פסק-דין בתיק תע"א 1380-08 - פסקדין

רקע כללי

1.    השאלה שהובאה לפתחנו הינה - האם יש לחייב את הנתבע (טייס במקצועו) בהשבת הוצאות בגין עלות הכשרה מקצועית במתקן סימולטור בהתאם להסכם העבודה הנטען, אם לאו.

2.    התובעת הינה חברת תעופה המפעילה מספר כלי טייס על-פי רשיון הפעלה מסחרי אשר ניתן לה על-ידי משרד התחבורה בהתאם לסעיף 2(א) לחוק רישוי שרותי תעופה, התשכ"ד - 1963.

הנתבע הינו כאמור, טייס אזרחי במקצועו והוא החל העסקתו בתובעת על-פי הרישום בתלושי השכר ביום 1.2.06.

3.    אין חולק כי הצדדים לא חתמו על הסכם עבודה בכתב, סוגיה שעל השלכותיה נעמוד בהרחבה בהמשך הדברים.

4.    במהלך חודש 3/06 יצא הנתבע להכשרה מקצועית בחו"ל בת שבעה ימים, שכללה אימון במכשיר סימולטור, יחד עם שלושה טייסים נוספים. לצוות זה התלוו גם שני מדריכים מטעם התובעת (להלן: "ההכשרה").

התובעת נשאה בהוצאות הטיסה והשהייה בחו"ל במהלך תקופת ההכשרה.

5.    עבודתו של הנתבע הסתיימה במהלך חודש 6/07 בנסיבות השנויות במחלוקת -

בעוד התובעת טוענת כי הנתבע הודיע על התפטרותו ללא הודעה מוקדמת ולרגל תחילת העסקתו בחברת ארקיע, הרי שהנתבע טוען כי התובעת חדלה לשבץ אותו בלוח הטיסות ובכך למעשה הביאה להפסקת עבודתו.

6.    עיון בתלושי השכר של הנתבע המתיחסים לחלק מתקופת עבודתו במהלך שנת 2006 - תלושים אשר כוללים פרוט של ימי העסקה ושעות העבודה אך ורק ביחס לחמשת החודשים האחרונים של שנת 2006 מלמד - כי בחודשים 8-12/06 הועסק הנתבע במשרה חלקית, כ- 10.6 ימים בממוצע בחודש בלבד, בהיקף פחות מ- 8 שעות עבודה ביום.

שכרו של הנתבע במהלך שנת 2006 (חודשים 2-12/06) הסתכם בסך של 4,046 ש"ח לחודש בממוצע.

7.    בחודש 5/07 התקבל הנתבע לעבודה בחברת ארקיע ולשם כך נדרש להשתתף בהכשרה קרקעית משך 3 שבועות שהתקיימה במתחם שדה-דב, בין השעות 7:00 ועד 15:00, 16:00. בנוסף נדרש הנתבע לבצע הכשרה בת 7 ימים בבריסל  (ראה - עמ' 2 לפרוטוקול מיום 23.11.10 ש' 12-13; עמ' 3 ש' 16-18; עמ' 4 ש' 1-4).

8.    במהלך תקופת עבודתו של הנתבע בתובעת הוצגה לו טיוטת הסכם עבודה (להלן: "טיוטת ההסכם" או: "הטיוטה") (ראה - נספח א' לכתב התביעה), כאשר בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לעיתוי בו הוצגה לו טיוטה זו לראשונה ולמועד בו נודע לנתבע לראשונה על התנאים המעוגנים בה. כמו כן, נטושה בין הצדדים מחלוקת באשר לשאלה - האם טיוטה זו התגבשה לכדי הסכם מחייב על אף שלא נחתמה על-ידי הנתבע.

מחלוקת זו נוגעת בעיקרה לחובת השיפוי של העובד המעוגנת בטיוטה החלה בגין עלות ההכשרה שהוענקה לנתבע על-ידי התובעת. זאת, למקרה שהנתבע יפסיק את עבודתו טרם שישלים את תקופת ההעסקה שנקבעה בטיוטה.

מפאת חשיבות הדברים להכרעה במחלוקת נפרט את ההוראות הרלבנטיות מתוך טיוטת ההסכם; קרי - את הוראת השיפוי (להלן: "הוראת השיפוי") העומדת בלבה של המחלוקת כאמור, כדלקמן:

"3.1  העובד יבצע על חשבון המעביד הכשרה מקצועית אשר תקנה לו רשיון להטיס מטוסי טורבו פרופ (ההכשרה המקצועית).

מוסכם בזאת כי עלות ההכשרה המקצועית הינה 15,000 $ ארה"ב (העלות הכוללת של ההכשרה המקצועית) והיא כוללת הכשרה עיונית ומעשית,לרבות באמצעות מדמה טיסה (סימולטור).

מוסכם, כי לפי שיקול דעתו הבלעדי של המעביד, חלק מההכשרה המקצועית יתבצע בחו"ל.

3.2    הסכם זה הינו לתקופה של 3 שנים, אשר תחילתה ביום תחילת ההכשרה המקצועית וסיומה בתום 36 חודשים או לפי המוקדם לאחר השלמת 720 שעות טיסה שלענין זה תקופת הזמן או - לפי הענין - שעות הטיסה ימנו מיום סיום ההכשרה המקצועית (תקופת ההעסקה המינימלית).