פסק-דין בתיק ת.א. 1056/00 - פסקדין

1.         התובעת ילידת 1.3.1976, וטופלה מילדותה על ידי רופאת הילדים במרפאת הנתבעת, ד"ר דינה שינדל. בתקופה שמיום 28.8.85 ועד ליום 3.6.86 סבלה התובעת מכאבי ראש חוזרים ונשנים, עד אשר בתאריך האמור הופנתה על ידי הרופאה לביה"ח "הדסה" שם נערכה לה בדיקת CT של המוח, שהעלתה כי מקור כאבי הראש בגידול ממאיר מסוג MEDULLOBLASTOMA, שהצריך ניתוח דחוף, ולאחר מכן טיפול כימותרפי הקרנות ומעקב.

 2.        כיום, התובעת היא כבת 30 שנה, רווקה, ובעקבות מחלתה נותרה נכה בשיעור של 64 אחוזים, כפי שקבע המומחה הרפואי של בית המשפט, ד"ר מטות, בחוות דעתו מיום 27.2.05, בגין פגימות אלה: 20 אחוזי נכות בגין מצבה הנפשי; 35 אחוזי נכות בגלל פרפלגיה קלה עד בינונית לפי ס' 29(2) (א) - (ב) למבחנים שלפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956; 30 אחוזי נכות בגין חסר בעצם הגולגולת, וכן 20 אחוזי נכות בגלל נשירת שיער ניכרת.  

3.         לטענת התובעת, הרופאה התרשלה בכך שלא חשדה מוקדם יותר באפשרות קיומו של הגידול; היה עליה לנקוט באמצעים הדרושים עוד בסמוך ככל האפשר לתלונתה הראשונה של התובעת על כאבי הראש, לא כל שכן זמן קצר לאחר מכן, כשהתלונות חזרו על עצמן.

            עמדת הנתבעת היא כי הרופאה פעלה כראוי ובמקצועיות; לא היה כל דופי בטיפול ובהתיחסות אל התובעת; לא היתה התרשלות; מכל מקום, האיחור באיבחון, אם היה כזה, לא השפיע בסופו של דבר על מצבה של התובעת, שהחלימה בעקבות הניתוח, ממחלתה, ומכאן, לשיטת הנתבעת, יש לדחות את התביעה.

4.         התובעת הסתמכה בתביעתה על חוות דעתו של ד"ר ג'וזה אברם, נוירוכירורג, אשר תיאר בחוות דעתו ת/2 מיום 5.9.99 כי התובעת "התלוננה כבר יותר משנה בעיקר מכאבי ראש, הקאות, קשיים בהליכה, אך למרות שביקרה במרפאת קופ"ח כללית לא הופנתה אף פעם לבדיקה נוירולוגית או לבדיקות הדמיה כלשהן. ... אבחנה מוקדמת יותר של הגידול הייתה מונעת", לדעתו, "חלק מן התופעות מהם היא סובלת היום...".

5.         הנתבעת מתבססת על חוות דעתו נ/1 של ד"ר נתן ברנד, מומחה לנוירולוגיה של ילדים ומבוגרים, מיום 17.2.01. לדעתו, "תלונות על כאבי ראש הנם תופעה שכיחה המועלת בלמעלה ממחצית הילדים - ביצוע בדיקות הדמיה לא בררניות לכל כאב ראש הנה דרך לא מומלצת ולא ראויה.  ... רופאת הילדים", כך הוא מפרט בס' 14 בעמ' 15 של חוות דעתו, "פעלה כראוי, זיהתה במהירות את האופי השונה של כאבי הראש, אפיינה את טיב הממצאים הנוירולוגיים כראוי והפנתה אל בית החולים במועד שאיפשר הסרה מלאה וריפוי מלא של השאת."

6.         על מנת לבחון את מצבה של התובעת, את השפעת האיחור באיבחון, אם היה כזה, וכן ליתן הערכה אובייקטיבית אם אכן היתה במקרה דנן סטיה מרמת רפואה נדרשת, מונה ד"ר מטות כמומחה של בית המשפט. הוא בדק את התובעת וקבע את מצבה הרפואי ונכויותיה, כנזכר לעיל, וקביעות אלה מקובלות עלי.

            באשר לטיב פעולתה של הרופאה, הגיע ד"ר מטות למסקנה כי "על פי החומר המצוי בידי, נראה כי הנתונים הקליניים שהיו בידי הרופאה המטפלת בקופת חולים עד תחילתו של חודש יוני 1986, לא חייבו העמקת הבירור, הפנייה לרופאים מומחים, או ביצוע בדיקות עזר נוספות, כולל הדמיה מוחית. התנאים השתנו", כך הוא מסביר, "עם הופעתם של התסמינים והממצאים הנוירולוגים אשר הביאו להפניה לבית החולים."

            עוד ציין ד"ר מטות בחוות דעתו כי "למרות שחלק מקשייה של הנבדקת נובעים ממיקומו של הגידול שנכרת, הרי שנראה כי מרבית המגבלות מהן (היא) סובלת תואמות את אלה הנגרמות כתופעות לוואי של הטיפול הקרינתי/כימי אותו קיבלה."

• 7.                   ביקוריה של התובעת אצל הרופאה תועדו ברשומות הרפואיות שניהלה הרופאה במרפאתה, כך:

ביום 28.8.1985 נרשם: "היה חום וכאבי ראש, אין ממצא קליני. בבטן התחתונה ב ... גוש (צואה?) כאבי ראש. שתיה מרובה."

ביום 6.10.1985 נרשם: "כאבי ראש - בעיקר על קיבה ריקה 95/70 ... OBSERVATIO  מרכיבה משקפיים, להביא ממצאים של רופא עיניים. ספירה כללית דם ל ...".

...

...

ביום 30.12.1985 נרשם: "להמשיך בטיפול, קשיים בקריאה בבית הספר, יתכן הפרעות במיקוד OBSERVATIO".

...

...

...

ביום 8.4.1986 נרשם: "הקאות, חום, כאבי ראש בזמן כפוף אין ממצא קליני בראות ובבטן אינה שותה OBSERVATIO"