לתובעת (נספח א' למוצגי התובעת מיום 17.3.93 ומיום 12.5.93) החליטה ועדת האיתורים להקצות לתובעת את מגרש 285, המשתרע על שטח של כ- 5,500 מ"ר (להלן: "המגרש"). הקצאת המגרש הותנתה בתשלום הוצאות פיתוח, שלאחריו תינתן המלצת המדינה למנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") לחתום על חוזה חכירה עם התובעת.

3.   הואיל ועבודות פיתוח שטח הפרויקט בוצעו על ידי המדינה באמצעות הנתבעת, שילמה התובעת לנתבעת ביום 11.5.95 את הוצאות הפיתוח האמורות, בסך 198,783 ש"ח בצירוף מע"מ. הסכום האמור שולם בארבעה תשלומים כשהאחרון מביניהם נפרע ביום 30.5.94.

בחודש יוני 1993 הזמינה התובעת מהמודד רמי שריר (להלן: "המודד שריר") מפה מצבית וטופוגרפית של המגרש, שהיתה נחוצה לה לצורך החתימה על חוזה עם המנהל.

4.   ביום 22.8.93 נכרת חוזה פיתוח בין התובעת לבין המנהל לפיו התובעת מתחייבת לבנות על המגרש מבנה תעשיה תוך שלוש שנים ממועד כריתת החוזה.

5.   בסמוך לקבלת מכתב המדינה על קבלת ההחלטה בדבר הקצאת המגרש שכרה התובעת שירותיו של משרד מהנדסים לצורך הכנת תוכניות בניה והגשתן לקבלת היתר בנייה.

ביום 3.5.95 ניתן לתובעת היתר בניה.

6.   בהתאם לפרוטוקול מסירת חזקה מיום 7.7.96 נמסר המגרש לתובעת (מוצג י"א למוצגי התובעת). המסירה בוצעה על ידי נציג ממשרד המודד שריר, אשר נשלח מטעם הנתבעת לבצע את המסירה.

7.   המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם קודם למועד המסירה מיום 7.7.96 נעשתה לתובעת מסירה נוספת. לטענת הנתבעת נמסרה החזקה לתובעת ביום 21.6.93 אם כי לנתבעת אין לכך אישור כלשהו בכתב. התובעת מכחישה את המסירה הנטענת.

בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.6.02 פוצל הדיון כך שקודם כל תידון השאלה האם, כטענת הנתבעת, נמסר המגרש לתובעת גם ביום 21.6.93. אם התשובה לכך שלילית, תידון בשלב הבא שאלת הנזק. שכן, משלא החלה התובעת בעבודות הבניה, כפי שהתחייבה בחוזה מול המנהל, הודיע לה המנהל ביום 25.4.96 על ביטול החוזה. בעקבות הליך משפטי שניהלה התובעת מול המנהל להשאיר החוזה בתוקפו חתמו הצדדים על הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו תשלם התובעת למנהל סך של 39,629 ש"ח כנגד הסכמתו למתן אורכה לסיום הבניה על המגרש עד סוף חודש יולי 1997.

דיון:

מהעדויות שהובאו בפני אין כל ספק כי המגרש נמסר לתובעת פעם אחת ביום 7.7.96 ולא בכל מועד אחר הקודם לו. מסקנה זו מתבקשת הן מתוך עיון במסמכים שהצדדים הציגו, הן משמיעת עדויות העדים שהעידו ואלה שלא הובאו לעדות.

מי שהיה אחראי מטעם הנתבעת על ביצוע מסירת המגרש לתובעת היה המודד שריר, או מי ממשרדו. מסמך המסירה של משרד המודד שריר הינו מיום 7.7.96 בו נאמר שהתובעת מאשרת קבלת המגרש. לא נאמר , ולו ברמז, כי למרות מסירה זו בוצעה בעבר מסירה נוספת.

לא יתכן כי בוצעה מסירה נוספת כפי הנטען על ידי הנתבעת ביום 21.6.93 הואיל ובמועד זה לא ניתן היה, עדין, למסור את המגרש לידיה של התובעת. ואנמק:

1.   ממכתב המדינה לתובעת, מוצג א' למוצגי התובעת, נאמר במפורש כי לאחר שהתובעת תשלים את תשלומי הפיתוח תועבר המלצת המדינה למנהל להקצות לתובעת המגרש. לפיכך לא יתכן כי בתשלומי הפיתוח בלבד די כדי למסור את החזקה, מועד טרם נחתם חוזה פיתוח בין התובעת לבין המנהל.

נספח ה' לתצהיר אבן צור מטעם הנתבעת (להלן: "אבן צור"), הינה המלצת המדינה למנהל מיום 20.6.93 להקצאת המגרש לתובעת, אך טרם נחתם חוזה פיתוח. יתר על כן, המלצת המדינה האמורה הגיעה למשרדיה של הנתבעת רק ביום 30.6.96, כך לפי חותמת "נתקבל" על גבי המכתב. לפיכך לא יתכן שביום 21.6.93, יום לאחר משלוח מכתב המלצה האמור, ושבוע טרם קבלתו בנתבעת, מסרה האחרונה את המגרש לתובעת.

2.    במכתבה של הנתבעת לתובעת מיום 11.5.93, (מוצג ב' למוצגי התובעת), לאחר ביצוע תשלומי הפתוח, היא כותבת בזו הלשון:

"אין בתשלום הפקדון התחיבות כל שהיא להקצות לך את הקרקע. ההחלטה בדבר הקצאת הקרקע נתונה בלעדית בידי מנהל מקרקעי ישראל...."

היעלה על הדעת כי אדם שומר חוק יתפוס חזקה במגרש, כפי טענת הנתבעת, עוד בטרם קיבל אישור המדינה להקצאת הקרקע ובטרם חתם על חוזה פיתוח / חכירה עם המנהל. בהקשר זה יוער כי אבן צור, החתומה על המכתב האמור טענה בעדותה כי בפועל נמסרו ליזמים אחרים מגרשים בפרויקט מבלי שהתקבלה החלטת המנהל, והיו - לטענתה - מקרים שהמנהל חזר בו ובעלי המגרשים פינו את הקרקע (עמ' 48 לפרוטוקול). לא הובא איש מהיזמים האמורים לאשש עמדה זו, ולא הובא מסמך אחר לתמוך בה. בסוגרים יאמר כי זוהי עמדה תמוהה, ליתן לקבלן חזקה בקרקע, גם אם שילם תשלומי פיתוח ובטרם חתם על חוזה חכירה - פרוצדורה העלולה לגרור אחריה משפטי פינוי מיותרים. מכל מקום לא הובאה ראיה מטעם הנתבעת לתמוך בטענתה זו, ולא די - כמובן - בעדות אבן צור מקום שעדות זו יכולה להתמך, לפי גרסת הנתבעת, בראיות אוביקטיביות שנמנעה מהביאן.