פסק-דין בתיק תע"א 4856-10 - פסקדין

1.         המחלוקת העיקרית מושא הליך זה הינה דרישת התובעת לפיצויי פיטורים. מחלוקות נוספות נוגעות לזכאותה לזכויות סוציאליות, ולזכאות הנתבע לקיזוז תשלומים שונים ששילם, לטענתו, ביתר.  

2.         מטעם התובעת העידו היא עצמה ויועץ המס מר שלום כהן. מטעם הנתבע העיד הוא עצמו.    

3.         להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.        הנתבע, מר מרדכי (מוטי) דינר, הינו הבעלים של גן ילדים בנתניה (להלן: הגן).

ב.         התובעת, גב' סימון גדי, עבדה בגן הילדים אשר בבעלות הנתבע החל מיום 25.1.06 ועד ליום 18.10.09. בחודשי העבודה הראשונים עבדה כמבשלת במשרה חלקית (עמ' 7 לפרוטוקול), ובשאר התקופה עבדה כסייעת במשרה מלאה.

ג.         ככלל, נפתח הגן בשעה 7:00 והיה צוות קבוע שהחל לעבוד בשעה זו. שעות העבודה הרגילות של התובעת היו 7:30 ועד 16:30. בתחילה עבדה שישה ימים בשבוע; לאחר מכן עבדה דרך כלל בימים א' - ה', אולם היו שבועות בהם עבדה גם ביום ו'.

ד.         התובעת קיבלה שכר שעתי, שעמד במרבית תקופת העבודה על סך של 25 ש"ח, ובשנת 2009 הופחת לבקשתה (לפחות בכל הנוגע לרישום בתלושי השכר) לסך של 21 ש"ח. 

ה.        ביום 5.8.09 עברה התובעת ניתוח, ושהתה בחופשת מחלה עד ליום 18.10.09. לאחר תום ימי המחלה לא שבה לעבודתה אצל הנתבע, בנסיבות המצויות במחלוקת בין הצדדים.

ו.         ביום 1.11.09 נבדקה התובעת על ידי ד"ר אירנה מוסטובוי, רופאה תעסוקתית. בסיכום הבדיקה נקבע כי התובעת " מסוגלת לעבוד ללא הליכה ועמידה ממושכת, ללא הרמת משקולות כבדים" (להלן - האישור הרפואי; נספח א' לכתב ההגנה).

ז.         ביום 19.11.09 שלח הנתבע מכתב לתובעת (נספח ב'1 לכתב ההגנה), בו הודיע כי הינו רואה את אי חזרתה לעבודה לאחר תום חופשת המחלה כהתפטרות. להלן לשון המכתב:

"... נמסרו לידי תעודות מחלה עד 18.10.09 ולכן היית מחויבת לחזור לעבודה ב 19.10.09. מסיבות לא ידועות לא נהגת כך. פניתי אלייך ושוחחתי איתך בנושא חזרתך לעבודה מספר פעמים והבנתי שאין בכוונתך לחזור לעבודה... ולכן מסיבות אלו ניתן להבין ולראות בזאת מצב של התפטרות מרצון".

ח.        התשובה למכתב הנתבע נשלחה על ידי ב"כ התובעת ביום 25.12.09 (נספח ב' לכתב התביעה), ובמסגרתה הכחישה התובעת כי התפטרה וטענה כי " בנסיבות העניין, יש לראות הודעתך הנ"ל כפיטורים...". ביום 25.1.10 שלח ב"כ התובעת מכתב נוסף לנתבע, במסגרתו פירט את הזכויות הנדרשות על ידי מרשתו (נספח ג' לכתב התביעה).

להלן נבחן כל רכיב מתביעתה של התובעת בנפרד - כאשר ראשית תובא התשתית העובדתית הרלוונטית, ולאחריה הכרעתנו.

נסיבות סיום ההתקשרות

התשתית העובדתית

4.         כאמור לעיל, ביום 5.8.09 עברה התובעת ניתוח, וכתוצאה ממנו שהתה בחופשת מחלה בתחילת שנת הלימודים בגן. הצדדים לא חלקו על כך שבמהלך חופשת המחלה ביקר הנתבע בביתה של התובעת, והיא מסרה שיש בדעתה לחזור לעבודה מיד עם תום ימי המחלה (סעיף 9 לתצהיר התובעת).

            לדבריה, יצרה קשר טלפוני עם הנתבע במהלך חופשת המחלה והנתבע הסביר כי " בינתיים יש לי מישהי" (סעיף 10 לתצהירה) ולכן אין צורך כי תיחפז לחזור לעבודתה. הנתבע אישר זאת, והבהיר כי " אני חייב שתהיה לי עובדת בגן ולכן כמובן שהיתה לי מישהי במקומה..." (עמ' 12 לפרוטוקול) - ולכן לא הלחיץ את התובעת לשוב טרם שתחוש במיטבה.

5.         בהמשך חופשת המחלה, ככל הנראה ביום 16.9.09 (עמ' 8 לפרוטוקול), ביקרה התובעת בגן ושוחחה עם הנתבע על תנאי עבודתה (להלן - הביקור). במהלך הביקור הודיע הנתבע לתובעת כי מדי פעם תתבקש להתחיל את עבודתה בשעה 7:00 במקום בשעה 7:30 (סעיף 12 לתצהיר התובעת, סעיף 14 לכתב ההגנה) וכי לא תוכל לקבל את יום שישי כיום חופשי באופן קבוע.

            התובעת הדגישה כי משך כשנה וחצי טרם יציאתה לחופשת מחלה קיבלה את יום שישי כיום הבחירה השבועי שלה (סעיף 12 לתצהירה), וכי היה חשוב לה להמשיך בכך נוכח היותה מסורתית. עוד טענה בחקירתה כי הנתבע דרש ממנה להגיע בשעה 7.00 " כל יום" (עמ' 7 לפרוטוקול), אך יצוין כבר כעת כי טענה זו מנוגדת לאמור בתצהירה.