אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תע"א 2121-09

פסק-דין בתיק תע"א 2121-09

תאריך פרסום : 20/08/2012 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
2121-09
08/08/2012
בפני השופט:
אילן איטח

- נגד -
התובע:
ליאור כליף
עו"ד שלמה בכור
הנתבע:
1. איתי מחשבים ישראל בע"מ
2. עמרי נחושתן

עו"ד קוצר
פסק-דין

1.       לפנינו תביעה של התובע ובה הוא עותר לתשלום זכויות בגין תקופת העבודה וסיומה. התביעה הופנתה כנגד הנתבעת 1 (ביום 4.2.10 ניתן כנגדה צו פירוק וההליכים כנגדה עוכבו) וכנגד הנתבע 2, שהיה בתקופה הרלוונטית לתובענה אחד מארבעה דירקטורים של הנתבעת 1 והמנכ"ל שלה. התובענה נגדו מבוססת הן על עילת ה'אחריות האישית' והן על 'התחייבות אישית'.

המסגרת העובדתית

2.       הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) היא חברת מחשבים, אשר עסקה בפיתוח תוכנות משחק, ניהול ואלגוריתם והמיועדות לשוק העולמי. הפיתוח נמשך כ- 8 שנים ובשיאה, בסוף שנת 2007, העסיקה הנתבעת כ- 15 עובדים.

בתקופה רלוונטית לתובענה, היתה הנתבעת בבעלות מלאה של חברת חוץ (להלן: חברת האם), כשבתקופה הרלוונטית החזיק הנתבע 2 (להלן: הנתבע) 13% ממניות חברת האם. בנוסף, כיהן הנתבע כאחד מארבעת הדירקטורים של הנתבעת וכמנכ"ל שלה.

3.       התובע, איש מחשבים, החל לעבוד בנתבעת ביום 15.10.07 כמתכנת שתפקידו העיקרי לפתח פרוטוקול תקשורת תשתיתי (SAS) לשמוש בעתיד. תנאי עבודתו כללו שכר של 24,000 ש"ח ברוטו, גמול שעות נוספות בסך של 2,000 ש"ח, רכב צמוד, והפרשות לפנסיה (ביטוח מנהלים וקרן פנסיה) ולקרן השתלמות (להלן: קופות הגמל).

4.       מוצרי הנתבעת לא נקלטו בשוק ובתחילת 2008 איבדו המשקיעים את האמון בנתבעת, דבר שהביא את הנתבעת לקשיים כלכליים. כפועל יוצא מזה נקט הנתבע בשני מהלכים: הראשון, כינוס העובדים, מתן הסבר על מצב הנתבעת והצגת שתי אפשרות: האחת - המשך עבודה בשכר מופחת, להערכתו כארבעה חודשים, ולאחר מכן תשלום ההפרש (מתוך כספים שיתקבלו עקב פרויקטים שיצאו לפועל או ממשקיעים) - לטענת הנתבע, בכפוף ליכולות הנתבעת ולטענת התובע - ללא כל התניה והחל מחודש מאי, והשניה - פיטורים תוך תשלום הזכויות; השני, נטילת הלוואות אישיות והעברתן לנתבעת, וזאת מתוך אמונה כי הנתבעת תצליח לגייס משקיעים.

כל העובדים, ובכלל זה התובע, בחרו באפשרות הראשונה. בחודשים ינואר 2008 ואילך ירד שכרו של התובע לשכר יסוד של כ- 14,000 ש"ח (למעט בחודשים מאי - יוני בהם עמד על סך של כ- 15,500 ש"ח) וגמול שעות נוספות בסך של כ- 1,500 ש"ח, ומחודש מאי בסך של כ- 2,000 ש"ח.

5.       התקוות שמצבה של הנתבעת ישתפר נכזבו. במהלך שנת 2008 החלה הנתבעת לפטר עובדים, ובכלל זה ביום 4.8.08 - את התובע, אשר סיים את יחסי העבודה ביום 4.9.08.

6.       המהלכים לגיוס משקיעים, שהגיעו לשיאם בחודש דצמבר 2008, לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל, וכך גם הפרויקטים המקווים.

7.       שכרו של התובע לחודשים אוגוסט וספטמבר 2008 לא שולם וכן לא בוצעו ההפרשות לקופות הגמל. המחאות שנמסרו לתובע לפקודת קופות הגמל בגין חוב הנתבעת בוטלו בחלקן בהמשך, לאור העדר כיסוי לתשלומן.

ההליכים

8.       בכתב התביעה עתר התובע לתשלום הפרשי שכר עבודה בגין החודשים בהם שולם לו שכר מופחת, לתשלום הפרשות לקופות הגמל בגין הפרשים אלה ולתשלום פיצויי הלנת שכר בגין אותם הפרשים (להלן: תביעת הפרשי השכר) ; שכר עבודה שלא שולם בגין החודשים אוגוסט וספטמבר 2008; הפרשות שלא הועברו לקופות הגמל, ובכלל זה ניכויים מהתובע; פדיון חופשה; המצאת תלושי שכר וכן פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין "נזק מיסוי בגין אי תשלום פנסיה במועד, נזק מיסוי בגין אי תשלום קה"ל במועד ועוגמת נפש". עוד טען התובע כי יש לחייב את הנתבע בחיובי הנתבעת הן בשל אחריותו האישית והן בשל התחייבותו האישית.

9.       כאמור, כנגד הנתבעת הוצא צו פירוק והתובע הגיש תביעת חוב. ביום 31.10.10 הודיע המוסד לביטוח לאומי לתובע כי הוא מאשר את הפרשי שכר העבודה, דמי ההבראה ופיצויי הפיטורים - סה"כ (כולל הפרשי הצמדה) 98,098 ש"ח ברוטו.

10.   מטעם התובע העידו התובע בעצמו ומטעם הנתבעים: הנתבע, מר נועם ברטוב - מנהל הפיתוח בתקופה 10/02 - 10.2.09 וגב' אניטה קליינין - מי שהיתה המזכירה הראשית בנתבעת בתקופה 2/05 - 1.6.09 . בגמר ישיבת ההוכחות מיום 24.2.11 הודיעו ב"כ הצדדים כי יגישו רשימה מוסכמת של פירוט החובות לקופות הגמל (מועדים וסכומים). כן הודיע ב"כ התובע כי יגיש העתק מתביעת החוב למפרק הנתבעת וכן תשובה האם שולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי כספים לקופות הגמל בגין חוב הנתבעת.

11.   ביום 25.3.11 הוגשה הודעת הצדדים ובהמשך הוגשו סיכומיהם.

הכרעה

12.   כפי שכבר צויין עקב צו הפירוק נותרה התובענה רק כנגד הנתבע. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת הראיות שבפנינו אנו סבורים כי דין התביעה כנגד הנתבע להדחות. להלן נימוקינו:

13.   אין בסיס לעילת "האחריות האישית", שבסיכומי התובע הוגדרה כעילת 'הרמת מסך'. ואלה טעמינו בתמצית:

א.      לפי סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, הרמת 'מסך ההתאגדות' אפשרית בתנאים מסויימים ביחסים שבין חברה לבין בעל מניות. במקרה הנוכחי לא הוכח שהנתבע היה בעל מניות בנתבעת, ולמעשה מהראיות עולה כי הוא לא היה בעל מניות בנתבעת, ודי בכך כדי לדחות את הטענה להרמת המסך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ