פסק-דין חלקי בתיק א 16704/04 - פסקדין

1.         התובע, יליד 1975, הגיש תביעתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בארוע  מיום 30.6.00 המהווה תאונת דרכים. לחלופין  טען התובע כי הארוע ארע ברשלנות  נתבעת 2.

2.         הוחלט  כי ראשית תבורר השאלה אם הארוע מהווה תאונת דרכים, על בסיס סיכומי הצדדים המתייחסים לתצהירי התובע ותמונות שהוגשו.

3.       עובדות המקרה

3.1        ביום 30.6.00 עבד התובע כנהג עצמאי וכמפעיל מערבל בטון , רכב בבעלותו.

3.2        התובע היה בתחום המפעל של נתבעת 2, בטון קדמאני בע"מ. בתחום המפעל קיימת תחנת תדלוק.

3.3        התובע בקש לתדלק את הרכב שלו ממשאבת סולר שהיתה בתחנת התדלוק.

3.4        מסביב למשאבת הסולר וצמוד לה קיים קיר בטון  נמוך שגובהו כמטר, כפי שניתן לראות בתמונות שצורפו.

3.5        התובע החנה את רכבו בצמוד לקיר הבטון, לקח את אקדח התדלוק, ובעודו מושך את צינור הדלק , עבר מעל קיר הבטון, החליק, ונפל על קוצים מברזל שיצאו מקיר הבטון. התובע נפגע כתוצאה מקוצי הברזל שבלטו מקיר הבטון וחדרו לחזהו.

3.6        התובע טוען כי היה  צריך לטפס על קיר הבטון כדי לקחת את אקדח התדלוק  וכן כדי להחזירו למקום.

4.       המחלוקת

4.1        הצדדים חלוקים בשאלה האם הארוע מהווה תאונת דרכים, כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים  התשל"ה 1975.

4.2        התובע טוען כי מדובר ב"שימוש ברכב  מנועי" שכן השימוש ברכב כולל בחובו שימוש עיקרי ושימוש לוואי, הבא להבטיח את השימוש העיקרי. עוד טוען התובע לענין הקשר הסיבתי, כי הנפילה של התובע על קיר הבטון היתה במסגרת הסיכון הכרוך בפעולת התדלוק בנסיבות המקרה, שכן ידו האחת אחזה באקדח התדלוק, ומנעה שתי ידיים חופשיות בטיפוס על קיר הבטון.

4.3        הנתבעת 1 טענה כי לא מתקיים קשר סיבתי, דהיינו דרישת  ה"עקב" המופיעה בהגדרת תאונת הדרכים בחוק.

4.4        לפיכך, הצדדים צמצמו עצמם לשאלה , האם קיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב מנועי לבין נזקו של התובע .

5.       דיון

5.1        החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים 1975 התשל"ה מגדיר תאונת דרכים כ- ""תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;..."

5.2        במסגרת ההגדרה מופיעה גם רכיב "העקב". דהיינו - יש לבדוק שהנזק נשוא התביעה נגרם לתובע עקב השימוש  ברכב מנועי.

5.3        השאלה מהו  הקשר הסיבתי הנדרש בין הפעלת הרכב לבין הנזק שנגרם כדי שהמאורע יהיה תאונת דרכים נידונה בע"א 6000/93 עזבון המנוח פואד קוואסמה נ האשם רג'בי ואח' פד נ (3) עמ 661.

5.4        שם, עסק המנוח קוואסמה ביציקת גדר בטון שבוצעה בעזרת משאבת בטון מתוך מערבל הבטון. המנוח אחז בצינור הנייד על מנת לפרק את הבטון לתבנית. מעל הגדר היו מצויים חוטי חשמל  של מתח גבוה. תוך כדי כיוון הצינור הוא הוסט לחוטי החשמל. המנוח, שאחז בצינור הנייד  התחשמל ומת.

5.5        נקבע כי מבחן הקשר הסיבתי מורכב משני נדבכים,  הקשר הסיבתי העובדתי (שנניח שמתקיים במקרנו) והנדבך הנחוץ השני הוא הקשר  הסיבתי המשפטי. הקשר הסיבתי המשפטי נבחן לפי מבחן הסיכון המשלב בתוכו גם את מבחן השכל  הישר. השאלה שצריכה להשאל הינה  האם ניתן לראות בפעילות  ברכב מנועי  כדבר אשר "גרם " לנזק הגוף, אם הנזק הוא בתחום הסיכון שהפעילות ברכב יצרה, ואשר בגינה בקש החוק להטיל אחריות.  הסיכון הוא סיכון תעבורתי והמבחן הסיבתי המשפטי הוא זה הבוחן את הסיכונים שהשימוש התעבורתי ברכב יוצר.

5.6        בע.א  6000/93 הנ"ל נקבע כי הפגיעה במנוח באה כתוצאה מחוטי החשמל ומהסיכון שאלו יצרו, ולא היתה קשורה בסיכון שהפעלת מנוע המערבל יצר. הפגיעה במנוח היתה מתרחשת באותה מידה אם היה נוגע בחוטי  החשמל באמצעות מוט ברזל.

5.7        ברע"א דלק חב' דלק הישראלית בע"מ נ. איילון חב' לביטוח בע"מ תק על . 2004