אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תע"א 1605-08

פסק-דין בתיק תע"א 1605-08

תאריך פרסום : 05/09/2012 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
1605-08
10/01/2012
בפני השופט:
מיכל לויט

- נגד -
התובע:
שרון מור עלימה
עו"ד תמורה דויטש-קאופמן
הנתבע:
ניו ליין קוסמטיקס בע"מ
עו"ד קרן בגנו כפרי
עו"ד אמיר לבקוביץ
פסק-דין

1.      התובעת עותרת בתביעה זו לתשלום פיצויים בגין הפרות נטענות של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 וחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; לפיצויים בגין פיטוריה שנעשו, על פי הנטען, בחוסר תום לב, ללא שימוע ותוך פגיעה בזכויות חוקתיות, וכן לזכויות נוספות: תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, החזר סכומים שקוזזו מהשכר, גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון זכות למימוש מוצרים בשם "מנה לדיילת" ופיצויי הלנת שכר.

2.      הנתבעת הינה חברה המשווקת לרשתות השיווק ולשוק הקמעונאי צבעי שיער ומוצרים לטיפוח השיער של חברת INDOLA הבינלאומית.

3.      התובעת, ילידת 1962 ואם חד הורית, עבדה בנתבעת מיום 1.12.99, בתפקיד דיילת מבצעים ברשתות השיווק השונות.

4.       התובעת פוטרה מעבודתה וקיבלה מכתב פיטורים נושא תאריך 15.2.07.

5.       מיום 29.3.07 לא היתה התובעת בהריון.

טענות הצדדים

6.      לטענת התובעת, היא היתה עובדת מסורה ומוערכת אשר הגיעה להישגים מקצועיים רבים ונחשבה לעובדת מעולה, ופוטרה לאחר כשמונה שנות עבודה, בעת הריונה ומפאת הריונה, תוך אפליה אסורה מחמת מינה והריונה, בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988.

התובעת טענה כי הרתה בחודש דצמבר 2006, כשתאריך הלידה המשוער שלה היה אוגוסט 2007.

לטענתה, דבר הריונה נודע לנתבעת ובמסגרת שיחת בירור שנערכה לה ביום 15.2.07 בהנהלת הנתבעת, נדרשה לאשר את שמועת ההריון והציגה אישור רפואי על כך מיום 22.2.07.

על פי הנטען, עם הצגת האישור הרפואי קיבלה התובע מכתב פיטורים רטרואקטיבי, נושא תאריך שיחת הבירור (15.2.07) בו נאמר כי פיטוריה ייכנסו לתוקף ביום 14.3.07.

התובעת טענה כי התקוממה כנגד ההחלטה לפטרה על רקע הריונה אולם נדרשה להחזיר מיידית את הרכב והטלפון הנייד שהועמדו לרשותה לצורך עבודתה ונתבקשה שלא לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.

בנוסף טענה התובעת כי נערך לה גמר חשבון בשכר חודש פברואר 2007, תוך ששולם לה פדיון חופשה, דמי הבראה והודעה מוקדמת ושוחררו לטובתה כספי הפיצויים שנצברו לזכותה בביטוח המנהלים, אולם השלמת פיצויי הפיטורים לא שולמה לה עד למועד הדיון שהתקיים בפני בית הדין.

לטענת התובעת, זולת ההריון לא היתה לנתבעת כל סיבה אמיתית ועניינית לפיטוריה ובגין הפלייתה על רקע הריונה, מינה ומצבה המשפחתי תוך הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות, עתרה התובעת לתשלום פיצוי בשיעור של 100,000 ש"ח.

בנוסף טענה התובעת כי היא פוטרה לאחר כשמונה שנות עבודה, מבלי שנערך לה שימוע, מבלי שהוסברה לה סיבת הפיטורים ומבלי שניתנה לה ההזדמנות להתגונן כנגד ההחלטה. בגין התנהלות זו שלטענת התובעת נעשתה בחוסר תום לב ותוך הפרת זכויותיה החוקתיות עתרה התובעת לפיצוי בסך 50,000 ש"ח.

עוד טענה התובעת כי פיטוריה באופן בו נעשו, בהיותה בהריון וללא כל עוול בכפה, לאחר שנים בהן הקדישה את מלוא זמנה ומרצה לנתבעת, גרמו לה לעגמת נפש רבה ואין ספק כי היוו אחת הסיבות אם לא הסיבה היחידה לאובדן ההריון ביום 29.3.07, הריון שנקלט לאחר שנים של ציפייה. התובעת טענה כי עד ליום הגשת התביעה לא הצליחה לשקם את חייה האישיים והמקצועיים ועל כן עתרה לחיוב הנתבעת בפיצויים בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בסך של 100,000 ש"ח.

כמו כן טענה התובעת כי מאחר ופיטוריה נעשו במסגרת התקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים, הרי שהם בטלים מעיקרם ועתרה לחיוב הנתבעת בתשלום אובדן שכרה עד לתאריך הלידה המשוער (בגובה 6 משכורות) ובגין 60 הימים שמתום חופשת הלידה, כאשר לטענתה, בחישוב שכרה יש לקחת בחשבון תוספת פיקטיבית וקבועה ששולמה לה מדי חודש אשר כונתה "אש"ל" בסך של 681.82 ש"ח. בסך הכל עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בגין רכיבים אלו בתשלום סך של 40,090.92 ש"ח (6,000 ש"ח + 681.82 ש"ח X 6 חודשים) וסך של 13,363.64 ש"ח (בהתאמה) בצירוף פיצויי הלנת שכר.

בנוסף טענה התובעת לזכאותה לפיצוי לפי סעיף 13א לחוק עבודת נשים בשיעור של לא פחות מ- 150% מהשכר שהיה מגיע לה בסך של 26,727.28 ש"ח.

מעבר לאמור טענה התובעת לזכאותה לתמורת הודעה מוקדמת של חודש אחד בסך של 6,681.82 ש"ח מכוח סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, כשלטענתה, לא ניתן לשלוח לעובדת הודעת פיטורים בתקופה המוגנת שבה חייבים להעסיקה.

עוד טענה התובעת לזכאותה ליתרת פיצויי פיטורים, כשלטענתה, יש לראות את מועד פיטוריה כמועד הראשון בו רשאית היתה הנתבעת לפטרה, היינו, 60 יום לאחר תום חופשת הלידה המשוערת בצירוף חודש הודעה מוקדמת ולצורך העניין, חודש 2/08. בסך הכל עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום 36,461.4 ש"ח בגין רכיב זה (55,403.4 ש"ח בניכוי 18,942 ש"ח ערך פדיון הפיצויים בביטוח המנהלים).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ