אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תיק רבני 833675-2

פסק-דין בתיק תיק רבני 833675-2

תאריך פרסום : 25/12/2013 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי רחובות
833675-2
24/12/2013
בפני השופט:
הרב יהודה שחור

- נגד -
התובע:
אלמוני ופלונית
עו"ד תמר קורן
הנתבע:
פלוני
פסק-דין

לפנינו בקשה לביטול צו ירושה שניתן שלא כדין עקב הטעיה שהטעו היורשים את ביה"ד.

המנוחה [א' ר'] ז"ל נפטרה ביום ו' כסלו תש"ע 22.11.2009 בהיותה אלמנה. למנוחה היו תשעה ילדים. ילדיה פתחו תיק ירושה ובו ביקשו מביה"ד מתן צו ירושה בעיזבונה. בהצהרה בדיון, במסמכים שהגישו היורשים לתיק ובעדויות, נטען שלמנוחה היו שמונה ילדים. שבעה מתוך שמונת הילדים הנ"ל ויתרו על חלקם בעיזבון לטובת הבן [פלוני]. לאחר סיום ההליכים המקובלים בתיק הירושה נתן ביה"ד ביום כ"ו טבת תשע"א 2.1.11 צו ירושה בתיק 833675/1 ולפיו עיזבון המנוחה הנ"ל עובר בשלימות לבן [פלוני].

לאחר מכן הוגשה לפנינו תביעה לבטול צו הירושה. הוגשו מסמכים, התקיים דיון והוגשו סיכומים בטענה המקדמית לבטול צו הירושה. במסגרת תביעה זו התברר שבתיק הירושה נטען שיש למנוחה שמונה ילדים, אך לאמיתו של דבר, יש למנוחה בן נוסף: [אלמוני], שדבר קיומו הועלם מביה"ד. בשלב ראשון ניתן ע"י ביה"ד צו ביניים האוסר שימוש בצו הירושה עד למתן החלטה ע"י ביה"ד.

הבן [אלמוני] מבקש לבטל את צו הירושה, ולבקשתו מצטרפת בת נוספת של המנוחה: [פלונית]. שני המבקשים מיוצגים ע"י עוה"ד תמר קורן.

המבקשים טוענים בטענה מקדמית, שצו הירושה הוצא במירמה והטעיה ועל סמך נתונים כוזבים, כאשר העלימו מביה"ד את קיומו של הבן [אלמוני], שהוא אינו מסכים לתת לביה"ד סמכות להוצאת צו הירושה. לפי החוק צריך הסמכה פוזיטיבית של כל היורשים למתן סמכות לביה"ד להוצאת צו ירושה. המבקשים דורשים גם הוצאות משפט.

הבן [פלוני] טען שהמנוחה וילדיה היו מסוכסכים שנים רבות עם הבן [אלמוני] והמנוחה אמרה להם שהוא לא קיים בשבילה, והוא אמר להם שאינו קשור למשפחה ולעיזבון. לכן הם לא הזכירו לביה"ד שיש למנוחה בן נוסף. לטענתו, מתוך אחריות לרצון המנוחה ומתוך דאגה למשפחה יש להשאיר בעינו את צו הירושה ולחייבם בהוצאות משפט. הבן [אלמוני] טוען בתגובה שהוא היה בקשר הדוק עם המנוחה ונהג לבקרה.

הבן [פלוני] מוסיף וטוען שהיה שיהוי של כשנתיים וחצי מאז מתן צו הירושה עד שהוגשה התנגדות וזו סיבה נוספת שלא לקבלה.

בנוסף לכך טוען הבן [פלוני], שהבת [פלונית] מנועה מלתבוע בטול צו הירושה כי היא ויתרה על זכויותיה בעיזבון והסכימה בתחילה להגשת צו הירושה ללא הבן [אלמוני]. (הבת [פלונית] טוענת שהיא חשבה שמדובר רק על ויתור הקשור לכלי רכב וכד').

בדיון שנערך בביה"ד הייתה מריבה קשה בין [אלמוני] ל[פלוני] שכללה חילופי מהלומות ביניהם בתוך אולם ביה"ד (עד שהופסקו ע"י מאבטח ביה"ד שהוזעק והגיע מידית לאולם ביה"ד).

לאחר העיון מחליט ביה"ד כדלהלן:

קיימת בין הצדדים מחלוקת עובדתית מה היו יחסיו של הבן [אלמוני] עם אמו המנוחה. ברם, שאלה זו אינה רלוונטית כלל בשלב זה, בו נבחנת הטענה המקדמית של העדר סמכות של ביה"ד להוצאת צו ירושה. יש להכריע בטענה המקדמית לגופה.

לגוף השאלה המקדמית ההכרעה היא חדמשמעית. ביה"ד יכול להוציא צו ירושה רק כאשר כל היורשים נותנים סמכות לביה"ד. כאשר אחד מהם מתנגד לכך, ביה"ד מנוע מלתת צו ירושה. במקרה דנן היורשים הטעו את ביה"ד והעלימו מביה"ד את קיומו של הבן [אלמוני], ומשום כך ניתן צו הירושה בטעות ובחוסר סמכות. מאחר שהבן [אלמוני] אינו נותן סמכות לביה"ד, הרי שדינו של צו הירושה להתבטל.

לבן [פלוני] טיעונים נוספים: טענת השיהוי והטענה שהבת [פלונית] מנועה מלהגיש התביעה שבפנינו.

שני טיעונים אלו דינם להידחות. צו הירושה ניתן בטעות כתוצאה מהטעיה שעשו היורשים. דינו של צו הירושה היה להתבטל גם אם לא הייתה מוגשת תביעה כלל, אם לביה"ד היה נודע לאחר מתן צו הירושה שיש בן נוסף. לפיכך אין צורך לבדוק כלל האם היה שיהוי והאם יש להתחשב בו ואין צורך כלל לבדוק האם לבת [פלונית] זכות להגיש את התביעה. (בנוסף לכך, גם הבן [אלמוני] מבקש לבטל את צו הירושה ולא רק הבת [פלונית]).

הבן [פלוני] טוען שהמנוחה אמרה להם שהבן [אלמוני] אינו קיים בשבילה ושהבן [אלמוני] ויתר על זכויותיו בעיזבון. אלו אינם טיעונים קבילים כל עוד אין להם גיבוי משפטי במסמכים קבילים (כגון, צוואה חוקית של המנוחה המדירה את הבן מנכסיה ו/או ויתור של הבן בתצהיר וכד').

מסקנת הדברים היא שצו הירושה ניתן בטעות ובהעדר סמכות, כתוצאה מכך שהיורשים הטעו את ביה"ד, והעלימו מביה"ד את קיומו של אחד מבני המנוחה.

הוצאות משפט למבקשים: מאחר שלמבקשים נגרמו הוצאות משפט כתוצאה מההטעיה הנ"ל, הם אף זכאים לקבל הוצאות משפט בסך 3000 ש"ח ועוד מע"מ.

הוצאות משפט לאוצר המדינה: כתוצאה מההטעיה, נעשו הליכים רבים בביה"ד, שמלכתחילה לא היה להם מקום. לכן מצד הדין היה מקום אף לחייב בהוצאות משפט לאוצר המדינה. לפנים משורת הדין מחליט ביה"ד שלא לחייב זאת.

לאור כל הנ"ל מחליט ביה"ד:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ