פסק-דין בתיק תק 6824/02 - פסקדין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לאופנועו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 12/12/01.

התובע טען בתביעתו כי בעת שרכב על אופנועו, סטה רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע מנתיבו, באופן פתאומי וללא איתות וכתוצאה מכך איבד התובע את השליטה על האופנוע ונפל.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי שמע צעקות, עצר את רכבו וראה כי לאופנוע נגרמו נזקים קלים בידית, שפשוף קל באגזוז וכן פנס איתות נסדק. הנתבע טען כי אין לו מושג מהיכן הגיע התובע אך לדעתו ניסה לעקוף את רכבו מימין ונפל על המדרכה.

התובע העיד כי התאונה אירעה ביום גשום וכי נסע בנתיב הימני במהירות נמוכה מאוד והנתבע שנסע בנתיב השמאלי סטה לפתע ימינה ודחף אותו לעבר המדרכה. התובע העיד כי האופנוע פגע במדרכה ונפל. התובע הודה בעדותו כי אינו יודע אם היה מגע בין האופנוע לרכב אך סטייתו החדה של הרכב ימינה גרמה לו להדחף לכיוון המדרכה.

התובע העיד כי הנתבע עצר, עזר לו להרים את האופנוע ומסר את פרטיו אך ביקש שלא לערב את חברת הביטוח. התובע הוסיף והעיד כי לאחר שהודיע לנתבע את הערכת השמאי בדבר גובה הנזק דחה הנתבע את דרישתו.

הנתבע העיד כי נסע בנתיב הימני וכי לא ראה את התובע אך לדעתו התובע נסע מהר וניסה לעקוף את רכבו מימין. הנתבע העיד כי אשתו, שישבה לצידו ברכב, שמעה צעקות, לכן עצר את הרכב וראה את התובע על המדרכה ואת האופנוע שוכב כשחלקו על המדרכה.

עוד העיד הנתבע כי היתה שריטה קלה על הידית והאגזוז וכן הפנס האחורי נשבר וכי אמר לתובע שבמקום להכנס למשפטים הוא מוכן לשלם 150 ש"ח אך לאחר כמה ימים התובע התקשר אליו ואמר שהערכת הנזק מגיעה לאלפי שקלים.

הנתבע טען כי לרכב שלו לא נגרם כל נזק וכראיה צירף אישור מחברת ההשכרה כי הרכב הוחזר לחברת ההשכרה, ביום 16/12/01, ללא כל נזק.

לאחר ששמעתי ובחנתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע.

עדותו של התובע היתה אמינה ועקבית.

לעומת עדותו של התובע כי נסע בנתיב הימני ואילו הנתבע שסטה לנתיב נסיעתו, גרם לו לסטות  לכיוון המדרכה ולאבד השליטה על האופנוע, העיד הנתבע כי למעשה לא ראה את האופנוע לפני התאונה ולפיכך טענתו כי התובע נסע במהירות וניסה לעקוף את רכבו מימין, אינה אלא בגדר השערה בלבד. זאת ועוד, עדותו של הנתבע כי אשתו שמעה צעקות וכשעצר את הרכב, ראה את התובע כשאופנועו שוכב חלקו על המדרכה וחלקו על הכביש, תומכת למעשה בעדות התובע כי עקב סטיית הרכב, נדחף לעבר המדרכה ונפל מאופנועו.

מעבר לכך שהנתבע לא דאג להביא את אשתו לעדות, הרי שעצם העובדה שהנתבע עצר את הרכב, בחן את הנזקים שנגרמו לאופנוע והציע לשלם לתובע פיצוי שלהערכתו שיקף את הנזק שנגרם, תומכת בגרסתו של התובע כי התאונה אירעה עקב סטייתו הפתאומית של הנתבע לנתיב נסיעתו של התובע.

טענתו של הנתבע כי לרכבו לא נגרם כל נזק, אין בה כדי לסייע לו שכן התובע הודה בהגינותו, בעדותו כי אינו יודע אם היה מגע בין האופנוע לרכב אך סטייתו הפתאומית של הרכב לעבר נתיב נסיעתו, היא שגרמה לו לסטות לעבר המדרכה ולאבד השליטה על האופנוע.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע שסטה מנתיב נסיעתו בפתאומיות, מבלי לוודא שהינו יכול לעשות כן בבטחה וגרם לתובע לסטות לעבר המדרכה ולאבד השליטה על האופנוע.

אשר לגובה הנזק, התובע צירף לתביעתו דו"ח שמאי על פיו ניזוק האופנוע בצידו הימני ועלות תיקון הנזקים מסתכמת בסך של 6,086 ש"ח כולל מע"מ.

על פי דו"ח השמאי ועל פי עדותו של התובע, רק חלק מהנזק תוקן בפועל, בעלות כוללת של 1,547 ש"ח.

בנסיבות אלה, כשהנזק לא תוקן בשלמותו וכאמור בדו"ח השמאי יש להפחית מהערכת הנזקים שלא תוקנו, את סכום המע"מ בגין אותם נזקים שלא תוקנו בסך של 660 ש"ח כך שהנזק מסתכם בסך של 5,427 ש"ח.

בנוסף נשא התובע בשכ"ט שמאי בסך של 600 ש"ח כך שהנזק מסתכם בסך של 6,027 ש"ח.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,027 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 10/6/02 ועד מועד התשלום בפועל.