פסק-דין חלקי בתיק א 20112/02 - פסקדין

(בשאלת החבות)

1. התובע, מכונאי רכב במקצועו, נקרא, במסגרת עבודתו, לבצע תיקון במלגזה אשר היתה ממוקמת בסניף קלאב מרקט ברחובות. התאונה ארעה במהלך ביצוע התיקון, עת - מסיבה לא ברורה, החלה המלגזה בנסיעה קדימה ומחצה את התובע לקיר (להלן: "האירוע").

הצדדים חלוקים בשאלה המשפטית, האם מהווה התאונה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 ( להלן: " חוק הפיצויים").

ביום 13.2.05 ניתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית אשר הגישו הצדדים לתיק ביהמ"ש, לפיה תצהירו של התובע, אשר הוגש לתיק ביהמ"ש ביום 9.9.04, והודעתו של העד אריה גוזף מיום 3.9.98, יהוו את התשתית העובדתית המוסכמת באשר לנסיבות האירוע, וביהמ"ש יתן פסק דין בשאלת החבות, לאחר שיוגשו סיכומי הצדדים.

2.         אין מחלוקת כי המלגזה מהווה "רכב מנועי", כמשמעות מונח זה בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים בחוק הפיצויים.

 המחלוקת היא, האם האירוע מהווה, על פי נסיבותיו, תאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים.

ב"כ התובע טוען, בסיכומיו, לשלוש אפשרויות לפיהן ניתן לכלול את האירוע בגדר "תאונת דרכים":

האחת- יש לאמר שהרכב נסע, ולכן מדובר ב"שימוש ברכב מנועי", על פי ההגדרה הבסיסית, שכן, נסיעה ברכב מהווה "שימוש ברכב מנועי", אף אם בפועל לא היה מצוי על המלגזה איש.

השניה- יש לראות באירוע "הידרדרות של הרכב", המופיעה אף היא כאחת מן החלופות העונות להגדרת "שימוש" ברכב.

לעניין הגדרת "שימוש ברכב מנועי", המחריגה מצב בו אירעה התאונה תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, טוען ב"כ התובע, כי בהתאם להלכה שנקבעה ב רע"א 9332/99 מכלוף כנאפו נ' מגדל חברה לביטוח ואח', פ"ד נו(2), 808, כי חריג זה חל רק במקרה של רכב עומד אשר אינו מצוי בתנועה, ולפיכך אין להחילו על המקרה שבפנינו.

השלישית- מדובר בתאונה שאירעה עקב "ניצול הכח המכני של הרכב", כאמור בחזקה המרבה המנויה בהגדרת "תאונת דרכים" אשר בחוק הפיצויים.

ב"כ הנתבעת טוען כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים, אלא תאונת עבודה אשר התרחשה בעת תיקון המלגזה ע"י התובע.

לגישתו, הניסיון לראות באירוע "נסיעה ברכב" הינו מאולץ ואינו הולם את נסיבות האירוע, שכן אם אין שום אדם על הרכב, הרי שאין נוסע ברכב ואין נסיעה ברכב.

באשר לטענה בדבר היות השימוש במלגזה נופל להגדרת "הידרדרות הרכב", טוען ב"כ הנתבעת, כי אין המדובר כלל בהידרדרות אלא ב"קפיצה" של המלגזה, שכן, הידרדרות משמעותה גלישה של הרכב ממקום גבוה למקום נמוך, במצב בו בדרך כלל המנוע אינו פועל ולא כך קרה באירוע דנן.

באשר לאפשרות השלישית טוען ב"כ הנתבעת, כי אין המדובר במקרה בו נגרמה תאונה עקב ניצול הכח המכני של הרכב, שכן במקרה הנדון לא בוצע כל שימוש ביעד הלא תחבורתי של המלגזה בעת התרחשות התאונה.

3.         זו לשון ההגדרה הבסיסית למונח "תאונת דרכים" אשר בסעיף 1 לחוק הפיצויים:

" 'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

סעיף 1 קובע גם מהו "שימוש ברכב מנועי" -

" 'שימוש ברכב מנועי' - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".