פסק-דין בתיק תק 13307/02

1.         התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, חברה לביטוח בע"מ, לתשלום יתרת תגמולי ביטוח המגיעים לו, לטענתו.

התובע ביטח אצל הנתבעת את רכבו מסוג פולקסוואגן פאסט (להלן: " הרכב") וזאת בפוליסה לביטוח כלי רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון (להלן: " הפוליסה").

ביום 6/12/01, כחודש לאחר רכישת הרכב, נהג התובע ברכב בשלולית מים, לא עמוקה, וזאת תוך כדי נסיעה בגשם קל, מספר מטרים בודדים לאחר שיצא הרכב מהשלולית נשמע רעש חזק והמנוע כבה.

ניסיון להתניע את הרכב כשל וגרם לרעשים נוספים ולנטרול מנגנון ההנעה של הרכב.

            נהג הגרר שהוזעק למקום ניסה אף הוא להניע את הרכב אך הדבר לא עלה בידיו ועל כן נגרר הרכב למוסך.

2.         במוסך אובחן כי עקב כניסת הרכב לשלולית המים, חדרו מים לבית מסנן האוויר ולמנוע, דבר שחייב את הסרת ראש המנוע, שטיפתו ועבודות נוספות.

            שמאי הנתבעת העריך כי מנוע הרכב שאב, במהלך הנסיעה בשלולית, כמות גדולה של מים אשר גרמה לנעילה הידרוסטטית (להלן: " הנזק הראשון").

            כן העריך השמאי כי ניסיון התנעת הרכב גרם לשבירת בית המתנע וגלגל התנופה (להלן: " הנזק השני") .

התובע נדרש לשלם למוסך סך כולל של 8,467.30 ש"ח.

השמאי העריך כי הנזק שנגרם לרכב מכוסה על פי הפוליסה והמליץ בפני הנתבעת לפצות את התובע בהתאם, בכפיפות לתנאי הפוליסה. מכאן כי, לכאורה, הכיר השמאי בכל הנזקים שנגרמו לרכב.

ברם, עיון בחוות הדעת מעלה כי השמאי לא הכיר בעלות הנזק השני בסך של 4,714 ש"ח.  השמאי המליץ לשלם לתובע סך של 2,952 ש"ח בגין הנזק ,בניכוי השתתפות עצמית בסך של 868 ש"ח.

התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת לתשלום יתרת הסכום בו נשא,דהיינו בגין הנזק השני.

3.         הנתבעת דחתה את דרישת התובע לתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק השני והעלתה מס' נימוקים מדוע אין להכיר בתביעתו:

3.1       הנזק הראשון אינו מכוסה בפוליסה שכן נגרם ממי גשמים ולא שיטפון/סערה. ס' 1 (5) לפרק א' לפוליסה מונה שורת נזקים המכוסים בפוליסה לרבות נזק הנגרם בגין "שיטפון סערה". וכניסה לשלולית מים , או חדירת מי גשמים אינה נמנים עליהם.

3.2       כניסת התובע לשלולית נעשתה מדעת ועל כן לאור הוראות ס' 26 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 ( להלן:"החוק") יש לדחות את תביעתו.

3.3       משאין להכיר בנזק הראשון - אין להכיר בנזק השני.

3.4       הנתבעת הכירה בנזק הראשון וזאת לפנים משורת הדין.

3.5       למען הזהירות ולמקרה ותדחנה טענותיה, טענה הנתבעת כי הנזק השני הינו נזק תוצאתי המוחרג בפוליסה.

לתמיכה בטענותיה, הגישה הנתבעת את פסק הדין שניתן בת.ק 2623/01 בבית משפט לתביעות קטנות בת"א בעניינו של קשני צבי נגד אריה חברה לביטוח בע"מ וכן את פסק הדין שניתן בת.א 2513/02 (י-ם) בעניינו של חאדר מוחמד נגד אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ובהם נדחו תביעות התובעים בגין נזקים שנגרמו עקב כניסת רכביהם לשלוליות מים.