פסק-דין חלקי בתיק א 18025/05 - פסקדין

התביעה שלפני הוגשה ביום 28.2.05. הנתבעים הגישו (כ"א לחוד) בקשות למחיקה על הסף מכח העילות המנויות בתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

1.         התובע (להלן:"המשיב") , טוען כי ביום 20.7.73 רכש ביחד עם אחיו מניות בחברה שהייתה בעלת הזכויות להרשם כחוכרת של חלקות 105-109 בגוש 4000 באילת ובעלת האופציה לחכור חלקה 110 באותו הגוש. (להלן: החברה"). לטענתו, החזיקה אותה חברה במבני קבע-משרדים ומחסנים מחוברים לחשמל מים וביוב באותם  מקרקעין .

            לטענת התובע לא נרשמו זכויות החכירה של החברה במינהל מקרקעי ישראל ובמקום זאת נרשמה חברה אחרת כבעלת הזכויות.

2.         לשיטתו, הנתבע 1, עו"ד שאת שירותיו שכר, הוא אחד מבעלי המניות של החב' שנרשמה כבעלות הזכויות.

3.         הנתבע 2 הוא מינהל מקרקעי ישראל. התובע  טוען כי המינהל קיבל מבא כוחו הקודם את החוזים המעידים על רכישת הזכויות על ידו ועל ידי אחיו, וכי חרף זאת הסכים המינהל לבצע העברת זכויות אחרת סותרת, משם הבעלים הקודם לשם החברה החוכרת הנוכחית ובהתעלם מאותם מסמכים שהומצאו לו .

4.         עוד נטען כי בא כוחו הקודם של המשיב  אשר הושעה מלשכת עורכי הדין לא השלים את ההליך של העברת הזכויות. לשיטתו של המשיב, ידע המנהל על השעיית עורך הדין ולפיכך אמור היה לפנות אליו ואל אחיו על מנת שישלימו בעצמם את העברת הזכויות על שם השניים.

5.         תביעת המשיב הינה כנגד שני הנתבעים בגין מעשיהם ו/או מחדליהם כפי שהתגלו לו בשנת 2002 עת פנה לעו"ד שלישי שייצגו. סכומה של התביעה 1,700,000 ש"ח, נזקים ופיצויים הנגזרים בין היתר מערכם של 50% מהזכויות ב- 3873  מר' המקרקעין הנדונים.

            המבקשת 2

6.         מינהל מקרקעי ישראל הגיש בקשתו לדחיית התביעה כנגדו על הסף. (להלן:"המבקשת מס' 2").

            לטענתה, נרשמו הזכויות במקרקעין  על שם חב' א.סי.אס ייזום פיתוח  והשקעות בע"מ, ח.פ. 8- 206032 - 51 (להלן:"חברה 2 ") מכוח הסכם פיתוח שנחתם ביום 30.11.96 ותוספת  לאותו הסכם מיום 23.3.05.

7.         המבקשת 2 טוענת כי בשנת 1965 הוחכרו המקרקעין לתקופה של 14 שנים לה"ה בלקין וכהן. ב- 12/96 שלח בא כוחו (הראשון) של המשיב מכתב למבקשת 2 המודיע כי בוצעה עסקה ביחס לזכויות החכירה במקרקעין, וביקש העברת הזכויות לחברה המתנהלת על ידי המשיב ואחיו. המבקשת 2 דרשה מב"כ המשיב את כל האישורים הנדרשים לצורך העברות הזכויות (טופסי מש"ח  וכו'), קודם לחישוב דמי  הסכמה לתשלום, אך לא נענתה. כך גם לגבי תזכורות ששלחה.

            הואיל וכך, נותרו בעלי הזכויות כשהיו, וכך כאשר הגיעה למבקשת 2 הודעה על עיקול זכויות המשיב  החזירה ללא רישום את צו העיקול משום שלמשיב לא היו זכויות במקרקעין.

8.         המבקשת 2 טוענת כי בתום 14 השנים הוחזרו המקרקעין לחזקתה כשהם פנויים. לאחר מכן התעניינה חברה 2 באותם מקרקעין. או אז התגלה כי הם תפוסים  על ידי פולשים. חברה 2 היתה מוכנה לפעול לצורך פנויים, ואכן בהליך המשפטי שנוהל על ידי המבקשת 2, וחברה 2 ניתן פסק דין לפינוי, (במסגרת הסכם פשרה).  משפונו, הוחכרו המקרקעין לחברה 2 על פי הסכם הפיתוח האמור לעיל.

            המבקשת 2 טוענת כי בהעדר עילת תביעה יש למחוק התביעה כנגדה על הסף.

דיון

9.         הנני מקבלת טענת המבקשת 2 .

            " בהתאם לתקנה 100 (1) רשאים בית המשפט והרשם לצוות על מחיקת כתב תביעה אשר אינו מהווה עילת תביעה. אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא שעל יסוד העובדות שטען להם לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז-ורק  אז אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה". (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995 , עמ' 383 ).

10.       הנני מקבלת טענת המבקשת 2 כי פעלה כדין וכי היתה פטורה מלבצע העברת זכויות  ע"ש המשיב, לנוכח העדר המצאת אישורים המעידים על העברת זכות זו .

המבקשת 2 פנתה אל ב"כ המשיב פעמיים, בשנת 1976. גם בשנת 1977 לא נענה עו"ד בריקמן לפנייתה, בעוד שרק בשנת 1991 הושעה מלשכת עוה"ד. לא הובהר מדוע לא פעלו המשיב או ב"כ במשך 14 שנים לרישום הזכויות.