רקע
1. בפנינו תביעתו של מר עבד אלחכים חריז (להלן-
התובע), כנגד מעסיקתו לשעבר, חברת פונדק הצלבנים בע"מ ( להלן-
החברה /
הנתבעת1), ומנכ"ל החברה מר משה בן נעים (להלן -
משה/
הנתבע2) לתשלום :
פיצויי פיטורים בסך 94,792ש"ח.
דמי הודעה מוקדמת בסך 6,250 ש"ח
דמי חגים בסך 10,000 ש"ח ,
שעות נוספות 30,000 ש"ח נטו.
2. לטענת הנתבעים, התובע לא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, היות ונטש את העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת ובנסיבות שאינן מזכות בתשלום פיצויי פיטורים. וכל יתר רכיבי התביעה דינן להידחות.
3. התובע הינו תושב כפר סילת אלד'הר הנמצא בתחומי הרשות הפלסטינאית. בזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד התובע במדינת ישראל, בכפוף לאישורי עבודה אשר ניתנו לו על ידי אגף שירות התעסוקה במדינת ישראל.
4. בבעלות הנתבעת1- חברת פונדק הצלבנים בע"מ- ישנה מסעדה השוכנת לחוף הים קיסריה (להלן-
המסעדה). עד לשנת 1991- עבד התובע במסעדה שהייתה בבעלות אורה ברקוביץ . לאחר מכן הבעלות במסעדה עברה לחברת "פונדק הצלבנים בע"מ", והתובע המשיך בעבודתו כטבח בחברה. (ראה ריכוז נתונים חודשיים של שרות התעסוקה אגף מדור התשלומים).
5. העידו בפנינו התובע, ועד מטעמו- מר אבנר פרס, אשר במועד מתן עדותו שימש סגן מנהל אגף בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים. מטעם הנתבעים העיד הנתבע2- מר משה בן נעים שהינו מנהלה של הנתבעת1 .
תקופת עבודתו של התובע
6. לטענת התובע, הוא עבד כטבח במסעדה בקיסריה - החל משנת
1983 ועד
11/2004 ברצף אצל מעסיקים שונים, ובשנים האחרונות לעבודתו הייתה המסעדה בבעלות הנתבעת1, כאשר הנתבע2 היה מנכ"ל הנתבעת1.
7. מנגד טוענים הנתבעים, כי הנתבע2, הפך לבעליה של חברת פונדק הצלבנים בע"מ, החל מסוף שנת
1997, וקודם לכן הנתבע2, היה שכיר בחברה ביחד עם התובע ועובדים נוספים. לטענת הנתבעים, שולמו לתובע פיצויי הפיטורים בגין התקופה שקדמה לשנת 1997, השנה בה המסעדה עברה לבעלות הנתבע2, ולאחר מכן, התובע לא עבד ברצף, אלא החסיר ימי עבודה רבים ולעיתים אף חודשים מלאים, אם מחמת סגר שהוטל על השטחים ,או עוצר בשל המצב הביטחוני , ואף על פי כרטיסו האישי של התובע בשירות התעסוקה , ניתן לראות כי התובע הפסיק עבודתו בחודשים 12/98, 9/99, 1,8,9,10,11,12 בשנת 2000, כמו גם בחודשים 1,2,4,6,7,9,10,11,12 בשנת 2001, ובשנת 2002 לא עבד כלל, וכן בחודשים 3,4,5,6,7,8,9,10,11,12 בשנת 2003 -התובע לא עבד כלל (ראה נ/1)
8. על פי הוראות סעיף 1 (א) לחוק פיצוי פיטורים, והכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", הטוען לרציפות בעבודה, על מנת שתקום לו הזכות לפיצויי פיטורים , עליו מוטל נטל הראיה והשכנוע (ראה: דב"ע לג / 58-3 האוניברסיטה העברית נ' בתיה מינטל, פד"ע ה ,65 ; דב"ע נו / 69-3 ד"ר איסר מזר ; דב"ע לה/3-61 זיסו יוזיפוף נ' יעקב חנוני פד"ע ז 3 ; עע 1264/04 אלעביד פאיז נ חובב חקלאות בע"מ-לא פורסם). על התובע הנטל להוכיח את תקופת עבודתו ושיעור שכרו (דיון מספר נד' 23-3 חיים פרינץ נ' נתי גפן ואח', פד"ע כו , 552).ב ובהתאם ובכפוף
9. מטעם התובע, הוגשה תעודת עובד ציבור (ת/2), אשר נערכה על ידי מר אבנר פרס -סגן מנהל אגף בכיר ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים (להלן- אבנר), ובשל חשיבותה להלן ציטוט מהאמור בה :
"1.
לכל עובד תושב האוטונומיה ,המועסק בישראל ומדווח באמצעותנו קיים במערכת כרטיס אישי (ארצי ומצטבר) ובו נתוני השתכרותו וימי העבודה שדווחו ע"י מעסיקיו,ז"א הנתונים המצויינים בכרטיס האישי של העובד מתבססים על הנתונים שמעסיקיו דיווחו ע"ג יומני העבודה החודשיים.
2. אגף מת"ש היתרים ותשלומים אינו עוסק באכיפה בשטח ולכן אין באפשרותנו לאמת את הנתונים המדווחים ע"י המעסיקים.
3. המעסיק חותם על נכונות הנתונים המדווחים והם מהווים בסיס להכנת משכורתו של העובד לניכויים המחוייבים"
10. עיון בטופס "ריכוז נתונים חודשיים" בכרטיסו האישי של התובע באגף שרות התעסוקה, מגלה כי התובע עבד בתקופות שונות אצל מעסיקים שונים,החל משנת 1989 ולא משנת 1983 כפי שטוען התובע: