פסק-דין בתיק תע"א 2828-09 - פסקדין

1.         התובע טוען כי פוטר מעבודתו אצל הנתבעת עת היה מאושפז בבית חולים, וכי הוא זכאי לתשלומים שונים ובהם: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ומענק חג.

            הנתבעת מכחישה את טענותיו מכל וכל, וטוענת כי התובע התפטר, וכי זכויותיו שולמו לו במלואן. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בגין נזקים שגרם לה התובע וחובות בגין הלוואות שניתנו לו, ולא הוחזרו במלואן.

2.         טענות הצדדים בתמצית            
התובע (להלן - משה) עבד אצל הנתבעת (להלן - פרינטיב) מיום 13/8/08 ועד ליום 31/5/09, והוא טוען כי עבד כמנהל מחסן לשביעות רצון הסובבים אותו. בחודש מאי 2006,  בעת שאושפז בבית החולים בשל דלקת ריאות, התקשר אליו מר זמיר ברלב, מנהל פרינטיב (להלן - זמיר) והודיעו כי הוא מפוטר. מאחר שפוטר בסמוך לסוף שנת עבודה, טוען משה כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, לפיצוי חלף הודעה מוקדמת, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולפיצוי בגין עוגמת נפש. מוסיף משה כי אף שלא השלים שנת עבודה, מאחר שפוטר בסמוך לה, הוא זכאי לדמי הבראה, כי על הצדדים חל  צו ההרחבה בענף הדפוס, כריכה וליטוגרפיה, ומכוחו הוא זכאי  לסעדים שונים. כמו כן טוען  משה כי הוא זכאי לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות, שכן עבד במשמרת של 11 שעות בכל יום.  

3.         פרינטיב מכחישה את האמור, וטוענת כי משה התפטר באמצע חודש מאי כאשר הודע לו על שינוי בעניין הרכב, והוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. מאחר שמשה התפטר קודם שהשלים שנת עבודה הוא אינו זכאי לדמי הבראה. פרינטיב הפרישה עבור משה הפרשות לביטוח מנהלים כעולה מתלושי השכר, ושולם לו גמול עבור עבודה בשעות נוספות, המצויין אף הוא בתלושי השכר. אף דמי החגים שולמו לו במלואם. פרינטיב מוסיפה כי היא חברה בהתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, וההסכם הקיבוצי החל על הצדדים הינו ההסכם של התאחדות המלאכה והתעשייה לענף הדפוס הכללי, כריכה, לוחות אופסט וצינקוגרפיה. משכך, הזכויות הנטענות מכוח צו ההרחבה, דינן להידחות.

בתביעה שכנגד טוענת פרינטיב כי משה גרם לה נזקים כבדים בסך של 35,000 ש"ח. בין היתר נטען כי משה השתמש ברכב החברה, שלא על פי ההוראות, ולכן נדרשו שירותי גרירה ותיקון, ופרינטיב נשאה בהן. כמו כן נדרש פיצוי בשל הונאת אחד משוכרי המשרדים שהשכירה פרינטיב, החזר הלוואות שקיבל משה, והוצאות טלפון אישי. פרינטיב טוענת כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה זויפו ואינם אוטנטיים. משה מכחיש טענות אלו וטוען כי פעל כדין ופרע את כל חובותיו לפרינטיב.

4.         נאמר כבר בראשית דברנו כי משה עשה עלינו רושם בלתי אמין, נתגלו סתירות רבות בעדותו, ועוד בטרם החל שלב שמיעת הראיות התברר כי משה מצא לנכון למסור לבית הדין מידע שאינו אמת. כך למשל הגיש משה בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר, ובה נכתב כי הוא " מאושפז כעת באשפוז יום בבית חולים הדסה בירושלים ועובר סדרת טיפולים בהרדמה". משנתבקש משה להמציא מסמכים התומכים בדבריו, המציא אישור על ביקור בבית חולים הדסה במועד שאינו רלבנטי כלל לבקשה. כאמור גם בעדותו נתגלו סתירות המערערות את אמינותו, כפי שיפורט להלן. מאחר שבתיק זה מתעוררות שאלות עובדתיות לא מעטות, יש להעדר אמינותו של משה השלכה על תוצאות פסק הדין.

5.         בקורות חייו של משה (נספח ג לכתב ההגנה) נכתב כי בין השנים 2001-2003 עבד בסופר דרינק כאחראי קו; בין השנים 2004-2006 עבד ב"ברמן" כמנהל מחסן, ובין השנים 2007-2008 עבד אצל יבואן כמנהל לוגיסטיקה ותפעול. בשאלון למועמד (נספח ד' לכתב ההגנה)  ציין משה כי שם היבואן הוא "פאן צעצועים ייבוא ושיווק" (להלן- פאן צעצועים). כך העיד משה לגבי מקומות העבודה הקודמים:

"ש. היכן עבדת לפני עבודתך בפרינטיב.       
ת. בסופר דרינק, אם איני טועה.      
ש. תנסה להיזכר.   
ת. אם זכרוני אינו מטעה אותי, בחברת סופר דרינק, איני זוכר עד מתי עבדתי שם, לא רוצה לומר סתם.    
ש. מתי עבדת בפאן יבואן.   
ת. כן, זה פאן צעצועים, זה לפני שהגעתי לעבוד בפרינטיב, את צודקת.
ש. כמה זמן עבדת בפאן צעצועים.    
ת. בערך שנה וחצי שנתיים, הייתי מנהל לוגיסטיקה ותפעול, הייתה לי אחראית ששמה דורית, איני זוכר את שם משפחתה" (ע' 8 ש' 1-10)

ואולם בתצהירו הצהיר כי עבד בסופר דרינק בלבד, וחברת פאן צעצועים או ברמן לא נזכרו בו כלל (סעיף 4).          

6.         זאת ועוד. בשאלון למועמד ציין משה כממליצה את "דורית" מחברת פאן צעצועים בצירוף מספר טלפון. בעדותו חזר ואמר כי דורית היא סמנכ"לית פאן צעצועים, וכי שמה ומספרה הם אלו המופיעים בשאלון למועמד (ע' 9 ש' 10-17). לפני קבלת משה לעבודה התקשרה גב' נילי שלום - מזכירתו של מר זמיר דאז - לדורית ושמעה ממנה מילים חמות ושבחים על משה (סעיפים 6-7 לתצהירה וכן הנספח לתצהיר). לאור ההמלצה החמה התקבל משה לעבודה בפרינטיב (סעיף 6 לתצהיר זמיר). ואולם מחומר הראיות שהוצג לפנינו עולה כי "דורית", איננה אלא אשתו של משה (נספח ט' לכתב ההגנה). משה לא הכחיש זאת, אך טען כי זמיר אמר לו כי הוא יכול לרשום כממליץ כל מכר שלו לרבות הוריו או אשתו (סעיף 9 לכתב ההגנה שכנגד, סעיף 7 לתצהירו), טענה זו מופרכת מיסודה.  ברי כי קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אינם יכולים לשמש כממליצים, מה גם שמשה טען כי אותה "דורית" היא מנהלת "פאן צעצועים". יתר על כן, בכרטיס העובד - טופס 101 (נספח ו' לכתב ההגנה) - ציין משה כי שם אשתו גליה. לכל אלה יש להוסיף כי פרינטיב טוענת שחברת פאן צעצועים אינה קיימת כלל (סעיף 7 לתצהיר מר זמיר, ע' 21 ש' 2-3). טענה זו לא נסתרה, ומשה לא הציג אף לא ראשית ראיה כי לא כך הדבר.

            מסקנתנו מכל האמור לעיל הינה כי משה התקבל לעבודה על סמך מצג שווא.