פסק-דין בתיק ת.א. 26421/04 - פסקדין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת כוכבה לוי מיום 4.8.05 שניתנה בבקשת המערער לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, לפיה נדחתה הבקשה.

כללי

1.         ביום 7.3.04 הגיש המשיב תביעה על סך 106,263 ש"ח כנגד המערער בגין יתרת חוב.

ביום 16.3.04 נמסר כתב התביעה לידי המערער.

ביום 29.4.04 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה וביום 17.5.04 נפתח תיק הוצל"פ לביצוע פסה"ד.

ביום 15.7.04 הגיש המערער בקשה לביטול פסק דין בהיעדר ההגנה ובקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.         

טענות  המערער

2.         בפתח דבריו טוען המערער כי אין כל הצדקה "לבוא חשבון" עימו על כי איחר 10 ימים בהגשת הבקשה לביטול פסק דין ולא לתת כל משקל לשיהוי רב השנים שהשתהה הבנק בהגשת התביעה כנגדו.

שיהוי זו, למשך 7 שנים, משמעו כי תביעת הבנק התיישנה.

טעתה כב' הרשמת בדחותה את טענת ההתיישנות משום שהועלתה כטענה חלופית. כן טעתה כב' הרשמת בדחותה את טענת ההתיישנות בגין היעדר פירוט. לעניין זה יש להתחשב בקושי הקיים בפני כל נתבע - קל וחומר אדם פרטי שאינו מוסד מסודר כבנק לשמור מסמכים  במשך שנים רבות. טענה זו יפה גם באשר לשאר קביעותיה של כב' הרשמת לפיהן לא פירט המערער את טענותיו ויש לדחותן.

כמו כן למערער טענת קיזוז לאור העובדה שחשבונו חוייב בריבית לפי נוסחה שגויה, כפי שחויבו חשבונות בעת ההיא שכן חשבונו הפרטי התנהל בבנק משנות ה-70.

טענות המשיב

3.         המערער לא הציג טעם מיוחד לאי הגשת בקשת רשות להגן במועד. גם התעוד הרפואי שצירף יכול ליתן לו אורכה של 10 ימים ותו לא, עד ליום 30.4.04. איכה מנמק המערער איחור של חודשיים וחצי?

באשר לטענה בדבר אי המצאת מסמכים, צדקה כב' הרשמת כי בקשת המבקש לקבלת מסמכים באופן גורף ולא ענייני, לשני חשבונותיו לתקופה של 30 שנה, מצביעה על מסע דיג ואינה באה להצביע על קו הגנה ממשי.

באשר לטענת ההתיישנות, הרי שעל נתבע להעלותה בהזדמנות הראשונה, לא עשה כן, דין הטענה להידחות על הסף.

יש לדחות את טענותיו של המערער בגין חישוב ריבית בדרך שגויה והתניית שירות בשירות מחוסר פירוט.

דיון והכרעה

            בעת ישקול בית המשפט בקשה זו, רשאי בית המשפט להורות על ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מ"חמת הצדק" ומ"כוח שיקול  דעתו של בית המשפט".(ע"א 3645/92 קלמר נ'  לופוביץ, פ"ד מז(4) 133)

ביטול פסק דין מחמת הצדק

4.         בעת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ,יש לבדוק האם פסק הדין היה פגום, בדרך כלל הפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש. אכן בהיעדר המצאה כדין למבקש ייעתר בית המשפט לביטול פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה (ע"א 64/53 יששכר כהן נ. שלום יצחק פ"ד ח (1) 395  ) וזאת על מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט.

המבקש מעלה טענת העדר המצאה כדין, אך בד בבד מצהיר בתצהיר המצורף לבקשה לביטול פסה"ד כי קיבל לידיו את כתב התביעה, אך הדבר גרם לו לסערת רוחות וכעס על התובע ולכן לא עיין במסמך כראוי. כמו כן, עקב תאונה שארעה לו במקום העבודה ביום 19.4.04 בה נחבל בראשו, נשכח ממנו כתב התביעה. המערער המציא תעודה רפואית לפיה היה בחופשת מחלה מיום 20.4.04 עד ליום 30.04.04.  פסה"ד הועבר לידי ב"כ המבקש ביום 4.7.04 ורק לאחר מכן התפנה לטפל בעניין זה ובקשתו הוגשה ביום 15.7.04.

העולה מן האמור, וכפי שקבעה בצדק גם הרשמת הנכבדה,  פסק הדין שניתן ב - 29.4.04 איננו פגום ואין למבקש עילה לביטול פסק הדין מחמת הצדק. ומכאן עלינו לפנות לשיקול דעתו של בית המשפט.

ביטול פסק הדין על פי שיקול הדעת