פסק-דין חלקי בתיק א 1329/00 - פסקדין

1. התאונה והשאלות שבמחלוקת

התובעת נפגעה ביום 21.6.98, סמוך לשעה 22:40, בתאונת דרכים, להלן:" התאונה", כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, להלן: "החוק", והגישה תביעה זו לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה נגד הנתבעים מס' 3-1, להלן: "הנתבעים". הנתבעת מס' 3, להלן: "אררט", שלחה הודעת צד ג' לחסן ע'סאן, להלן: " חסן" ול "מנורה", חברה לביטוח בע"מ, להלן: "מנורה" וכן לחסן פדל, להלן: " פדל" ול" הפניקס" הישראלי, חברה לביטוח בע"מ, להלן: "הפניקס".

התחלתי לשמוע את הראיות. לאחר שנשמעו חלק מעדי התובעת,  ובהסכמת כל הצדדים, צורפו צדדי ג' כנתבעים נוספים בתביעה ללא צורך בתיקון כתבי בית - הדין.

בשלב יותר מאוחר, ולבקשת ב"כ הצדדים, הוריתי על הגשת סיכומים בשאלת החבות. לאחר הגשת הסיכומים ביקשו ב"כ הצדדים ביום 16.11.05 לעכב את מתן פסק הדין בשאלת החבות עד ליום 15.12.05. לאחר הגשת הסיכומים הגישו ב"כ הצדדים הודעות לבית המשפט ובהן הפניה לאסמכתאות ותגובה להודעת - האחרונה בהן שהוגשה ביום 1.1.06 היתה תגובתו של ב"כ הנתבעים לאסמכתא אליה הפנה עו"ד הבר מספרו החדש של כב' השופט אנגלרד.

אעיר כאן כי הפרטיכל הוקלד ותומלל ע"י חברה מקליטה. במספור חלק מהעמודים נפל שיבוש. ב"כ הנתבעים הפנה את תשומת לבי לשיבוש זה. הוריתי לחברה המקליטה לתקן את מספור העמודים ולהמציא העתק מתוקן לב"כ הצדדים ולבית המשפט, וכך נעשה. בסיכומים שהגישו ב"כ הצדדים התייחסו לפרטיכל לפני התיקון - לא מצאתי לנכון לתקן את ההפניות לעמודים כפי שהופיעו בסיכומים. מעיון בפרטיכל המתוקן ניתן לאתר בקלות את העמודים אליהם הפנו ב"כ הצדדים בסיכומיהם.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום התאונה נסעה התובעת עם בעלה פדל, הנתבע מס 7 וילדיהם,  ב "אאודי". קרוב משפחתו של פדל, הנתבע מס' 5, חסן, נסע עם אשתו וילדיהם ב "סובארו". שתי המשפחות היו בדרכם חזרה לנצרת מביקור קרובים בכפר עארה ליד אום אל פחם, ונסעו בכביש הסרגל לכוון עפולה. הסוברו נסע לפני האאודי. לרכב הסובארו ארע תקר בגלגל, הוא ירד לצד הכביש. נהג האאודי , פדל,  שנסע אחריו הבחין בירידה של הסובארו לשוליים ואף הוא עצר במרחק של כ- 12 מ' ממנו , וירד לשולי הכביש. פדל  ירד מהאאודי והלך לכיוון רכב הסובארו כדי לברר מה קרה. פדל נוכח לדעת,  כי לסובארו ארע תקר בגלגל. הוא שב לרכבו וביקש מהתובעת לתת לו את המפתחות של הרכב. התובעת הוציאה את המפתחות מהסויץ ומסרה אותם לפדל. פדל פתח את הארגז של האאודי והוציא מתא המטען כלים והגלגל הרזרבי של האאודי.

על פי חומר הראיות שבפני אני קובע: פדל הוציא מתא המטען של האאודי את הגלגל הרזרבי, נתן אותו לחסן אשר שם אותו במרחק של כ - 15­ מטר לפני הסובארו והניח עליו את המשולש שלקח מהסובארו. על מצג עובדתי זה חולקים הנתבעים, ועוד אתיחס לכך בהמשך.נהג האאודי, פדל  ונהג הסובארו, חסן, התחילו לפרק את הגלגל שנפגע. בזמן ששניהם היו עסוקים בפירוק הגלגל, עמדה התובעת ואבתיסאם, למשך כשעה ודיברו ביניהן בעניינים אישיים, במרחק של כ- 3-4 מטרים מהסובארו לכוון הואדי הנמצא מזרחה מהשוליים, מקום עמידת שני כלי הרכב. אעיר כאן, כי על המקום בו היתה התובעת ומעשיה סמוך לפגיעה יש מחלוקת בין הצדדים שעוד אתיחס אליה בהמשך.

לאחר שהתברר כי גם הגלגל הרזרבי של הסובארו חסר אויר, החליטו חסן ופדל לפרק שוב את הגלגל שכבר התקינו, לנסוע באאודי לעפולה, למלא אוויר בגלגל ולחזור להחליף את הגלגל של הסוברו כדי להמשיך בנסיעה. במהלך פירוק הגלגל בפעם השניה ברכב הסובארו, הגיע בכביש רכב נוסף מסוג " יונדאי", להלן: "הרכב הפוגע", אשר פגע ברגלו של חסן שטיפל בפירוק הגלגל, סטה ימינה פגע בתובעת,  ולאחר מכן באאודי.

2. המחלוקת בין הצדדים

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה איזו משלושת חברות הביטוח אחראית לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה. כדי להבין את המחלוקת אביא להלן את נסיבות ארוע התאונה כפי שעולה מחומר הראיות : דו"ח בוחן התנועה, להלן: הבוחן", העדויות של התובעת, של אשתו של חסן, אבתיסאם והעדויות של פדל וחסן. אסקור להלן את הראיות ואת טענות באי כח הצדדים בסיכומיהם והאסמכתאות הנוספות אליהן הפנו.  ההדגשות בפסק הדין החלקי הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

ביום 15.12.05 הגישו ב"כ הצדדים הודעה לבית המשפט,  פ/1, לפיה הגיעו להסכם עקרוני לסילוק תביעת התובעת על פי המוסכם בין ב"כ התובעת וב"כ כל חברות הביטוח הנתבעות כמפורט בכותרת. עוד נקבע כי "חלוקת הסכום, (שהוסכם עליו - ר.ג.), בין הנתבעות תהיה לפי החלטת בית המשפט בשאלת החבות ולפי כך יתבקש בית המשפט לתת החלטה בשאלת החבות תוך 21 יום" על פי סיכומים שהוגשו והאסמכתאות הנוספות שהמציאו.

3 . מקום התובעת בעת אירוע התאונה

כאמור בין התובעת והנתבעים קיימת מחלוקת לגבי המקום בו היתה התובעת ומה עשתה כשהרכב הפוגע פגעה בה: בעדותה בבית המשפט טענה התובעת כי עמדה ודיברה עם אבתיסאם ונפגעה ע"י הרכב הפוגע תוך שהיא עומדת וממתינה לסיום החלפת הגלגל. אבתיסאם תמכה בגירסה זו. 

עו"ד ברקוביץ, ב"כ הנתבעים סבור אחרת. לטענתו, התובעת מסרה בבית המשפט גרסה שונה לחלוטין מזו שמסרה במשטרה.

אביא כאן בקיצור, את הראיות המתייחסות למחלוקת בעניין זה, ותחילה להודעתה של התובעת במשטרה. שגבה הבוחן, נ/3 להלן:" ההודעה" [ההדפסה שלה, שהוצגה בהסכמה, נ/4]. בש' 10 להודעה  אמרה התובעת את הדברים הבאים:

"בעלי התחיל להחליף את הפנצ'ר. לאחר שהחליף נודע שגם בגלגל הזה חסר אויר. בעלי ביקש ממני לפתוח את הבגאג' של הרכב שלנו ( האאודי) שהיה מרוחק 12 מ' בערך.הלכתי לתא המטען ורציתי לפתוח אותו וזה כל מה שזכור לי שום דבר לא זכור לי יותר מזה ".

בבית המשפט טענה התובעת כי בעת שנפגעה ע"י הרכב הפוגע עמדה ודיברה עם אבתיסאם ולא עשתה שום דבר.

טוען ב"כ הנתבעים כי הגירסה במשטרה הגיונית מאד ומשתלבת עם יתר העובדות. לטענתו קיימות כמה אפשרויות: או שרצו להרכיב את הגלגל הרזרבי של האאודי בסובארו וביקשו מהתובעת שתלך לתא המטען, ( ב"כ הנתבעים מדגיש שהמפתחות של האאודי היו אצל התובעת), לפתוח אותו עבור בעלה כדי שהוא יקח משם את הגלגל הרזרבי, או שביקשו שהיא עצמה תביא אותו, או שהתכוונו לקחת את הגלגל הרזרבי וביקשו מהתובעת לפתוח את תא המטען.  יחד עם זאת מדגיש ב"כ הנתבעים ש "איננו יודעים ואין חשיבות מה בדיוק נתבקשה התובעת לעשות". לטענתו די בכך שהתובעת סייעה בעצמה לפעולת התיקון לבקשת בעלה.

שואל ותוהה ב"כ הנתבעים מדוע שינתה התובעת את גרסתה ? ומסביר  כי התשובה נעוצה "בהתנהלות התובעת ובא כוחה אשר החליטו להגיש את התביעה אך ורק נגד "אררט", המבטחת של הרכב הפוגע. ממשיך ב"כ הנתבעים וטוען כי התובעת ובא כוחה האמינו בקונספציה מסויימת, שאינה נכונה מבחינה משפטית, ורצו להתאים את העובדות לטענה המשפטית שהעלו. רק לאחר ששוכנעו כי יש לצרף את יתר המבטחות כנתבעות בתיק, החליטו לשנות את הגרסה, כדי להתאים למצב המשפטי החדש.

אומר מיד כי הטענה אינה, עם כל הכבוד מדוייקת. ההחלטה על צירוף יתר חברות הבטוח כנתבעות בתיק נתקבלה לאחר שהסתיימה שמיעת העדויות של התובעת ועדיה, לרבות הבוחן, בענין נסיבות אירוע התאונה . מכל מקום סבורני כי לגבי התובעת לא היה משנה מי ישלם לה את הפיצויים בין לפי גירסה זו או גירסה אחרת. בהמשך אתייחס לשינוי הגירסאות הנטען.

מסקנתו של ב"כ הנתבעים היא כי בשעה שקרתה התאונה היתה התובעת בדרכה לתא המטען של האאודי לסייע לפעולות החלפת הגלגל, אם כי לא הובהר  בדיוק מה היתה התובעת אמורה לעשות.

בהתייחסו לעדותה של אבתיסאם, טען ב"כ הנתבעים כי, בניגוד ליתר העדים, עדה זו לא מסרה הודעה במשטרה ועדותה בבית המשפט, שניתנה כמעט שבע שנים לאחר התאונה, היא עדות בעייתית יותר בשל הזמן הרב שחלף מאז התאונה ועד מתן העדות, ומכאן בקשתו של ב"כ הנתבעים לדחות את עדותה של אבתיסאם.

4.  העדות של אבתיסאם