פסק-דין בתיק ת.א 213355/02 - פסקדין

בפני תביעה להשבה חלקית של דמי היוון, אשר שולמו לנתבע בגין הסכמתו להקצאת מגרש לבנייה.

מבוא ורקע עובדתי.

1.         התובעים - יחדיו - רכשו את זכויות החכירה במגרש מס' 312 ששטחו 587 מ"ר, המהווה חלק מחלקה 26 בגוש 4677 (להלן - "המגרש"), על פי הסכם מיום 07.11.01 (להלן - "ההסכם" או "העסקה").

            המגרש נועד לבניית דירת מגורים, במסגרתו של פרוייקט להרחבת מושב כפר שמואל (להלן - "המושב").

2.         בנוסף לתמורה אותה התחייבו התובעים לשלם למוכרים (וליתר דיוק לנאמן) על פי ההסכם, התחייבו אלה האחרונים לשאת בהוצאות פיתוח המגרש ובדמי ההיוון כפי שיקבע על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן - "הנתבע"  או "המינהל").

3.         בישיבת הנהלת המינהל מיום 17.02.02 אושרה העסקה  (להלן - "מועד אישור העסקה") והודעה על כך, בצירוף שובר לתשלום דמי היוון, נשלחה לתובעים ביום 25.02.02 (להלן - "הודעת התשלום").

            בהודעה האמורה נדרשו התובעים לשלם למינהל, כתנאי לחתימת הסכם פיתוח, דמי היוון בסך 252,582.58 ש"ח (להלן - "דמי ההיוון") לתשלום תוך 30 יום ממועד משלוח ההודעה, שאם לא כן ישא סכום זה ריבית והצמדה, מיום ה-31 ואילך.

4.         זאת לדעת, כי דמי ההיוון נקבעו על בסיס החלטת מועצת מקרקעי ישראל (להלן - "מועצת המינהל" או "המועצה") מס' 737 מיום 17.12.95 (להלן - "החלטה 737"), לפיה דמי חכירה מהוונים למגרשי מגורים בהרחבות בישובים חקלאיים (להלן - "מגרשי בנייה למגורים") יחושבו בשיעור 66% מערך הקרקע, כפי שנקבעו על ידי השמאי הממשלתי נכון למועד אישור העסקה.

            בנידון דידן, ערך המגרש הועמד על סך 382,700.82 ש"ח לפני מע"מ (2,200 ש"ח למ"ר מבונה עד 200 מ"ר), זאת על בסיס טבלת מחירים אשר נכנסה לתוקף ביום 07.01.00 (להלן - "טבלת המחירים הישנה").

5.         דמי ההיוון (בתוספת מע"מ) שולמו על ידי הנתבעים ביום 04.03.02, למחרת היום בו קיבלו את הודעת התשלום.

6.א.      בתאריך 04.03.02 התקבלה החלטת הנהלת המינהל מס' 482, במסגרתה נקבע כי  ביום 10.03.02 תכנס לתוקפה טבלת מחירים חדשה למגרשי בנייה למגורים (להלן - "החלטת ההנהלה").

             על בסיס החלטת ההנהלה עודכנה הוראת אגף חקלאי 51 ט"ו של המינהל, שתוקפה החל מיום 10.03.02 (להלן - "הוראת האגף החקלאי"),          לפיה עודכנו ערכי הקרקע למגורים על פי טבלת מחירים חדשה (מוצג ת/6), אשר צורפה להוראה האמורה (להלן - "טבלת המחירים החדשה").

    ב.      בטבלת המחירים החדשה, ירד ערך הקרקעות למגורים במושב (כמו גם בשאר הישובים) כך שערכו של המגרש על פי טבלה זו עומד על סך של 305,460 ש"ח (לפי 1,800  ש"ח למ"ר מבונה).

             מאליו מובן, כי דמי ההיוון על פי טבלת המחירים החדשה נמוכים מאלה שנקבעו על ידי המינהל, על בסיס טבלת המחירים הישנה.

    ג.       בהחלטת ההנהלה ובעקבותיה אף בהוראת האגף החקלאי, נקבעה - בין היתר - הוראת מעבר לפיה עסקאות אשר אושרו לפני יום 10.03.02 ושולמו בגינן כספים, לא תערך לגביהן התחשבנות חדשה (להלן - "הוראת המעבר").

7.          בתאריך 15.03.02 פנו התובעים למינהל, לראשונה, בדרישה להשבת הפרש דמי ההיוון נוכח השינוי בערכי המגרש בטבלת המחירים החדשה.

             דרישה זו סורבה על ידי המינהל ומכאן התביעה.

8.          לשלמות התמונה העובדתית יצויין כי בתאריך 10.04.02 נחתם בין המינהל לתובעים חוזה פיתוח וביום 10.11.03 נחתם בין הצדדים חוזה חכירה.

             בחוזה הפיתוח כמו גם בחוזה החכירה (להלן - "החוזים") נקבעה התמורה (ערך המגרש) על בסיס טבלת המחירים הישנה.