פסק-דין בתיק תע"א 9528-07 - פסקדין

1.       לפני בקשה לאישור הסדר פשרה של תובענה ייצוגית.

2.       התובענה עסקה באי ביצוע הפרשות לקופת גמל בגין עובדים של הנתבעת. ביום 11.9.08 אושרה התובענה כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - החוק). ערעור הנתבעת נדחה (ע"ע (ארצי) 454/09). 

עילת התביעה שאושרה היא - אי ביצוע הפרשות לקופת התגמולים בקרן הפנסיה מכוח צו ההרחבה החל בענף השמירה.

הקבוצה אליה התייחס האישור היא  - העובדים שהועסקו (ועדיין מועסקים) ע"י הנתבעת במשך למעלה משישה חודשים, בתקופה שמיום 27.12.1999 ועד למועד ההחלטה, כשכירים בעבודת שמירה ואבטחה ובעבודת כפיים, ואשר לא הופרשו עבורם תשלומים לקופת התגמולים בקרן הפנסיה מכוח צו ההרחבה החל בענף השמירה.

3.       הצדדים הגיעו להסדר פשרה וביקשו את אישורו של בית הדין. הסדר הפשרה נעשה בשיתופו של ארגון העובדים היציג בנתבעת - הסתדרות עובדים לאומית, אשר חתם עם הנתבעת על הסכם קיבוצי מיוחד. עיקרי ההסדר הם כדלהלן:

א.      חברי הקבוצה יהיו זכאים לפיצוי בשיעור של 6% משכרם הקובע לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודה מזכה בהפרשות לקופת גמל.

ב.       הפיצוי יחושב על ידי בודק מוסכם שהוא רואה חשבון.

ג.        לחברי הקבוצה תשלחנה הודעות אישיות המודיעות על זכאותם.

ד.       התשלומים לחברי הקבוצה יפרסו, ובלבד שהתשלומים בכל חודש לא יפחתו מסכום של 10,000 ש"ח לחודש.

ה.      הסתדרות עובדים לאומית תפקח ותלווה את ביצוע הסדר הפשרה.

ו.        הסכם הפשרה לא יהווה מעשה בית דין כלפי יחידי הקבוצה אשר לא יחפצו לממש את זכאותם בגדרו.

4.       ביום 12.7.11 התקיים דיון במסגרתו נדרשו הצדדים להתייחס לנושא הפרשי הצמדה וריבית ולנושא של תוכן ההודעה לחברי הקבוצה. הצדדים הגישו נוסח הודעה מוסכמת וכן הודיעו כי לסכום הפיצוי יווספו הפרשי הצמדה מיום סיום העבודה או מועד מתן תוקף של פסק דין, לפי המוקדם.

5.       ביום 14.7.11 החלטתי שאין לדחות על הסף את ההסדר והורתי לצדדים לפרסמו כקבוע בחוק ולהעביר העתק ממנו לגורמים שונים כקבוע בחוק, ובין היתר ליועץ המשפטי לממשלה.

6.       לא הוגשו תגובות להסדר הפשרה, זולת תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בחודש 1/12. היועץ המשפטי לממשלה לא ראה לנכון להתנגד להסכם, אך ציין שתי נקודות שעל בית הדין לתת את דעתו אליהם: האחת, כי ה'בודק' שנקבע בסעיף 7 להסדר הפשרה אינו עולה על הגדרת הבודק בסעיף 19 (ב) (1) לחוק אלא דווקא על הגדרת הממונה לפי סעיף 20 (ב) לחוק; השניה, סוגיית ההצמדה שלפי ההסכם המקורי התווספה רק במקרה שתשלום סכום הפיצוי היה משתלם בחלוף שנה מתום תקופת ההתייצבות.

7.       הצדדים התייחסו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. באשר לסוגיה הראשונה נטען כי הבודק לפי סעיף 7 להסדר הפשרה אינו ה'בודק' או ה'ממונה' לפי הקבוע בחוק וכי חבר קבוצה שיהיו לו השגות יוכל לפנות לארגון העובדים שמפקח על ביצוע ההסכם; באשר לסוגיה השניה טענו הצדדים כי הסתפקות בריבית היא הוגנת בנסיבות הענין וכי גם פריסת שכר הטרחה אינה צמודה. הצדדים הגישו הסדר מתוקן ובו התייחסות לסוגיית ההצמדה כאמור בסעיף 4 לעיל.

8.       לאחר ששקלתי את הוראות הסדר הפשרה, אני סבור כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה. ההסכם קובע מנגנון כמעט מלא של פיצוי, הגם שלא התווספו הפרשי הצמדה מלאים - אלא מסוף תקופת יחסי העבודה או מתן תוקף של פסק דין, לפי המוקדם - ולא ריבית. מנגד ההסכם מלווה במנגנוני בקרה של ארגון העובדים וביצירת משטר חדש של יחסי עבודה קיבוציים בנתבעת. אכן אין בהסדר הפשרה משום מיצוי מוחלט של הזכויות שהן ברמת ודאות גבוהה, אך מאידך יש בו מנגנון שיאפשר לחברי הקבוצה את מיצוי הזכויות לעבר, להווה ולעתיד - בדמות היחסים הקיבוציים.

לא מצאתי במקרה הנוכחי למנות בודק כקבוע בסעיף 20 (ב) לחוק שכן, השאלות והתחשיבים אינם טעונים בדיקת מומחה.

9.       לאור האמור, להסכם הפשרה שהוגש במסגרת הבקשה מיום 01.02.12 ניתן תוקף של פסק דין. בתוך 14 ימים תפרסם הנתבעת על חשבונה מודעה, בשני עיתונים יומיים על אישור הסכם הפשרה בנוסח המצורף כנספח ה'.

ניתן היום,  כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: