1.
עילת התביעה וטענות הצדדים:
התובעת היא חברה קבלנית העוסקת בביצוע עבודות תשתית ופיתוח (להלן: "
התובעת" או "
חאקי").
הנתבע 1 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן :"
הבנק" או "
דיסקונט")- הנו תאגיד בנקאי אשר בזמנים הרלוונטים לתובענה, שימש כבנק מלווה לפרויקט בנייה של שכונת מגורים בכרמיאל בשם מעלה חוחית (להלן : "
הפרויקט").
הנתבעת 2, חברת טריפל אר בע"מ, היא חברה העוסקת בניהול פרויקטים לבניה (להלן : "
טריפל אר").
התובעת טענה כי התקשרה בחודש יוני 1996 עם חברת תורמוס יזום ופיתוח פרויקטים בע"מ (להלן: "
תורמוס"), בהסכם לביצוע עבודות פיתוח ותשתית בפרויקט.
לפרויקט ניתן ליווי בנקאי על ידי המחלקה לליווי פרויקטים של הבנק.
זמן קצר לאחר שהתובעת החלה לבצע את עבודתה בפרויקט נקלעה תורמוס לקשיים כספיים. התובעת טענה כי הודיעה לתורמוס על ביטול ההתקשרות עמה. לאחר שהבנק השתלט על הפרויקט באמצעות טריפל אר, ששימשה כחברת ניהול מטעמו, ועל רקע הבטחות מצד נציגי הבנק וטריפל אר כי תורמוס אינה מנהלת יותר את הפרויקט,וכי הבנק וטריפל אר הם האחראים לתשלום שכרה של התובעת -הסכימה התובעת לחזור ולעבוד בפרויקט.
לטענתה של התובעת, נקבע כי התמורה שתקבל עבור ביצוע העבודות תשולם לה בהתאם לכמויות ולעבודה שיבוצעו בפועל וייבדקו ע"י מודד מטעם התובעת. כמו כן, סוכם כי התמורה עבור ביצוע העבודות תהיה לפי מחירון "דקל קבלן ראשי", להוציא עבודות הקשורות למחסנים, אשר תמורתן תשולם לתובעת לפי מחירון "דקל עבודות קטנות".
התובעת טענה כי העבירה לטריפל אר חשבונות לתשלום בגין עבודות שביצעה, על פי מדידות שביצע מודד מטעמה. בתחילה שולמו החשבונות באופן סדיר. אולם, החל מחודש נובמבר 2006 החל עיכוב בתשלומים. לאור עיכוב זה חרגה התובעת ממסגרת האשראי בחשבונה וחויבה בריבית חריגה. נאמר לתובעת על ידי מנהל סניף בנק דיסקונט בו התנהל חשבונה (סניף וינגייט בבת ים) (להלן : "
הסניף"), כי אין הוא למעשה לקוח שלו אלא לקוח של הבנק. הסניף החל לדרוש אישורים מהמחלקה לליווי פרויקטים בבנק למשיכות שיקים מחשבונה של התובעת.
התובעת טענה כי במקום שיועברו לה הכספים אותם היתה זכאית לקבל בגין ביצוע העבודות בפרויקט, דאג הבנק להגדיל את מסגרת האשראי שלה מ - 100,000 ש"ח ל - 1,250,000 ש"ח והחתים אותה על הלוואה בסך 700,000 ש"ח אשר כנגדה שיעבדה התובעת שני כלי עבודה שלה.
עוד טענה התובעת, כי שיעבדה את כלי העבודה כאמור לעיל על יסוד הבטחות הבנק כי ענייני הכספים יוסדרו בקרוב - בין אם על ידי ביצוע תשלום בגין עבודות שביצעה ובין אם על ידי ביטול הריביות החריגות בהן חוייב חשבונה.
התובעת טענה כי החל מחודש נובמבר 1997, כאשר החריגה בחשבון הבנק שלה אשר נבעה מן העיכוב בתשלום הייתה ניכרת ביותר, עשו הנתבעים בחשבונה כבשלהם כשהם מאשרים משיכות שנועדו לצרכי הפרויקט בלבד. עוד נטען כי בפועל שימש חשבונה גם למימון רכישתם של חומרי בניה עבור קבלנים אחרים שהועסקו על ידי הנתבעים בפרויקט.
לטענתה של התובעת הוגש על ידה חשבון סופי בחודש פברואר 98'. בחודש מרץ 1998, בעוד בנק דיסקונט או טריפל אר ממשיכים לעכב תשלום כספים בגין עבודות שביצעה התובעת, הורה הבנק שלא לכבד שיקים אותם משכה התובעת לצורך תשלום לקבלני משנה וספקים בקשר עם הפרויקט. בהמשך אף הוגבל חשבונה מכוח חוק הגבלת שיקים ללא כיסוי.
בעקבות הגבלת חשבונה של התובעת, שילם הבנק ישירות לספקים במקום להפקיד את הכספים אשר הגיעו לתובעת לחשבון הבנק ולגרום על-ידי כך לביטול הגבלתו.
התובעת טענה כי כאשר דרשה את תשלומם של הכספים להם הייתה זכאית, דרשו ממנה הנתבעים לחתום על כתב ויתור ולאחר מכן על הסכם פשרה לקבלת סכום מסוים עבור העבודות שביצעה, כאשר סכום הפשרה היה נמוך בהרבה מן החוב כלפיה.
התובעת טענה כי סירבה להיכנע לדרישת הבנק לחתום על הסכם הפשרה, למרות שהיתה מוכנה להתפשר עם הבנק אם תבוטל על ידו לאלתר כל הריבית שהצטברה בחשבונה.
התובעת גם טענה כי לבקשת הבנק מונה כונס נכסים קבוע לחברת תורמוס. מספר חודשים לאחר מכן הועבר לחשבונה של התובעת סך של 1,404,000 ש"ח ויתרת חובה של התובעת בחשבונה הופחת עד לגובה הבטחונות. כמו כן החל הבנק לממש את כלי העבודה ששועבדו, על מנת לגבות כספים בגין יתרת חובה של התובעת - אשר נוצרה אך ורק עקב מעשי ומחדלי הנתבעים.
לטענתה של התובעת, חייבים לה הנתבעים סכום של 856,141 ש"ח (633,444 ש"ח +הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה מדד בסיס אוגוסט או לפי מדד פברואר 2000 בצירוף הפרשי ריבית והצמדה) שהוא יתרת התמורה לה זכאית התובעת בגין העבודה שביצעה; סך של 400,000 ש"ח בגין הריבית בה חויבה התובעת ולחילופין סך של 280,000 ש"ח בגין רכיב זה; סך של 75,000 ש"ח בגין הפסד רווחי שכירות עקב תפיסת כלי עבודה של התובעת במסגרת הליכי הוצל"פ בהם נקט כנגדה הבנק, וסך של 500,000 ש"ח כפיצוי כספי בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לה ובגין פגיעה במוניטין וביכולתה לבצע פרויקטים נוספים עקב הגבלת חשבונה בבנק.
כמו כן, עתרה התובעת למתן צו עשה להחזרת הרכוש המשועבד וצו מניעה האוסר על מכירתם, ולחילופין מינוי כונס נכסים שיפעיל את הרכוש המשועבד.