פסק-דין בתיק תק 1585/05 - פסקדין

התביעה שלפני ענינה סכסוך בין בעלת רכב שמזגנו התקלקל לבין מוסך אשר אליו הוכנס הרכב לתיקון. לטענת התובעת, רכשה הרכב סמוך לפני שהכניסה אותו לתיקון המזגן, משום שלטעמה המזגן לא קירר די הצורך. הנתבעת היא מוסך המתקנת כלי רכב מסוג טויוטה, הוא סוג רכבה של התובעת. אין חולק כי לנתבעת אין רשיון לתיקון מזגנים. ואני קובע כעובדה כי מנהלי המוסך לא הודיעו לתובעת כי אין הם מורשים לתקן מזגנים.

על פי הרישום בטופס הזמנת התיקון, התקלה היא "מזגן לא מקרר נכנס לפעולה מקרר כמה שניות ואז לא מקרר". הרכב הוכנס לתיקון ביום 5.7.04 כך לפי הרישום בטופס זה.

לענין תיקון מזגן בלא שיהיה לנתבעת רשיון לכך, טען נציגה בבית המשפט כי לא לשם תיקון מזגן הוכנס הרכב אלא לשם תיקון במערכת החשמל הקשורה למזגן.

על פי טענת התובעת, לא עלה בידי הנתבעת לתקן את התקלה במשך מספר ימים, לפחות עד ליום 12.7.04 שהרי ביום זה, כך לפי האמור בכתב ההגנה, בדק את הרכב המהנדס סלוצקי. עובדה היא איפה, שבמשך כשבעה ימים היה הרכב במוסך, בגלל תקלה במזגן מבלי שהצליחו לתקנו.

לטענת הנתבעת, התקלה כלל לא היתה במזגן, אלא במערכת החשמל הכללית, תקלה שבעקבותיה לא פעל המזגן. וכי משום שהתובעת סרבה להתיר לנתבעת לתקן התקלה, והרכב הוצא מהמוסך ללא תיקון.

כתמיכה בגירסתה הביאה הנתבעת את המהנדס סלוצקי שהעיד כי בדיקת הרכב העלתה תקלה במערכת החשמל של הרכב.

כתמיכה בגירסת התובעת הביאה את השמאי עידן ויקטור, שלפי חוות דעתו, התקלה כלל לא היתה במערכת החשמל של הרכב, אלא במסנן של המזגן שהיה סתום.

אין חולק על כך, שהרכב נכנס למוסך בנסיעה, והוצא ממנו על ידי התובעת בגרירה משום שלא ניתן היה להתניעו.

לאחר ששמעתי העדים, נראה בנסיבות הענין כי יש להעדיף את חוות דעתו של השמאי עידן ויקטור. המהנדס סלוצקי, העיד למעשה על פי עדות שמיעה, דהיינו, עדותו של עובד מעובדי המוסך אשר פירק את לוח המחוונים, על מנת לברר התקלה. כאשר הגיע המהנדס לבדיקת הרכב הרי עמד בפני עובדה מוגמרת של לוח מחוונים מפורק קצר בחוטי החשמל.

לעומתו, על פי עדות השמאי, אם אכן היתה תקלה של קצר בחשמל, הרי הרכב לא היה מגיע למוסך בנסיעה,אלא היה צורך לגרור אותו. וכפי המצב שנראה עת בדק המהנדס סלוצקי את מערכת החשמל, הרי לא יכול היה הרכב לנוע. משנשאל המהנדס סלוצקי, כיצד זה לא עלה בידי התובעת להתניע את הרכב, משבקשה להוציאו מהמוסך, לא היתה תשובה בפיו.

מעבר לכך, הנתבעת אינה מורשה לתקן מזגני רכב. אין ספק כי מזגן רכב קשור למערכת החשמל, והטענה כי לא במזגן עסקו אלא טפלו במערכת החשמל, טענה מיתממת היא. הוכח לפני שחלקים מסוימים של המזגן פורקו. אכן חלקים אלה הם חלק ממערכת החשמל אלא שהם חלקים חשובים בתפעול המזגן. ההבחנה בין מערכת חשמל של המזגן למערכת מכנית היא מלאכותית ואינה מקובלת עלי. בנסיבות המקרה, משנוכחו עובדי הנתבעת לדעת כי התקלה היא במזגן, כפי דברי התובעת שתלונתה בפעולת המזגן, הרי היה עליהם מלכתחילה להפנות התובעת למתקן מזגנים מוסמך, אשר בודאי מכיר ומתמצא במערכת החשמל.

אני מקבל חוות דעתו של השמאי כי התקלה כלל לא היתה במערכת החשמל אלא במסנן. וכי אילו היה מובא הרכב לתיקון למורשה לתיקון מזגנים היה מתקן הרכב בעלות נמוכה ביותר.

סוף דבר שאני מקבל התביעה.

באשר לסכום הפיצוי. בחוות הדעת קבע השמאי כי נוסף לנזק בסכום 6,680 ש"ח היתה ירידת ערך בסכום של 5,280 ש"ח. סכום זה מופרז ביותר ואין לו בסיס. הנזק למערכת החשמל תוקן בתיקון שאין בו כדי להוריד ערך הרכב. מכל מקום אין הסבר בחוות הדעת כיצד הגיע השמאי למסקנה זו של ירידת ערך.

אשר על כן, הפיצוי יהא בסכום של 6,680 ש"ח. בנוסף לסכום זה יתווסף סך של 2,920 ש"ח כשכ"ט שמאי, סה"כ סכום הפיצוי הינו 9,600 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.4.05 ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,500 ש"ח הוצאות משפט. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.7.05 ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום ט"ו בטבת, תשס"ו (15 בינואר 2006) בהעדר הצדדים

                                                            _________________