אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א. 1161/01

פסק-דין בתיק ת.א. 1161/01

תאריך פרסום : 29/08/2006 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1161-01
10/02/2006
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
נחמה פלוז'ניק
עו"ד י. זהבי
עו"ד ר. דגן
הנתבע:
נחמה פלוז'ניק
עו"ד ע. מאירי
עו"ד א. ורכובסקי
פסק-דין

א.         רקע הדברים

1.         נחמה פלוז'ניק (להלן: " התובעת") הינה תושבת חוץ המתגוררת בארה"ב, שבבעלותה מגרש בדרך מכבים פינת רחוב פריימן באזור התעשייה בראשון לציון, חלקה 226 גוש 3939 (להלן: " מגרש התובעת"). מגרשה של התובעת היה מושכר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, והוא עודנו מושכר על ידה לשוכרים המנהלים שם עסק לרחיצת מכוניות ומכירת מכוניות משומשות (התובעת בעמ' 2). הנתבעת הינה חברת הדלק " דור אנרגיה" (להלן: " הנתבעת"). כיום היא מהווה חלק מקבוצת "אלון דור", לאחר שהנתבעת וחברת הדלק "אלון" התמזגו.

2.         בין התובעת לבין הנתבעת התנהל משא ומתן לשם הקמת תחנת דלק על מגרשה של התובעת. המשא ומתן החל ביוזמת הנתבעת באמצע שנת 1995 (ראה ההתכתבויות בין הצדדים וההצעות והטיוטות המוקדמות משנת 1995 שצורפו כנספחים א'-ו' למוצגי הנתבעת). באותם שלבים מוקדמים של המשא ומתן, בחנה התובעת גם אפשרויות אחרות להתקשרות עם תחנות דלק אחרות, ובהן חברות "פז, "און", "דלק" ו"סונול" (ההתכתבויות וההצעות של חברות אלו צורפו בנספח ד' לתצהיר התובעת). בחודש ספטמבר 1996 ערך הכלכלן דוד לנדאו (להלן: " לנדאו") עבור התובעת טבלת השוואה של ההצעות השונות (נספח ה' לתצהיר התובעת), ובהתאם לכך התגבשה אצלה ההחלטה להמשיך ולקיים משא ומתן רק עם הנתבעת (סעיף 9 לתצהיר התובעת). לטענת התובעת, הנתבעת היתה מודעת לעובדה זו. לפי השקפתה של התובעת, המשא ומתן האמיתי עם הנתבעת החל רק לאחר קבלת הטבלה של לנדאו; לפני כן, היא עדיין בחנה את כל האפשרויות העומדות בפניה (עמ' 4-10 לעדותה). עם זאת, התובעת בדקה גם בשנת 1997, בעת שניהלה עדיין משא ומתן עם הנתבעת, אפשרות להקמת התחנה בידי חברת "סונול" (סעיף 11 לתצהירה).

3.         כפי שהסתבר לתובעת בדיעבד ובאיחור רב - בעקבות מכתב ששלחה אליה הנתבעת ביום 24.3.99 (נספח ח' לתצהיר התובעת) - ניהלה הנתבעת בשנת 1996 משא ומתן להקמת תחנת דלק אחרת על מגרש המצוי אף הוא על דרך המכבים, באותו צד של הדרך, ובמרחק של 150 מטר בלבד ממגרשה של התובעת. ההסכם להקמת תחנת הדלק האחרת נחתם ביום 24.11.96 עם חברת בית קירור משמר בע"מ (להלן: " תחנת משמר" ו" הסכם משמר") , בלא ידיעתה של התובעת (ההסכם צורף בנספחים י"ב1 ו- י"ב2 לתצהיר התובעת). לאחר חתימת הסכם משמר, ובמשך למעלה משנתיים ימים בהם התנהל משא ומתן אינטנסיבי בין התובעת לבין הנתבעת על הקמת תחנת דלק על מגרשה של התובעת, לא מצאה לנכון הנתבעת להודיע לתובעת על חתימת הסכם משמר.

ודוק: התובעת לא טענה בצורה מפורשת כי הנתבעת לא היתה רשאית לנהל משא ומתן להקמת תחנת דלק על מגרש אחר, שהרי גם התובעת בחנה במהלך שלבים שונים של המשא ומתן עם הנתבעת אפשרות להתקשר עם חברות דלק אחרות. בסיכומי התובעת נטען כי רק בתחילת 1997, עם כניסתו של עו"ד רון גזית לתפקידו בייצוג התובעת, החל משא ומתן ממשי בין הצדדים, ורק אז היה ברור לתובעת כי היא מעניקה לנתבעת בלעדיות (סעיף 13 לסיכומים). אמנם בסיכומי התשובה מעלה התובעת את הטענה המפורשת כי אסור היה לנתבעת לנהל משא ומתן עם חברת משמר בלי לגלות זאת לתובעת (סעיף 13). אך ברור כי אם המשא ומתן הרציני החל רק בסוף שנת 1996, או תחילת שנת 1997, לא יכולה להיות לתובעת טענה לגבי עצם ההתקשרות של הנתבעת עם חברת משמר. כך גם אמר בעדותו (עמ' 26) נציגה של התובעת במשא ומתן, עו"ד אליעזר קינדרמן (להלן: " עו"ד קינדרמן"). טענתה הממשית של התובעת היא, כי משנחתם ההסכם להקמת תחנת משמר, שיש לו השלכות חשובות על כדאיותה של הקמת תחנת דלק על מגרשה של התובעת, היה על הנתבעת לגלות עובדה מהותית זו לתובעת. טענה זו עומדת בבסיס התביעה לפיצויים שהגישה התובעת כנגד הנתבעת.

4.         הנתבעת לא סברה כלל כי עליה לגלות לתובעת את דבר חתימתו של הסכם משמר. היא החליטה לגלות עובדה זו לתובעת רק ביום 24.3.99, לאחר קבלת התיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד-1994, שנתקבל בכנסת ביום 21.7.98 (ס"ח 1678 עמ' 287 - להלן: " התיקון לחוק"). סעיף 4(ב) לחוק המתוקן הטיל מגבלה לפיה נאסר על חברת דלק להקים תחנה אם במרחק קטן מ- 1 ק"מ בדרך עירונית קיימת תחנת דלק אחרת של אותה חברה. סעיף 4(ה) לחוק המתוקן מאפשר בתנאים מסויימים חריגה ממגבלה זו, כפוף לאישור הממונה על ההגבלים העיסקיים. במכתבה של הנתבעת לתובעת מיום 24.3.99, אשר עסק בהערות שיש להכניס בטיוטת ההסכם בין התובעת לנתבעת, דיווח ב"כ הנתבעת, עו"ד דורון ליבן (להלן: " עו"ד ליבן"), לב"כ התובעת, עו"ד קינדרמן, על התיקון לחוק, באומרו:

"למרשתי קיים הסכם להקמת תחנת תדלוק, באתר שמרחקו מהמקרקעין של מרשתך קטן (ככל הנראה) מזה הקבוע בתיקון הנ"ל. בנסיבות אלו, יתכן וידרש אישור הממונה על ההגבלים העיסקיים להתקשרות האמורה".

5.         הודעה זו של הנתבעת נוסחה בצורה מעורפלת עד מאד, שלא לומר מטעה: לנתבעת ולבא-כוחה היה ברור כי התיקון לחוק חל על המקרה, וכי יהיה צורך באישור הממונה על ההגבלים העסקיים להתקשרות עם התובעת, שכן מגרשה של התובעת היה במרחק קטן בהרבה מן המרחק המותר בחוק להקמת תחנת דלק אחרת של הנתבעת (150 מטר בלבד, לעומת ההגבלה המתייחסת ל- 1 ק"מ). אינני נותן אמון בטענתו של עו"ד ליבן כי בעת כתיבת המכתב - שמונה חודשים לאחר תיקון חוק משק הדלק - הנתבעת לא ידעה עדיין מה המרחק בין מגרש התובעת לתחנת משמר. עו"ד ליבן התפתל על דוכן העדים בנקודה זו, ולא היה בפיו מענה לשאלה כיצד ציפה שהתובעת תבדוק את תחולת התיקון לחוק הדלק כאשר הוא סרב למסור לה נתונים כלשהם לגבי התחנה האחרת (ראה להלן), ומדוע כתב כי המרחק קטן "ככל הנראה" מ- 1 ק"מ (עמ' 61-62). הוא העלה טענה חדשה, שזכרה לא בא בתצהיר, כאילו הודיע לעו"ד קינדרמן בשיחות בעל-פה שהמרחק הוא פחות מ- 1 ק"מ. אין סיבה לקבל גירסה מתוקנת זו, אשר סותרת את מכתביו של עו"ד קינדרמן, ואת עדותו המהימנה.

6.         לא זו אף זו: אם אין די בכך שהנתבעת העלימה מן התובעת את דבר חתימתו של ההסכם להקמת תחנת משמר, הרי שהיא המתינה עם גילוי זה לא פחות מ- 8 חודשים לאחר שהתקבל התיקון לחוק. אני מתקשה לתת אמון בטענת הנתבעת כי לא ידעה דבר על הכוונה לתקן את החוק קודם לפרסומו ברשומות, שכן אין זה סביר שחברות הדלק לא עקבו אחר תיקון כה חשוב בחוק משק הדלק. עו"ד ורד שניאור, אשר ייצגה את הנתבעת לפני עו"ד ליבן (להלן: " עו"ד שניאור"), העידה כי חברות הדלק הקטנות (וביניהן הנתבעת) נאבקו כנגד הכוונה לתקן את החוק, ודרשו שמרחקי המינימום לא יחולו עליהן (עמ' 93). מכאן ברור שהן ידעו על הכוונה לחוקק את החוק. בכך סתרה עו"ד שניאור את האמור בסעיף 55 לתצהירה, ואת האמור בסעיף 67 לתצהירו של יוסף אביב, מנהל ייזום בנתבעת (להלן: " אביב"), כאילו איש בנתבעת לא ידע על הכוונה לחוקק את התיקון לחוק, או על הליכי החקיקה שקדמו לחקיקתו. עו"ד קינדרמן לא שלל את האפשרות כי ידע על תיקון החוק, אך הסביר כי לא ראה בו כל חשיבות לעניינה של התובעת כל עוד לא ידע על הסכם משמר (עמ' 31).

7.         קשה עוד יותר להסביר את המחדל של הנתבעת ונציגיה במשא ומתן לגלות לתובעת את עובדת חתימתו של הסכם משמר במשך 8 חודשים לאחר תיקון החוק. עו"ד ליבן ואביב טוענים בתצהיריהם כי כאשר נודע דבר התיקון לנתבעת, החל תהליך לא קצר של בדיקת השפעת החוק על התחנות השונות של התובעת שהיו בשלבי תכנון. גם תירוץ זה אין לקבל: מה שהיה על הנתבעת לבדוק הוא לא את כל תחנותיה, אלא את ההסכמים שניהלה באותה עת להקמת תחנות חדשות. חשוב לציין כי בתקופת זו, במהלך 8 חודשים שלאחר תיקון חוק משק הדלק, ניהלה הנתבעת עם התובעת משא ומתן שכלל החלפת טיוטות, מכתבים ופגישות, מבלי להסב את תשומת ליבם של נציגי התובעת לתיקון שחל בחוק משק הדלק ביום 21.7.98. בתקופה ארוכה זו, שבה התנהל משא ומתן אינטנסיבי בין הצדדים, לא מצאו נציגי הנתבעת לנכון לגלות לנציגי התובעת את דבר חתימתו של הסכם משמר, למרות שהם אינם חולקים על מידת חשיבותו של הסכם זה לתובעת לפחות למן היום שבו תוקן חוק משק הדלק, והוטל איסור על הקמת תחנות דלק שהמרחק שביניהן קטן מ- 1 ק"מ (עו"ד ליבן בעמ' 61-62).

עובדה זו מחזקת את המסקנה שהעדר הגילוי לתובעת בדבר חתימת הסכם משמר נבע מהחלטה מכוונת של נציגי הנתבעת למנוע מן התובעת מידע זה במהלך המשא ומתן. לכן הם נמנעו מלמסור מידע זה לתובעת גם בשלב שבו הפך מידע זה למהותי ביותר - אף לדעתם. עובדה היא שעו"ד ליבן - ולזכותו יאמר הדבר - הבין מייד כאשר נודע לו על הסכם משמר, לאחר שהתיק הועבר אליו מעו"ד שניאור, כי עליו לגלות עובדה זו לתובעת בשל תיקון חוק משק הדלק, וכך גם עשה; לדבריו, "הפריעה לו" העובדה שמידע זה לא נמסר לתובעת, והוא "הרגיש לא טוב" בענין זה (עדותו בעמ' 61-62). אך בעדותו, שהיתה מגמתית, חש צורך להצדיק את התנהגות מרשתו, אף כי ניתן היה להתרשם כי גם הוא מבין שהנתבעת נהגה עם התובעת שלא כשורה. אלמלא הועבר התיק לעו"ד ליבן, ספק אם הנתבעת היתה מגלה לתובעת עובדה זו גם מאוחר יותר.     

8.         זאת ועוד: גם בעת שהנתבעת גילתה לתובעת - סוף סוף - כי קיים הסכם להקמת תחנת תדלוק אחרת של הנתבעת "במרחק קטן (ככל הנראה) מזה הקבוע בתיקון לחוק",  היא סרבה למסור לתובעת פרטים כלשהם על התחנה האחרת, וניסתה להמשיך ולהסתיר מן התובעת את העובדה שתחנת משמר אמורה לקום במרחק של 150 מטר ממגרש התובעת, על אותו כביש ולאותו כיוון נסיעה. התובעת נדהמה לקבל את מכתבה הנ"ל של הנתבעת מיום 24.3.99, ועו"ד קינדרמן דרש מיד לקבל פרטים על התחנה האחרת (שטרם הוקמה באותה עת), וזאת במכתבו מיום 11.4.99 (נספח ט'1 לתצהיר התובעת).

הנתבעת לא השיבה על מכתב זה, גם לא לאחר מכתב תזכורת (נספח ט'2 לתצהיר התובעת). במכתבו של עו"ד ליבן מיום 3.5.99, הוא התעלם כליל ממכתבה הנ"ל של התובעת, צרף טיוטה חדשה של ההסכם המוצע עם התובעת, והציע לתאם פגישה משותפת. לפיכך, שלח עו"ד קינדרמן לעו"ד ליבן שתי תזכורות נוספות ובהן דרישה לקבל תשובה על שאלותיו (נספח י' לתצהיר התובעת), ורק אז התקבלה תשובתו של עו"ד ליבן מיום 19.5.99, בה הודיע כי "הנתבעת איננה מוכנה בשלב זה של המו"מ לחשוף פרטים ביחס לחוזה הנוסף... הואיל ומדובר בסודות מסחריים".

התובעת שבה ודרשה מן הנתבעת למסור לה פרטים על התחנה האחרת, והנתבעת שבה ודחתה דרישה זו (ראה ההתכתבויות בנספח י' לתצהיר התובעת). לאור תשובתה הנ"ל של הנתבעת, ולאחר שהתובעת הצליחה לברר בעצמה פרטים חלקיים על התחנה האחרת, והבינה שמדובר במגרש הממוקם 150 מטר צפונית למגרשה היא - הודיעה התובעת לנתבעת ביום 11.7.99 כי היא "החליטה להפסיק בשלב זה את המו"מ" עם הנתבעת (נספח י"א לתצהיר התובעת). עם זאת, התובעת הוסיפה במכתבה כי על מנת להקטין את נזקה היא תהיה מוכנה לשקול את חידוש המשא ומתן, אם הנתבעת תמסור לה פרטים מלאים על התחנה האחרת, כנדרש במכתביה הקודמים של התובעת. הנתבעת לא מסרה את הפרטים הנדרשים, דבר שהביא לקיצו את את המשא ומתן בין התובעת לנתבעת.

9.         סירובה של הנתבעת למסור לתובעת את הפרטים הנדרשים על ידה נעשה שלא בתום לב, ואין בינו ובין הגנה על סודות מסחריים דבר ולא כלום. אינני נותן אמון בטענתו של עו"ד ליבן (סעיף 47-49 לתצהירו) כי התנהגותה של הנתבעת נבעה מרצונה להגן על סודות מסחריים. התובעת לא דרשה במכתביה לקבל לידה העתק מהסכם משמר, אלא ביקשה לדעת מתי נחתם ההסכם להקמת תחנה אחרת; מהו מיקומה; מהם הסיכויים לאישור תחנה נוספת על ידי הממונה על ההגבלים העיסקיים, ורשויות אחרות; ובכמה יקטנו, להערכת הנתבעת, הכנסות התובעת מן התחנה שעל מגרשה בשל קיומה של התחנה האחרת (ראה מכתבי התובעת בנספח י' לתצהירה). בכל אלו אין סוד מסחרי כלשהו. אכן, עו"ד ליבן נאלץ לחזור בו בעדותו מן הטענה כאילו מסירת הפרטים שנדרשו על ידי התובעת היתה פוגעת בסודות מסחריים של הנתבעת (עמ' 62-65). הוא העלה נימוק חדש -לא פחות מופרך - לסירובה של הנתבעת למסור את הפרטים: החשש שמא חשיפת הפרטים תפגע בסיכוי לקבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים (כלום העלה מישהו אצל הנתבעת בדעתו להעלים פרטים אלו מן הממונה?).

10.        המסקנה כי הנתבעת החליטה לאחר תיקון חוק משק הדלק שהיא איננה מעוניינת בשתי תחנות סמוכות, מתחזקת לאור המגעים שניהלו נציגי התובעת עם נציגי חברת "אלון" לאחר שהתגלה להם קיומו של הסכם להקמת תחנה סמוכה של הנתבעת. באותה עת התנהלו מגעים לרכישת הנתבעת על ידי אלון חברת הדלק לישראל בע"מ (להלן: " אלון"), ולפיכך התקיימה ביום 25.7.99 פגישה בין עו"ד קינדרמן לבין מר אורי בוגומילסקי, מנהל מחלקת הפיתוח באלון. הלה שלח לעו"ד קינדרמן הצעה מסחרית חדשה (נספח י"ג לתצהיר התובעת), שהוקפאה לאחר מכן בשל רכישת הנתבעת בידי אלון (נספח י"ד לתצהיר התובעת).

ביום 3.11.99 התקיימה פגישה בין נציגי התובעת (עו"ד קינדרמן ורו"ח איגר) לבין מר בוגומילסקי ומר דוד וייסמן, מנכ"ל אלון (להלן: " וייסמן"). בפגישה זו הודיע מר וייסמן בצורה מפורשת כי אין מקום להקמת שתי תחנות דלק של הנתבעת באותו מקום (ראה סיכום פגישה ומכתבו של עו"ד קינדרמן מיום 22.12.99, נספח ט"ו לתצהיר התובעת, ותצהיריהם של עו"ד קינדרמן ורו"ח איגר המאשרים את תוכן הדברים כפי שנרשם). ממכתבו של עו"ד קינדרמן ניתן ללמוד כי התובעת היתה מוכנה גם בשלב זה לחתום על הסכם עם הנתבעת להקמת תחנת דלק על מגרשה, בהתאם לתנאים שסוכמו בטיוטות שהוחלפו עד לשלב של הפסקת המשא ומתן, אם כי היא הודיעה כי היא שומרת על זכותה לתבוע פיצוי בגין התנהגותה של הנתבעת במהלך המשא ומתן, והנזקים שנגרמו לתובעת עקב כך.

11.        בתצהירו של בוגומילסקי ובעדותו הוא טוען כי ההחלטה שלו ושל מר וייסמן שאין מקום להקים תחנת דלק על מגרשה של התובעת לאור הסכם משמר נבעה מכך שהם לא היו בקיאים בפרטים באותה עת; לכן הם נטו לקבל את דברי עו"ד קינדמן כי התחנות מתחרות זו בזו, באופן שאין כדאיות כלכלית בהקמת שתיהן. אין לקבל טענה בלתי סבירה זו, כפי שאינני נותן אמון בטענתו של בוגומילסקי כי בעת הפגישה לא ידע בדיוק היכן ממוקמים תחנת משמר והמגרש של התובעת (עמ' 74). יש לזכור כי פגישה זו התקיימה לאחר שב"כ התובעת שלח לנתבעת מכתבים בהם דרש לברר פרטים על התחנה האחרת, ואף הבהיר כי התובעת תדרוש פיצוי בגין נזקיה הנובעים מהסתרת פרטים אלו במהלך המשא ומתן (נספחים ט1 ו-יא' לתצהיר התובעת). לכן, קשה להאמין שבוגומילסקי ווייסמן לא בררו את הפרטים לפני שהודיעו בפגישה עם עו"ד קינדרמן על  החלטתם כי אין מקום לשתי תחנות דלק. אין זה הגיוני שעו"ד קינדרמן היה זה ששכנע אותם כי אין מקום לקיום שתי תחנות הדלק, שהרי מטרת הפגישה מבחינת עו"ד קינדרמן היתה להקים את התחנה על מגרשה של התובעת. כפי שיובהר לעיל, תחנת משמר אכן מכרסמת בכדאיות הכלכלית של תחנה נוספת על מגרשה של התובעת, כפי שסברו בוגומילסקי ווייסמן באותה עת, ואין זה בטוח כלל וכלל שהממונה על הגבלים עסקיים היה מאשר את הקמת שתי התחנות. לכן, אינני מקבל את טענת בוגומילסקי, כי הנתבעת היתה מוכנה אז להקים תחנה על מגרשה של התובעת.

מסקנה זו נובעת בהכרח גם מן העובדה שהנתבעת סרבה למסור לתובעת פרטים כלשהם על התחנה האחרת, אף כי זה היה התנאי של התובעת להמשך ניהול המשא ומתן. הנתבעת בוודאי הבינה שהתובעת איננה יכולה להמשיך ולנהל משא ומתן מבלי לקבל אותם פרטים שדרשה על התחנה האחרת, בשל ההשלכה הכלכלית של קיומה של תחנה אחרת על ההסכם המתגבש עם התובעת. אם למרות זאת סרבה הנתבעת לדרישה הכל כך סבירה ומתבקשת מאליה של התובעת - אות היא כי היה מנוי וגמור עמה באותה עת "לטרפד" את המשא ומתן. לכן גם הודיעו בוגומילסקי ווייסמן לעו"ד קינדרמן כי אין מקום להקמת שתי התחנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ