פסק-דין בתיק ת.א. 876/06 - פסקדין

1.         התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 15.5.06, בעת שנהג במשאית במסגרת עבודתו בחב' "לחם ארז". על פי הרישום במירשם האוכלוסין הוא נולד ביום 1.1.80, כך שבעת התאונה היה כבן 26 שנה. הוא תושב נתניה, רווק, עלה ארצה בשנת 1991, מאתיופיה.

2.         בגין התאונה זכאי התובע לקבל מאת הנתבעת את יתרת הפיצויים המגיעים לו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, לאחר שהפיצויים בראש הנזק הבלתי ממוני סולקו בהסכמה (ראה עמ' 4 לפרוטוקול ופסק הדין החלקי הרשום שם).

3.         אחרי עלייתו לישראל, למד התובע בפנימיה הדתית "הודיות". הגיע לכיתה יב', עמד במרבית בחינות הבגרות הנדרשות, אך לא קיבל תעודת בגרות. ציוניו הם על הצד הנמוך, ויחידות הלימוד בכל מקצוע, גם הן מועטות. לאחר מכן התגייס לצבא, נשלח לשרת בגולני לאחר שעבר קורס שהכשיר אותו להיות נהג משאית. במהלך הצבא היה עריק תקופה ארוכה, בגין העריקות נכלא למספר חודשים, ובסופו של דבר השתחרר מן הצבא באפריל 2005.

4.         התאונה ארעה כשנה לאחר מכן היינו ביום 15.5.06 ובשלושת החודשים שקדמו לתאונה, עבד התובע ב"לחם ארז" כנהג משאית לחלוקת מוצרי החברה לסניפיה. עבודתו היתה לשביעות רצון מעבידתו. בחודש מרס השתכר 5,317 ש"ח. באפריל 06 השתכר 6,521.74 ש"ח ובעבור מחצית חודש יוני 06 השתכר 3,335 ש"ח.

5.         מסלול זה של עבודה קבועה נקטע בתאונה שהצריכה 28 ימי אישפוז וכן כמה ניתוחים לטפל בפגיעות הלא קלות שנגרמו לתובע בתאונה.

            המסמכים הרפואיים מראים כי הפגיעות כללו שברים דו צדדיים בירכיים; שבר מרוסק פתוח בכף הרגל הימנית; פגיעה בגיד האכילס; פגיעות בפנים, ועוד.

            התאונה הוכרה כתאונת עבודה והנכויות המחייבות לצורך התאונה דנן הן אלה: 20 אחוזי נכות בגלל צליעה וקיצור הרגל; 10 אחוזי נכות בגלל פגיעה אורטופדית ברגל ימין;  20 אחוזי נכות בגלל צלקות ברגל, וכן 5 אחוזי נכות בגלל הצלקות בפנים. סה"כ נכות רפואית משוקללת בשיעור של 45.28 אחוזים.

            הועדה לעניין תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, החליטה ביום 4.6.07 להפעיל את התקנה בשלמותה, והעמידה את נכותו של התובע על 68 אחוזים החל מיום 1.6.07, תוך שציינה כי לפי הערכתה הוא "אינו מסוגל לעבודתו כנהג חלוקה ולא לעבודה מתאימה אחרת".

            אחוזי הנכות לצמיתות נקבעו לאחר נכויות זמניות בשיעור של 100 אחוזים עד ליום 31.1.07 ושל 80 אחוזים עד ליום 31.5.07.

6.         מאז התאונה התובע איננו עובד. במאוחר פנה אל המוסד לביטוח לאומי לצורך שיקום, ועד היום לא הצליח להשתלב בעבודה או לרכוש הכשרה מקצועית שבעזרתה יוכל להיקלט מחדש בעבודה.

7.         מחלוקת צדדית ניטשה בין הצדדים באשר לתאריך לידתו של התובע. מירשם האוכלוסין אומר כי המועד הוא 1.1.80, ולטענת התובע, כך הוא למד מפי הוריו, הוא צעיר בכשנתיים מן המועד הרשום. הכלל  הוא כי יש להתבסס על הרישום. כך לכאורה. ניתן לסתור את הרישום גם בהליך עקיף על ידי הבאת ראיות במסגרת התביעה. הראיות שהביא התובע בנדון זה, שלגביו רקע הרישום ונתוני עלייתו ארצה מביאים להערכה שאין זה החלטי כי הרישום הוא מדוייק, אינן מספיקות ואינן משכנעות אותי כי יש לסטות מן הרישום לגביו כמופיע במירשם האוכלוסין.

            הפיצויים ייפסקו איפוא בהתבסס על הנתון שלפיו פעל גם המוסד לביטוח לאומי, היינו תאריך לידת התובע הוא: 1.1.80. התובע בעת התאונה היה כבן 26 שנה ועוד 4 חודשים.

8.         מדובר איפוא באדם צעיר שנפגע בצורה לא קלה בתאונה. בהכשרתו המקצועית הוא נהג משאית. השכלתו וכושר התמודדותו בשוק העבודה נמוכים. השתכרותו עובר לתאונה עמדה על סכום העולה כדי 6,500 ש"ח לחודש ברוטו, והסיכוי לקידום של ממש בתפקיד ובהשתכרות נראה נמוך. העבר מעיד שהוא לא הגיע לידי יציבות והמשכיות בעבודה אחת לאורך זמן ולפי נתונים אלה נראה שיהיה זה מתאים להעריך את כושר השתכרותו אלמלא התאונה למעט פחות מן השכר הממוצע במשק. השפעת התאונה עליו מוגברת מפאת כושר ההתמודדות הנמוך, והיא עולה כדי שלילת מחצית מכושר ההשתכרות.

9.         הפגיעות בתאונה היו קשות. 28 אחוזי נכות מכלל הנכויות שנקבעו הן לכל הדעות נכות תיפקודית. ניתן להעריך כי הצלקות בפנים אינן תיפקודיות אך לעומת זאת הצלקות ברגלו של התובע ובמיוחד בעקב תוך חשיפת גיד האכילס, הן משמעותיות. אף אם התובע מסוגל כיום לנעול נעליים גבוהות, מצבן של הצלקות שבעקב (ראה תמונה מס' 2 מבין התמונות ת/6) ומיקומן, מראה כי יש להן השפעה תיפקודית.

            גם הליכתו של התובע אינה כמקודם. קשה לדבר כאן על צליעה אך ההליכה אינה לגמרי יציבה, ולאחר הליכה ממושכת, סובל התובע מכאבים (ראה הסרטת התובע בדיסקים נ/8).

            במצבו, כך השתכנעתי, התובע אכן אינו יכול לחזור ולעבוד בנהיגת משאית. הוא יכול לנהוג ללא הגבלה של ממש, במכונית פרטית, במיוחד כזו שמצויידת בהילוכים אוטומטים.

10.        בגין פגיעותיו בתאונה, נזקק התובע לעזרת קרובי משפחתו, במיוחד בתקופה שלאחר התאונה כשהיה מוגבל בתנועותיו ובהליכתו ונזקק לקביים. כיום העזרה לה הוא נזקק מועטה ביותר, אם בכלל.

            פגיעותיו של התובע בתאונה אינן מצדיקות שינויי בדיור, אם כי רצוי, שלא יתגורר בדירה בקומה גבוהה בבנין ללא מעלית.

            לתאונה גם השפעה על כושר ניידותו  של התובע, אם כי לא השפעה קשה.