פסק-דין בתיק תע"א 11572-09 - פסקדין

1.         לבית הדין הוגשה תביעה על ידי נטלי קידר (להלן:"התובעת") כנגד הנתבע גיא קריטי בה תבעה  פיצויי על פיטוריה עקב ההריון לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשלום בגין אובדן הכנסה ושלילת זכאות לדמי לידה וכן פיצויי בגין עוגמת נפש. 

הנתבע טען  כי יש לדחות את התביעה על הסף  שכן התובעת פוטרה בתקופת הניסיון וללא כל קשר להריון ואינה זכאית לסכומים הנתבעים על ידה.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ביום  1/12/2010 והנתבע למרות התראות בית הדין לא הגיש תצהיר מטעמו ועל כן ניתנה החלטת בית הדין לפיה אינו מתיר הגשת תצהיר מטעם הנתבע.  בדיון ההוכחות שהתקיים ביום  23/2/2011 נחקרה התובעת על תצהירה. הנתבע לא התייצב לדיון בשל מחלתו והעביר על כך אישור לבית הדין.

3.         ואלה הן העובדות כפי שהן עלו מכתבי הטענות ומחקירת התובעת.

א.         הנתבע מפעיל עסק בשם ספידפון ומשמש משווק מורשה של חברת סלקום.

ב.         התובעת עבדה אצל הנתבע בשתי תקופות עבודה. תקופה ראשונה מיום  29/6/2008  ועד ליום  24/8/2008 עת פוטרה על ידי הנתבע בשל העדר התאמה לתפקיד.

ג.          התקופה השנייה של העסקתה החלה ביום  22/1/2009, והסתיימה ביום 31/3/09 כאשר הצדדים חלוקים האם התובעת התקבלה לעבודה לתקופת ניסיון נוספת של שלושה חודשים, או ללא תקופת ניסיון כלל.  אין חולק כי אין רציפות בתקופות העבודה.

ד.         ביום  22/3/2009 ניתן לתובעת מכתב הפסקת עבודה בו הודע לה כי לאחר שלושה חודשי ניסיון מסתיימת עבודתה בספידפון בתאריך  31/3/2009.  מנגד הודיעה התובעת לנתבע בעל פה כי היא בהריון. התובעת טענה כי מכתב הפסקת העבודה אמנם נושא תאריך של  22/3/2009, אך בפועל נמסר לה רק ביום  25/3/2009.  על מחלוקת זו נדון להלן בהמשך פסק הדין.

ד.         לגרסת התובעת ביום  24/3/2009 פנה הנתבע אל התובעת וביקש לדבר איתה בעניין ההיריון והחשש כי הריונה יביא להיעדרויות מהעבודה. 

ה.         התובעת בדקה את זכויותיה נוכח השיחה ומסרה  לנתבע הודעה בכתב על היותה בהריון ביום  25/3/09. הנתבע חתם כי קיבל את המכתב ואת ההודעה על ההיריון. עלה מעדותה כי בעת ההודעה על ההיריון הייתה התובעת בתחילת ההיריון בשבוע השביעי או השמיני להריונה.

ו.          התובעת פנתה לשירות התעסוקה וביקשה לחפש עבודה. לטענתה נאמר לה כי יהיה קושי לקבלה לעבודה בשל ההיריון.  כמו כן הגישה התובעת תביעה למשרד התמ"ת בעניין פיטוריה בשל הריון והיא הופנתה על ידי התמ"ת להגיש תביעה אזרחית מאחר וחוק עבודת נשים לא חל במקרה זה.  התובעת לא פנתה לחפש עבודה בכל דרך אחרת ולא עבדה עד למועד הלידה ביום  24/9/2009.

ז.          שכרה של התובעת בתקופת העסקתה עמד על סך  5,500 ש"ח נטו.

דיון והכרעה

4.         התובעת טוענת כי היא זכאית בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לפיצוי בגין פיטוריה בשל הריונה בסכום של  20,000 ש"ח. בנוסף טענה התובעת כי היא זכאית לאובדן הכנסה בתקופת ההריון ולתקופה לאחר הלידה בסכום כולל של  41,250 ש"ח.  כן טענה כי היא זכאית לפיצוי אי קבלת דמי לידה בסך  17,500 ש"ח, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של  10,000 ש"ח.

כאמור התובעת הגישה תצהיר ונחקרה עליו ואילו הנתבע לא הגיש תצהיר מטעמו ולא התייצב לדיון.  על כן  תביעה זו נבחנת בהתבסס על גרסתה של התובעת ואמינותה של התובעת וחקירתה בפנינו.

5.         יאמר על ידינו כבר בראשיתה של הכרעה זו כי לאחר שבחנו את ראיות התובעת אנו קובעים כי התובעת לא הרימה את הנטל הראשוני המוטל עליה ולא הוכיחה כל קשר בין פיטוריה להריונה.

6.         סעיף  2(א') לחוק שוויון הזדמנויות קובע:

" לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם  המינית,

מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפירה חוץ גופית או היותם הורים,