פסק-דין בתיק תע"א 2104-09

1.         בתביעה זו מבקש התובע כי נורה לנתבעת (להלן - בזק או הנתבעת) להכיר בו כעובד מועבר של בזק, ונצווה על הנתבעת להעניק לו את מלוא זכויותיו ו/או ההטבות הניתנות לעובדים מועברים אצלה.

2.         תיק זה הועבר לבית דין זה מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, לאחר שהתברר כי עד הנתבעת, מר יצחק גלנטי, מכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (החלטת הנשיא סטיב אדלר, כתוארו אז, מיום 17.5.09).

3.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א.         התובע למד בבית הספר אורט יד סינגלובסקי במגמת בזק. התובע סיים את לימודיו בשנת 1976.

ב.         התובע התגייס לצה"ל בחודש אוגוסט 1976.

ג.          התובע שירת בשירות סדיר בצה"ל 3 שנים. משנת 1979 ועד חודש מרץ 1988 שירת התובע בשירות קבע. סך כל שירותו הצבאי של התובע נמשך 11.5 שנים  (ע' 4 ש'  1-12).

ד.         התובע החל לעבוד בחברת בזק בחודש 4/88.

ה.         הנתבעת היתה חברה ממשלתית לתקשורת, ובשנים האחרונות הפכה לחברה שאינה ממשלתית. כאשר הוקמה חברת "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ בשנות השמונים, נחתמו הסכמים קיבוציים בעניין העברת עובדים ממשרד התקשורת לחברת בזק. בהסכמים אלה נקבע מי זכאי למעמד של  "עובד מועבר", ומהן  הזכויות המוקנות לו מכוח מעמד זה. המחלוקת בין הצדדים בענייננו מתמקדת בשאלה האם התובע הינו בגדר עובד מועבר.

4.         התיישנות

נדון תחילה בטענת ההתיישנות שהעלתה בזק. לטענתה התובע ידע כבר בשנת 1988 כי נדחתה בקשתו לקבל מעמד של עובד מועבר על ידי חל"ת רטרואקטיבי. משכך התיישנה תביעתו זה מכבר. התובע טוען כי לא ידע עד שנת 2005 כי בקשתו לחל"ת כאמור לא אושרה, וכי גם בוגרי בזק ששירתו בצבא קבע הוכרו כעובדים מועברים.  בתצהירו הצהיר התובע בעניין זה כי:

"עם זאת, כטענת הנתבעת, בשלב מסויים הגביל בזק את הגדרת העובדים המועברים, ובזכרון דברים שנחתם עם הנתבעת נקבע כי כעובד מועבר יחשב רק מי ששירת עד 10 שנים בצבא (כולל צבא קבע).

לפיכך, עובדים אשר שירתו מעבר לזמן הקצוב בהסכם (שוב, כטענת הנתבעת) נקלטו כעובדים בבזק לאחר שחרורם כעובדים חדשים.

עם זאת, ע"פ הנוהל שהתקיים בבזק, אפשרה בזק גם לעובדים כמתואר לעיל להיקלט בבזק לאחר שחרורם מהצבא כעובדים ותיקים אשר תקופת שירותם נכללת בוותק שלהם, וזאת ע"י כך שאותם עובדים העבירו במועד חידוש עבודתם בבזק "בקשה לחל"ת ע"ש העובד" - באופן שבעצם התקופה בה לא עבדו בבזק נחשבה כתקופה בה התקיימו יחסי עובד מעביד, עת שהו בחופשה ללא תשלום" (סעיפים 4.11 - 4.13 לתצהיר).

התובע מילא טופס בקשה לחל"ת כאמור ביום 6.6.88 (נספח ג' לתצהירו), אולם בקשתו זו לא אושרה. במכתבו של מר ויגיסר מיום 29.4.1988 נכתב במפורש כי:

"אל: מיד"ר - מר אבי אטיאס

הנדון: מר חברוני אורי ת.ז. 5476037/6

ע"פ זכרון דברים שנחתם בינינו לבין צה"ל בוגרים אשר התחייבו ל- 3 שנות קבע נוספות (מעל 4 שנים ששרתו בפועל) תבוטלנה התחייבויותיהם כלפי חב' בזק.

ביטול ההתחייבות יכנס לתוקף בתום 7 שנות שירות קבע מעל שרות חובה.

מר חברוני סיים לימודיו ב- 15.7.76 ושרת בצה"ל מ- 9.8.76 עד 3.4.88 כך שאין לחב' בזק כל התחייבות כלפיו.