פסק-דין בתיק תמ"ש 7450-09-13

א.        השאלות:

1.         בני זוג יהודים עורכים הסכם גירושין שמאושר בבית המשפט לענייני משפחה ומאשרים בתכוף לאחר מכן גם הסכמה להתגרש בבית הדין הרבני, אלא שהאיש מסרב לסדר הגט משך שנה ושמונה חודשים. האם על בית המשפט לענייני משפחה לחייבו בהוצאות ההליך שנגרמו לתובעת בבית הדין הרבני?

האם יש לחייבו בפיצוי בגין העיכוב בסידור הגט ומכוח איזו עילה?

האם החיוב הוא מיום עריכת ההסכם בבית המשפט או מהמועד שבו בית הדין הרבני קבע, כי "הצדדים צריכים להתגרש"?

ב.         השתלשלות דיונית רלבנטית:

2.         התובעת, גב' פלונית (להלן:" פלונית") והנתבע, מר פלוני (להלן:" פלוני") הינם יהודים והם נישאו זל"ז כדת משה וישראל ביום 21/9/1995.

3.         מנישואים אלה נולדו לבני הזוג שני ילדים משותפים:

1. קטין יליד 96'.

2. קטינה ילידת 00'.

4.         החל מחודש ספטמבר שנת 2010 ועד יולי 2013 התנהלו הליכים משפטיים בין הצדדים, כאשר פלוניתנקטה בסדרת הליכים משפטיים כנגד פלוני ואלה הם:

א.         תביעה לשמירת זכויות (תמ"ש14942-09-10);

ב.         תביעה למזונות קטינים (תמ"ש 9494-11-10);

ג.          תביעה למשמורת ילדים (תמ"ש 50686-05-11);

ד.         תביעה כספית בגין פרסום לשון הרע (תמ"ש 42853-05-11);

ה.         בקשת צו הגנה (ה"ט 42381-05-11);

ו.          תביעה להנפקת דרכון לקטינים (תמ"ש 55637-06-13).

5.         מספר דיונים נערכו בפניי בעניינם של הצדדים, כאשר בית המשפט עשה מאמצים רבים להביא הצדדים להסכמות שיהיה בה כדי לסיים המחלוקות המשפטיות ולהביא לתם את סכסוך הגירושין. נראה היה, כי הדבר נשא פרי וביום 16.01.12 גיבשו הצדדים ובאי כוחם הסכם גירושין, ממון, מזונות ומשמורת כולל (להלן :" ההסכם"), אשר הסעיף הרלוונטי בו לצורך תובענה דנן כטענת פלונית ואשר מופיע כבר בפרק המבוא  נוסח להלן:

"א. מבוא והצהרות:

1.          המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימנו.