פסק-דין בתיק תע"א 8497-08 - פסקדין

1.         התובע עבד אצל הנתבעת מס' 1 כעשר שנים עד שפוטר. לב המחלוקת בין הצדדים היא האם עבודתו אצל הנתבעת היתה רצופה, או שמא היתה תקופה בה התובע לא התייצב לעבודה ולמעשה התפטר ממנה, ולאחריה שב, כך שאת הזכאות לפיצויי פיטורים יש למנות רק מנובמבר 2006.

2.         רקע עובדתי

א.         הנתבעת מס' 1 (להלן - הנתבעת) היא חברה המתמחה בטיפול בגנים ואחזקתם.

ב.         הנתבעים מס' 2 ו - 3 הם בעלי המניות של הנתבעת. הנתבע מס' 2 (להלן -הנתבע) הוא מנהל הנתבעת.

ג.          התובע החל לעבוד בנתבעת ביום 1.1.98, כאחראי על תחזוקת גינות במוסדות. תחילה התובע עבד בעיר ראשון לציון ולאחר מכן, בשנת 2002, בעיריית תל אביב-יפו.

ד.         הצדדים לא הציגו חוזה עבודה או הודעה על תנאי עבודה.

ה.         התובע נעדר מהעבודה בחודשים מרץ - מאי 2006. בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה מהי נפקות אותה היעדרות. האם מדובר בהתפטרות של התובע או בתקופה בה התובע עבד או שהיה מוכן ומזומן לעבוד, ובגינה התובע זכאי לשכר. כלומר, האם מדובר בנתק ביחסי העבודה.

ו.          לתובע נמסר מכתב פיטורים ביום 12.12.07 (נספח א' לתצהיר התובע). על פי האמור במכתב זה, סיום עבודתו של התובע הוא יום 11.1.2008.

ז.          לאחר סיום עבודתו, שולמו לתובע פיצויי פיטורים בסך 11,312.15 ש"ח (סעיף 49 לסיכומי התובע וסעיף 38 לסיכומי הנתבעים).

ההליך

3.         כתב התביעה הוגש על ידי התובע, טרם שפנה לייצוג משפטי. סכום התביעה המקורי הועמד על מליון ש"ח (ואף זאת משיקולי אגרה, כאשר סכום התביעה לפני הפחתתו הועמד על למעלה מ - 1,600,000 ש"ח). בישיבת הקד"מ התובע נדרש להבהיר את תביעתו. הבהרה כאמור הוגשה, בה התובע פירט את את הסכומים הנתבעים, חזר בו מחלק מהרכיבים (למשל, התביעה לדמי כוננות) ואף צמצם את תביעתו לכ - 600,000 ש"ח. בסיכומי התובע סכום התביעה צומצם שוב, לכ - 483,000 ש"ח.

            יש להצטער על כך שלא הוגש כתב תביעה מתוקן שיכלול את כל טענות התובע. מכל מקום, משהגענו עד הלום, נתייחס לכתב התביעה ולהודעת התובע מיום 22.11.09 כאל כתב טענות אחד המאגד את טענות התובע, ככתב תביעה.

4.         בפנינו העידו התובע והנתבע והם נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם.

            מאחר שהתובע הקדיש חלק ניכר מסיכומיו לשאלת מהימנות עדותו של הנתבע, נציין כי איננו מקבלים את טיעוניו בנושא. התרשמנו כי הנתבע השיב לשאלות שנשאל ללא נסיון להתחמק מהן, כפי מיטב הבנתו ולא מעבר לכך. גם לא התרשמנו כי יש לייחס לעדות התובע משקל או מהימנות באופן שונה מעדות הנתבע. לפיכך, הכרעותינו מבוססות בעיקר על הראיות החיצוניות והאובייקטיביות והעדפת עדות זו על פני אחרת תהא ככל שזו נתמכת במסמכים ועל פי הגיונם של דברים.

5.         תמצית טענות התובע

א.         התובע זכאי למלוא שכרו ולפיצויי פיטורים בגין עשר שנות עבודה. על פי הראיות, הנתבעת סיימה עבודתה באחזקת גינות ציבוריות עבור עיריית תל אביב במהלך שנת 2005. בעקבות זאת, התובע הועסק במשרדי הנתבעת בעבודות שונות, כגון שיווק ופרסום, כתיבת יישומי תוכנה וכדומה.

            טענת הנתבעים כי התובע התפטר היא טענה מאוחרת שיש לדחות. משלא היתה הפסקה בעבודתו של התובע, הוא זכאי לשכר בגין כל התקופה, מאחר שהיה מוכן ומזומן לעבודה.

ב.         בנוסף, ועל יסוד אותה טענה, לעבודה ברצף, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין עשר שנות עבודה אצל הנתבעים.

ג.          התובע זכאי לפדיון הבראה בגין שבע השנים שקדמו לפיטוריו. גם אם תתקבל טענת התיישנות, יש לראות בתשלום הבראה בשלושת החודשים האחרונים לעבודה כתשלום שכר, מאחר שאותם סכומים הופחתו משכר התובע בשל העדרות למרות שעבד במשרה מלאה.