פסק-דין בתיק תע"א 1509-08

1.         בפנינו תביעתו של מר סעיד מוחמד עווד (להלן- " התובע") כנגד מעסיקו לשעבר, מר סימון ברהום  (להלן- "סימון" ו/או " הנתבע"), לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בגין פיטורי התובע מעבודתו במוסך הנתבע, ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, לטענתו.  בנוסף תבע התובע תשלום יתרת דמי הבראה.

2.          לטענת הנתבע, התובע הוא זה שהתפטר ואין הוא זכאי על כן לפיצויי פיטורים, אף לא לחלף הודעה מוקדמת.

באשר לתביעה לתשלום יתרת דמי הבראה הודה ב"כ הנתבע, בפתח ישיבת ההוכחות, בזכאות התובע לתשלום בשיעורו כנקוב בכתב התביעה, אך הוסיף וטען כי זכאי הוא לקזז את הסכום מדמי הודעה מוקדמת בתשלומה חייב, לטענתו, התובע.

3.         מטעם התובע העידו בפנינו התובע עצמו, מר עלי הוארי (עובד המוסך), מר מחמוד עווד (אביו של התובע) ומר שאדי מבאריכי (עובד לשעבר של המוסך).

מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן עובד המוסך מר אברהם לונטל.

4.         למען העמד דברים על דיוקם יובהר, כי הגם שהתביעה הוגשה מלכתחילה נגד "מוסך ברהום סימון פחחות וצבע באמצעות ברהום סימון", הודיעו ב"כ הצדדים, בדיון הראשון שהתקיים בתיק זה בפני כב' השופטת דלית גילה (דיון בבקשה לסעד זמני, בש"א 4515/08), כי "מקובל עלינו, כי המשיב כאן והנתבע בתיק העיקרי, הוא מר סימון ברהום באופן אישי, בעל המוסך, כעוסק מורשה" (ר' עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בתיק בש"א הנ"ל).

רקע עובדתי רלבנטי:

5.         הנתבע הינו הבעלים של המוסך "סימון ברהום פחחות וצבע" ומנהלו. 

6.         התובע הועסק כצבעי רכב במוסך החל מיום 1.8.05 ועד סוף חודש 7/07, משהסתיימה העסקתו, בתאריך ובנסיבות אשר יפורטו בהמשך. 

התובע היה צבעי הרכב היחיד במוסך.

7.         כעולה מתלושי השכר, התובע הועסק בשכר יומי שעמד, עובר למועד הפסקת העבודה, על סך של 185 ש"ח ליום.

8.         אין מחלוקת, כי ביום 25.7.07 לא הופיע התובע לעבודה במוסך.

9.         בתצהיר עדותו הראשית פירט התובע את נסיבות היעדרותו במועד הנ"ל, כדלקמן:

" לקראת סוף חודש 7/07, למיטב זכרוני בתאריך 25.7.07, קמתי בבוקר, אך הרגשתי בעייפות רבה, ולא יכולתי ללכת לעבודה. עייפות שהצטברה במהלך התקופה האחרונה. החלטתי להישאר בבית ולנוח באותו יום ולא ללכת לעבודה."

בהמשך הוסיף התובע והבהיר את הרקע לעייפות ממנה סבל:

" בתור אחראי על מחלקת הצבע, ובדרך כלל, כאשר היה נוצר לחץ עבודה, הייתי מבקש מסימון להביא עזרה, עובד זמני, למספר ימים, עד שמתגברים על הלחץ. בדרך כלל היה נענה לבקשתי ומביא עזרה. במהלך חודש 7/07 עבדתי בתנאי לחץ, ללא עזרה צמודה...הנתבע ובניגוד לנוהג הקיים, לא הביא לי עזרה ואני נאלצתי לעבוד קשה ובתנאי לחץ. כתוצאה מכךהרגשתי בעייפות רבה." 

10.        בכתב ההגנה, כמו גם בתצהיר עדותו הראשית, טען סימון כי משנוכח באותו היום (25.7.07) כי התובע לא הופיע לעבודה ניסה, מספר פעמים, להשיגו טלפונית, אולם התובע לא ענה לשיחות, הגם שזיהה כי סימון - מעסיקו הוא המבקש לשוחח עמו, עפ"י מספר הטלפון של זה האחרון.  באין מענה לשיחותיו, עשה סימון דרכו לביתו של התובע  שם גילה, לטענתו, כי התובע  אינו בבית.  להלן עדותו לעניין זה:

             " משהגעתי לבית התובע, פגשתי שם את אביו של התובע             ולאחר   שסיפרתי לו שבנו התובע לא הגיע לעבודה וכי אינו עונה לטלפונים שלי, מסר לי אבי התובע את הטלפון שלו בכדי שאתקשר אליו ואכן בעודני בביתו של התובע התקשרתי אליו מהטלפון של אביו וביקשתי ממנו להגיע לעבודה מייד, אלא שהתובע ענה לי בזו הלשון: 'אני נמצא בטבריה עם החברים שלי, עושים על האש ונהנים, אתה לא שומע את הקול של המים ? ".

11.        התובע הציג גרסה שונה בכל הנוגע לאירועי יום 25.7.07 משהסביר, כי אמר לנתבע שהוא נמצא בטבריה על מנת שהנתבע יפסיק "לנדנד" לו לחזור לעבודה, בעוד שלאמתו של דבר היה כל העת בביתו, במנוחה, לאור העייפות המצטברת בה חש. כך העיד לעניין זה: