פסק-דין בתיק תע"א 3828-07 - פסקדין

2.               התובע, תושב ג'נין,  הועסק על ידי הנתבע בעבודתו גינון. התובע נזקק להיתר כניסה לישראל. הנתבע נהג להנפיק לתובע אישורי עבודה לצורך קבלת היתר כניסה לישראל.

3.               התובע היה עובד יומי ושכרו שולם לו על ידי הנתבע לפי ימי העבודה שעבד. הנתבע דיווח לשירות התעסוקה על העסקתו של התובע ומספר ימי עבודתו בכל חודש וחודש.  התובע קיבל תלושי שכר משירות התעסוקה.

דיון   והכרעה

4.               המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים ושיעורם. כמו כן חלוקים הצדדים בזכאותו של התובע ליתר רכיבי התביעה: החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים ודמי הבראה.

תקופת העבודה

5.               שני הצדדים מסכימים כי התובע החל את עבודתו אצל הנתבע עוד בשנת 1986. ברם חלוקים הם באשר לרציפות תקופת העבודה ומועד סיומה. הלכה היא, כי נטל ההוכחה בדבר תקופת העבודה בה הועסק העובד ומהו גובה שכרו מוטל על העובד (ר' דב"ע נד/3-23 חיים פרינץ - עזבון המנוח אהרון וינגרטן ז"ל, פד"ע כ"ו 547).

6.               התובע טוען כי עבד אצל הנתבע ברציפות החל משנת 1986 ועד סוף שנת 2001, כאשר ההפסקות היחידות בעבודה היו כתוצאה מסגרים שהוטלו על השטחים. הנתבע טוען מנגד, כי לא הייתה רציפות בעבודתו של התובע, וכי התובע נעדר מעבודתו במשך תקופות ארוכות, גם בתקופות בהן לא הוטל סגר על השטחים. עוד טוען הנתבע כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים נסתיימו ביולי 2001 כאשר התובע חדל להגיע לעבודתו.

7.               עיון בריכוז נתונים חודשיים של התובע בשירות התעסוקה, בכרטיס האישי לעובד בשירות התעסוקה ובתלושי השכר מלמד כי התובע עבד אצל הנתבע בתקופות הבאות:

(א)              5/1986 - 3/1993 (למעט בחודשים פברואר 1991, אוקטובר 1992);

(ב)               6/1995 - 9/2000 (למעט מרץ - אפריל 1996,  אוגוסט 1997, דצמבר 1999, אוקטובר - דצמבר 2000);

(ג)                בשנת 2001 עבד התובע בחודשים פברואר, מרץ, מאי, יוני  ויולי (ר' תלושי שכר נספח א לתצהיר הנתבע).

באשר לתקופות בהן חלה הפסקה בעבודתו של התובע, מפנה ב"כ התובע אל רשימת הסגרים אשר בשלם נבצר מהתובע להגיע לעבודתו. עיון ברשימת הסגרים תומך חלקית בטענת התובע - בסוף חודש מרץ 1993 הוטל סגר עד ליום 21.4.1993. ביום 25.2.1994 הוטל סגר עד ליום 24.3.1994. ביום 19.10.1994 הוטל סגר נוסף אשר נפתח ביום 6.11.1994 וביום 22.1.1995 הוטל סגר עד ליום 16.2.1995. ברם, על אף שבחלק מתקופה זו לא הוטלו סגרים, לא הגיע התובע לעבודתו. כך בתקופה מיום 21.4.1993 עד יום 25.2.1994  למעלה מ- 10 חודשים רצופים לא הוטל סגר והתובע לא הגיע לעבודתו. כך גם בתקופה שמיום 24.3.1994 ועד ליום 19.10.1994 לא הוטל סגר ועדיין התובע לא הגיע לעבודתו. הפסקות אלה יש בהן כדי לנתק את הרצף התעסוקתי.

אשר להפסקת העבודה בתקופה שמאוקטובר 2000 ועד דצמבר 2000 - עיון ברשימת הסגרים מעלה כי ביום 6.10.2000 הוטל סגר אשר נפתח באופן חלקי רק ביום 14.12.2000. מכאן שהפסקה זו אין בה כדי לפגוע ברציפות התעסוקתית של התובע.

מועד סיום העבודה

8.               התובע טען כי עבד אצל הנתבע עד לחודש דצמבר 2001 ואילו הנתבע טוען כי התובע עבד עד חודש יולי 2001. עדותו של התובע לעניין זה לא הייתה ברורה ולא ניתן לסמוך עליה. מאידך גיסא מתלושי השכר של התובע (נספח א' לתצהיר התובע) עולה בבירור כי החודש האחרון לעבודתו היה יולי 2001 ואילו בדצמבר 2001 קיבל התובע תשלומים משירות התעסוקה בגין עבודתו בחודשים פברואר מרץ יוני 2001. לפיכך קובעים אנו כי התובע סיים את עבודתו בחודש יולי 2001.

9.               לסיכום - לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי תקופת העבודה הרציפה של התובע הינה החל מחודש יוני 1995 ועד לחודש יולי 2001.

נסיבות סיום עבודתו של התובע