פסק-דין בתיק תק 10471/02

1.         התובע והנתבע הינם שכנים המתגוררים בבית משותף ברחוב אילת 48 בחולון.

בפני תביעה לפסיקת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מסכסוך שהתגלע בינו לבין הנתבע בנוגע להצבת סוכה בחצר הבית המשותף.

2.     התובע טען בתביעתו כי ביום 20/9/02, ערב חג הסוכות, בנה סוכה בגינת הבית המשותף וכי הנתבע שהתנגד לפעולתו זו, בעט בסוכה והרס אותה. התובע עותר לחייב את הנתבע לפצותו בגין  הנזק לסוכה בסך של 2,400 ש"ח וכן בגין הפסד יום עבודה ועגמת נפש בסך של 600 ש"ח.

3.         הנתבע טען כי התובע בנה סוכה בשטח גינת הבית המשותף וגרם בכך לנזקים בגינה.

הנתבע הוסיף וטען כי הסמכות לדון בתביעה שעילתה סכסוך שכנים בנוגע לשימוש ברכוש המשותף, נתונה למפקח על הבתים המשותפים.

כן טען הנתבע כי הסוכה נבנתה בשטח הגינה בניגוד למקובל וללא קבלת הסכמת בעלי הדירות וכי במהלך הויכוח שהתגלע בעניין זה, אחז באחד ממוטות הסוכה ונענע אותו אך לא גרם כל נזק לסוכה.

עוד טען הנתבע כי עלות סוכה נעה בין 400 ל-600 ש"ח בהתאם להצעות מחיר שצורפו לכתב ההגנה.

4.     אשר לטענת הסמכות שהועלתה על ידי הנתבע הרי שבענייננו אין מדובר בתביעה שעניינה השימוש ברכוש המשותף אלא בתביעה לפיצוי בגין נזק שנטען כי נגרם לרכושו של התובע על ידי הנתבע. מעבר לדרוש אוסיף ואציין כי על פי סעיף 72 (ב) לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 הסמכות לדון

בסכסוך הנוגע להסגת גבול ברכוש משותף, מצויה בסמכות מקבילה של בית המשפט המוסמך או המפקח על בתים משותפים, על פי בחירת התובע.

5.     היות ומדובר בסכסוך שכנים, המלצתי לצדדים לנסות לפתור את המחלוקות ביניהם, במסגרת הליך של גישור. לצערי, הליך הגישור לא צלח לפיכך לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתביעה על בסיס העדויות והראיות שהובאו בפני.

6.     התובע העיד כי הנתבע שבר את סוכתו וכי בחג לא ישב בסוכה שכן הסוכה היתה שבורה. לאחר מכן חזר בו התובע מעדותו זו והעיד כי העמיד את הסוכה וישב בה אם כי לטענתו הסוכה לא היתה כשרה.

כן הודה התובע כי לא מדובר בסוכה שנקנתה כיחידה אחת אלא רכש את חלקי הסוכה, במקומות שונים אם כי לטענתו שילם עבור חלקי הסוכה סך של 2,600 ש"ח.

התובע לא זימן עדים מטעמו למרות שהודה כי היו עדים לאירוע ואף לא הגיש כל ראיות המעידות על הנזק שנגרם לסוכה.

7.     הנתבע הודה בעדותו כי זעזע את הסוכה וזאת בשל כעסו על עצם הקמתה בגינה ולא בשטח החניה כפי שנהגו במשך השנים ובשל הנזקים שנגרמו לגינה.

הנתבע הכחיש את הטענה כי הפיל את הסוכה והעיד כי לא גרם לסוכה כל נזק. הנתבע העיד כי צילם את הסוכה לאחר האירוע, התמונות הוגשו וסומנו, נ/2.

8.     מהעדויות עולה כי בין הצדדים התגלע ויכוח באשר להקמת הסוכה בשטח גינת הבית המשותף וכי עצם הקמת הסוכה בגינה, עוררה את כעסו של הנתבע שהתרעם על הנזקים שנגרמו לגינה כפי שעולה מהתמונות שהוגשו וסומנו, נ/1.

אכן ראוי היה כי הצדדים ודיירי הבית המשותף כולם, יגיעו להסכמות בדבר השימוש ברכוש המשותף ובכלל זה המקום הראוי להקמת סוכות. יחד עם זאת וגם אם התובע הקים סוכה בשטח הגינה, מבלי לקבל את הסכמת הדיירים אין ולא היתה כל הצדקה לגרימת נזק לסוכה שהינה רכושו וקניינו של התובע.

9.     לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים, אין בידי לקבל את עדותו של התובע בדבר הנזקים שנגרמו לסוכה.

עדותו של התובע נותרה בגדר עדות יחידה. למרות החלטתי מיום 1/1/03, בה הבהרתי כי על הצדדים לדאוג לזימון עדים מטעמם במידה ולא יושג הסדר במסגרת הליך הגישור, התובע לא דאג לזמן עדים או להמציא ראיות כלשהן בדבר הנזק שנגרם לטענתו, לסוכה.