פסק-דין בתיק תק 1961/04 - פסקדין

1.         תביעה ותביעה שכנגד בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 19/9/03 בסח'נין (להלן: "התאונה").

2.         התובע מס' 2 בתביעה המקורית הינו בעליו של רכב מסוג פג'ו מ.ר. 94-083-15 (להלן:"הפג'ו") ובעת התאונה, נהג ברכב התובע מס' 1.

3.         הנתבע מס' 1 (בתביעה המקורית) הינו בעליו של רכב מסוג פורד מ.ר. 94-872-05 (להלן:"הפורד") ואף נהג בו בעת התאונה.

4.         חברת ביטוח אחת היא זו שביטחה את שני הרכבים המעורבים בתאונה. ("אריה" ו"כלל" חברות לביטוח בע"מ).

5.         הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לתאונה.

6.         במהלך הדיונים אשר התקיימו בפניי, שמעתי את גירסאות הצדדים המעורבים, והם אף הדגימו את אופן התרחשות התאונה, לשיטתם, באמצעות רכבי הדגמה. כמו גם עיינתי בתיק החקירה המשטרתי אשר הוגש לעיוני. בהקשר זה יצוין כי בשל תאונה זו, לא הוגש כתב אישום כנגד מי מהמעורבים בתאונה.

7.         לאחר שעשיתי כן, הרי שהנני מבכרת את גירסת התובעים המקוריים (בתביעה המקורית) על פני גירסת הנתבעים בתביעה המקורית.

            גירסת התובע מס' 1 בתביעה המקורית, מהימנה עלי ושעה שגולל אותה בפניי, אותות האמת עלו הימנה.

8.         חיזוק לגירסת התובע מס' 1, הנני מוצאת בעדותו של מר חלאילה אברהים, אשר הובא לעדות מטעמו, ואשר ישב לידו בעת התאונה. גירסתו של מר חלאילה מהימנה עלי, ושעה שגולל אותה בפניי, אותות האמת עלו הימנה. גירסת  מר חלאילה עולה בקנה אחד עם גירסת התובע המקורי ומחזקת אותה.

9.         מטעם הנתבע מס' 1 (בתביעה המקורית), הובאה להעיד רעייתו הגב' חוסין פטחיה, ואולם כפי שפורט לעיל, הנני מבכרת את גירסת התובע ועדו מר חלאילה על פני גירסתה באשר לאופן התרחשות התאונה ובאשר לאחריות לה.

10.        עיון במיקום הנזקים ואופיים כפי שנמצאו בשני הרכבים המעורבים, יש בהם כדי להתיישב עם גירסת התובע המקורי ולחזק אותה.

11.        מגרסת התובע המקורי עולה כי התאונה ארעה במעגל תנועה , שעה שהנתבע מס' 1, הגיח מצד ימין, כשתמרור "האט ותן זכות קדימה" היה בכיוונו. לפיכך עיקר האחריות לתאונה רובצת כאמור לפתחם של הנתבעים בתביעה המקורית. יחד עם זאת, לאור העובדה  בתאונה אשר התרחשה במעגל תנועה כאמור, הרי שהתובע מס' 1 נושא באשם תורם להתרחשות התאונה אשר אותו אאמוד בשיעור של 15%. שכן, גם שעה שנתונה זכות קדימה, הרי שזכות כזו יש לקבל ולא לקחת, ולנהוג במשנה זהירות כנדרש במקרים בו ישנו מפגש בין שני רכבים, כפי שארע במקרה דנן.

12.        מסקנתי מכל האמור לעיל היא איפוא, כי הנתבעים בתביעה המקורית נושאים באחריות לתאונה בשיעור של 85% ואילו התובע בתביעה המקורית נושא באחריות לתאונה בשיעור של 15%.

13.        לעניין הנזקים:

            בעקבות התאונה, רכב הפג'ו הוכרז כ"אובדן כללי". על פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה המקורי, הרי שערך רכב התובעים המקוריים  מוערך בכ - 18,000 ש"ח. דא עקא, שבדיון שהתקיים בפניי ציין התובע מס' 1 כי הרכב נרכש בסכום של 15,000 ש"ח. בעליו הקודמים של הרכב היתה מדינת ישראל. בשל עובדה זו, כדרישת ב"כ חברת הביטוח, נראה לי להפחית 15% מערך הרכב, כך שערך הרכב הינו 12,750 ש"ח.

            על פי ניתוח סוגיית האחריות כפי שפורטה לעיל, הרי שהתביעה המקורית מתקבלת כך שהנתבעים בתביעה המקורית ישאו בתשלום ביחד ולחוד בסך 10,837 ש"ח (שהינו 85% מסך נזקיהם המוכחים של התובעים בתביעה המקורית).

כמו כן, צורף חשבון שכ"ט שמאי בסך 2,000 ש"ח. נציגת חב' הביטוח טענה בפניי כי מדובר בסכום שכ"ט שמאי גבוה ועתרה בפניי שלא לפסוק לתובעים את מלוא הסכום. דא עקא, ששעה שהובאה בפניי ראיית תשלום ולא הוכחה בפניי טענת מירמה או חוסר תום לב בגובה שכר טרחת השמאי, הנני רואה לפסוק את מלוא הסכום ששולם על ידי התובעים.

14.        התביעה שכנגד מתקבלת כך שהנתבעים בתביעה זו, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים שכנגד ביחד ולחוד סך 15% מנזקיהם המוכחים.