אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תע"א 1407-08

פסק-דין בתיק תע"א 1407-08

תאריך פרסום : 07/03/2013 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
1407-08
20/06/2012
בפני השופט:
נטע רות

- נגד -
התובע:
CRISTINA PASCUAL
עו"ד אורית יונתני
הנתבע:
פלונית
עו"ד ארז בן-דוד
פסק-דין

רקע עובדתי

1.    התביעה שבפנינו הינה תביעתה של עובדת סיעוד אזרחית זרה אשר עתרה לקבלת זכויות שונות ממעסיקתה - הנתבעת.

       הנתבעת מתפרנסת מקצבת זקנה, מתגוררת ומטפלת בבתה הבגירה המרותקת לכסא גלגלים וסובלת מפיגור שכלי וממחלת האפילפסיה (להלן: "הבת"). הבת מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה והנתבעת מונתה לשמש לה אפוטרופוסית לגוף ולרכוש.

סמוך למועד הגשת התביעה שכלה הנתבעת את בנה.

2.    התובעת הועסקה בביתה של הנתבעת החל מיום 21.10.01 ועד ליום 11.11.07.

3.    התובעת הגישה את תביעתה מושא פס"ד זה לבית הדין ביום 3.1.08 ובמסגרתה עתרה לתשלום סך של 194,539 ש"ח בגין הפרשי שכר מינימום, פדיון חופשה שנתית, תשלום פיצוי בעבור אי מתן מנוחה שבועית, דמי הבראה, דמי חגים ופיצויי פיטורים. 

את תביעתה הגישה התובעת הן כנגד הנתבעת והן כנגד הבת. אולם, לאור העובדה שהנתבעת מונתה כאפוטרופוסית ובהסכמת הצדדים, נמחקה התביעה כנגד הבת.

4.    במסגרת כתב התביעה ובתצהירה מסרה התובעת פרטים באשר לתנאי העסקתה כדלקמן:

       לגרסת התובעת היא הועסקה על ידי הנתבעת 24 שעות ביממה החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב המאוחרות ועבודתה כללה השגחה ועזרה יום יומית לבת, לרבות ליוויה למועדון בו שהתה במהלך היום ובו סייעה, לדבריה, לבת בפעילויות השונות.

הוסיפה התובעת וטענה כי במהלך התקופה שבין 7-10/07 שהתה הבת בבית החולים ומשכך, היא (התובעת) נאלצה לשהות עמה 24 שעות ביממה. כן טענה כי במהלך תקופת עבודתה אצל הנתבעת הותר לה לצאת למנוחה שבועית לפרק זמן של 7 שעות בלבד מ- 07:30 עד 14:30 בימי ראשון.

לגרסת התובעת, משכורתה החודשית בשנה הראשונה לעבודתה ובתקופה שמחודש 10/01 ועד לחודש 10/02 עמדה על סך של 600 דולר וכן שולמו לה דמי כיס שבועיים בסך של 70 ש"ח. בנוסף קיבלה התובעת, לדבריה, תשלום בעבור שהייה בביתה של הנתבעת בשבתות בסך של 100 דולר. 

הוסיפה התובעת וטענה כי את עבודתה אצל הנתבעת היא סיימה ביום 11.11.07 מהטעם שאשרת העבודה שלה בישראל פגה ביום 30.1.08.

5.    לאור כל האמור עתרה התובעת בכתב התביעה לתשלום סכומים שונים בגין הרכיבים הבאים:

§        תשלום הפרשי שכר: התובעת עתרה להשלמה לשכר המינימום ולתוספת בשיעור של 40% על שכר המינימום וזאת לדבריה בהסתמך על פסק הדין שניתן בע"ע 1267/04 אלנה זכריה נ' עזבון המנוחה ליזה קימלמן, ניתן ביום 31.12.06 (להלן: "ענין קימלמן"). הפרשי השכר שנתבעו הסתכמו בסך של 112,416 ש"ח  וחושבו על בסיס שכר מינימום לתקופת עבודתה של התובעת בתוספת 40% ובניכוי הסכומים ששולמו לתובעת לטענתה בפועל וכאמור לעיל.

§        תשלום פיצוי בעבור עבודה ביום המנוחה השבועי. זאת, על בסיס ההנחה שהתשלום הנהוג עבור עבודה ביום המנוחה הינו 50 דולר ועל בסיס ההנחה כי התובעת זוכתה רק ב-19% (7 שעות מנוחה שבועית מתוך 36 שעות) ממכסת המנוחה השבועית. משכך, היתה זכאית לטענתה ועל בסיס התעריף הנ"ל לתשלום בעבור יתרת המנוחה השבועית כפול תקופת עבודתה. רכיב תביעה זה הסתכם בסך של 32,412 ש"ח.

§        תשלום בעבור פדיון חופשה שנתית על בסיס הטענה כי במהלך כל תקופת העסקתה היא (התובעת) לא יצאה לחופשה בשכר וקיבלה תוספת של 1,000 ש"ח לשנה בגין חופשה. בהתאם לכך נתבע תשלום בגין פדיון חופשה בעבור כל שנות עבודתה של התובעת, ממנו הופחת הסכום הכולל ששולם לה לדבריה בעבור חופשה (3,000 ש"ח) ובסה"כ נתבע סכום של 5,694 ש"ח  בגין רכיב תביעה זה.

§        תשלום בעבור דמי הבראה על בסיס הטענה כי לתובעת לא שולם כל תשלום בגין דמי הבראה. סה"כ נתבע בגין רכיב זה תשלום בעבור 14 ימי הבראה לפי תעריף של 318 ש"ח  ובסך של 4,452 ש"ח .

§        תשלום בעבור ימי חג לפי 9 ימי חג בשנה. בהקשר זה נטען כי התובעת לא יצאה לחופשה בימי החג לפי דתה או לפי חגי ישראל ומשכך נתבעו 9 ימי חג כפול מספר שנות עבודתה על פי תעריף של 150% ועל יסוד שכר המינימום היומי, כאשר מסכום זה הופחת סכום של 7,200 ש"ח אשר שולם לתובעת לטענתה בעבור ימי חג. בסה"כ נתבע סכום של 20,718 ש"ח.

§        תשלום פיצויי פיטורים - התובעת הודתה היא כי עזבה את עבודתה אצל הנתבעת. אולם, לטענתה עזיבתה הייתה בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים ומאחר ותוקף אשרת העבודה שלה פג ביום 30.1.08. בגין רכיב תביעה זה עתרה התובעת לתשלום בסך 30,164 ש"ח, אשר חושב על בסיס שכר המינימום בתוספת 40% כפול מספר שנות עבודתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ