תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
|
42-12
08/08/2012
|
בפני השופט:
1. אל"ם אבי לוי - אב"ד
2. אל"ם ניסים ישעיה
3. אל"ם דניאל וייס
|
| - נגד - |
התובע:
סמל נ.ב.
עו"ד תומר נוה
|
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן יעל פפר
|
|
כללי
זהו פסק-דין בערעורו של סמל נ.ב. (להלן-המערער) ובערעור התביעה הצבאית על פסק-דינו של בית-הדין הצבאי המחוזי, מ"ש דרום בעניינו של המערער.
המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות בשורה של עבירות, שיוחסו לו -
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין;
סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(ב) לחוק העונשין;
נהיגה ללא לוחית-זיהוי, לפי תקנה 305 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;
שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;
שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין
והתנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
בית-הדין המחוזי הטיל על המערער בגין הרשעתו בדין עונש בן
15 חודשים לריצוי בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי, הורדה לדרגת טוראי וכן
10 חודשי פסילת רישיונות נהיגה.
הערעורים
הסנגור המלומד, עו"ד תומר נוה, ערער לפנינו על
עצם הרשעת המערער בדינו בכל הנוגע לעבירות שעניינן חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, ונהיגה ללא לוחית זיהוי. התביעה ערערה לפנינו על
קולת עונש פסילת הרישיונות שהוטל על המערער.
עובדות ההרשעה
בקצירת האומר נציין, כי המסגרת העובדתית, המסתתרת מאחורי שורת סעיפי העבירה שבביצוען הורשע המערער היא זו -
המערער עזב ללא רשות את בסיס יחידתו על-מנת לסכל את עיכובו לחקירה לאחר שנודע לו ששוטרים צבאיים צפויים להגיע לבסיס כדי לעכבו. בשעת אחר-צהריים, הגיעו השוטרים לביתו והמתינו מחוצה לו. המערער הגיע למקום כשהוא רכוב על אופנוע ללא לוחית רישוי ונסע במהירות לעבר שוטר צבאי, אשר עמד מחוץ לרכב המשטרה, הרים את הגלגל הקדמי של האופנוע באוויר בכוונה לדרסו. השוטר קפץ הצידה וכך מנע כל פגיעה בו. המערער סובב אופנועו ונסע שנית במהירות אל עבר השוטר שוב בכוונה לדרסו. גם הפעם זינק השוטר הצידה ומנע פגיעה בו. אחר-כך, חסם המערער באמצעות האופנוע את דרכו של רכב המשטרה, נעצר בסמוך לנהג, דפק בחזקה על החלון ושאל את השוטרים לזהותם ולמטרת ביקורם. לאחר שהללו הזדהו, איים עליהם המערער ודרש שייצאו מהישוב ולא - ישבור את רכבם. הוא אכן בעט מספר פעמים בדלתות כלי-הרכב, שבר את המראה השמאלית וניסה להתנגש בו באמצעות האופנוע. בהמשך, הרים המערער אבן באיום לזרקה על רכב הבילוש, עד אשר צוות השוטרים עזב את המקום.
המערער אף הורשע בכך, שהשתמש בסמים מסוג קנביס בארבע הזדמנויות שונות.
במהלך חקירתו, עת התבקש למסור לידי חוקריו תעודת-מילואים השייכת לחברתו, נטל המערער את התעודה, הכניסה לפיו והחל לועס אותה ושובר אותה על-מנת למנוע ממצ"ח להפיק ממנה את פרטי החברה.
במהלך הדיון בערעורים, הערנו הערות שונות הן ביחס לערעור ההגנה (על הכרעת הדין) הן ביחס לערעור התביעה על קולת העונש.
הסכמות הצדדים
בעקבות ההערות הללו הודיעונו הצדדים כי באו לכלל הסכמה ביחס לגורל הערעורים.
הסנגור הודיע, כי הוא חוזר מערעורו, כי המערער נוטל אחריות מלאה למעשים שבהם הורשע וכי הוא מבקש להשתקם בהקדם.
שני הצדדים הודיעו כי הסכימו לקבלת ערעור התביעה, כך שעונש פסילת הרישיונות שהוטל על המערער יוחמר ויעמוד על 364 ימים מיום שחרורו של המערער ממאסרו.
הסכמת הצדדים
אנו מכבדים את הסכמת הצדדים ככתבה וכלשונה.
ייאמר מיד, עונש פסילת הרשיונות אשר הוטל על המערער בערכאה
הראשונה לא הלם את חומרת מעשיו של המערער. אילו ישבנו אנו כערכאה ראשונה בעניין זה, לא היינו מהססים להטיל עליו עונש פסילה לתקופה ארוכה הרבה יותר. עניין לנו במעשים
מכוונים, אשר נועדו לפגוע בשוטרים תוך שימוש בכלי-רכב. מעשים שכאלה מצדיקים הרחקת העבריין מכבישי הארץ לתקופה ארוכה מטעמים מניעתיים והרתעתיים כאחד.